1. במהלך תמוה, שמעורר הדים כבר יותר מעשור, ויתר ב-1999 ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, על זכויותיה של ישראל במאגר הגז הטבעי gaza marine שמול חופי עזה לטובת הרשות הפלסטינית.
בחלוף כמה חודשים טען שר התשתיות דאז, אלי סויסה, כי המהלך בוצע ללא אישור ממשלה ובניגוד לעמדתו. לפי החוק הבינלאומי, הסביר סויסה, אין לרשות בכלל זכויות בקידוח. ואולם, היה זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. זכויות הפיתוח בשדה חולקו בין בריטיש-גז (60%), ccc הלבנונית (30%) והרשות עצמה (10%).
בדיקת הפרשה, בין היתר בידי משרד מבקר המדינה, לא העלתה עד כה דבר. השדה עצמו לא נקדח עד היום, אף שישראל חוותה פרק זמן שבו היתה זקוקה לו נואשות.
2. התבוננות במהלכים של כמה משרי הממשלה בחודשים האחרונים חושפת שוב את חוסר יכולתם להתמודד באחריות ובשיקול דעת עם מהלכים מאקרו-כלכליים שבהם מעורבים גורמים אינטרסנטיים רבי עוצמה.
זה החל בכניעה כמעט גורפת ללחצי חברות הגז (בגיבוי הממשל האמריקאי), שתבעו שלא לבחון מחדש את שינוי המדיניות הפיסקלית בתחום משאבי הטבע שנקבעה ב-1952.
ההמשך היה לחצים שהפעילו ראש הממשלה ושר התשתיות לתקן את כתב המינוי של ועדת ששינסקי, שהתבקשה לבחון את שינוי המדיניות. זאת, בדרישה שמסקנותיה של הוועדה לא יחולו על שטחי חזקות, ולפיכך יחריגו מראש את תגליות תמר ודלית.
כעת מתברר שמעורבות פסולה לכאורה זו - שנעשתה במחשכים ובלא דיון פומבי - עולה מדרגה.
3. ישראל היא אי אנרגטי שסבל במשך שנים מתלות בספקי דלק זרים. בשנות ה-80 צימצמה ישראל את התלות הזו עם המעבר לשריפת פחם מזהם בתחנות הכוח - והחל ב-2005 עברה לשימוש גובר בגז טבעי, שהחזיר את המשק לתלות מסוכנת בשני ספקים מוגבלי גז.
תגליות הגז הטבעי שבפתח עשויות לפיכך לחלץ את ישראל מעשורים של אי-ודאות אנרגטית. ואולם דווקא כעת נרתמת משום מה המדינה לסייע קודם לרווחיות חברות הגז - במקום לדאוג קודם לצרכיה שלה.
ניהול אסטרטגי של תמהיל מקורות האנרגיה לא נעשה ל-25 שנה - אלא מתוכנן בקפידה לטווח ארוך הרבה יותר, בבחינה פומבית ומשולבת ידיים של כלל צרכי המשק. האם נכון לבנות משק אנרגיה על גז טבעי בשיעור של 70% כאשר לרשותנו עומדים שני ספקים בלבד? האם נכון לפתח תלות כזו בגז ולהותיר את המשק עם מאגר ל-25 שנה בלבד? לשם מה מתעתדת המדינה לחפש ספק גז שלישי במכרז לייבוא גז נוזלי, אם לחופיה מצוי ממילא גז שמיועד להנזלה?
מהות תהיות אלה אינה חותרת לכך שאל לה לישראל לשקול את האפשרות לייצא גז. אלא שלפני שנבחנת אפשרות שכזו, ולפני שראש הממשלה כבר יוצא על דעת עצמו לשווק את הגז-שעדיין-לא-נמצא למדינות שכנות - מן הראוי שהלקח מ-1999 יילמד.
לא לומדים לקח
אבי בר-אלי
29.8.2010 / 6:56