>> הגל העולמי של מיזוגים ורכישות תופס תאוצה. מלבד העסקה המתבשלת סביב פוטאש הקנדית, שעליה כתבנו בשבוע שעבר, המשקיעים בבורסות עוקבים אחר לא פחות מ-24 הצעות רכישה ומיזוג בין חברות בורסאיות בולטות. מתחילת 2010 הוכרזו עסקות כאלה בשווי כולל של 1.3 טריליון דולר, מחציתן בארה"ב.
בעוד ב-2009 נרכשו הרבה חברות שנקלעו למצוקה (רבות מהן מתחום הפיננסים), הרכישות השנה נבעו משיקולים אסטרטגיים. בחלק מהמקרים ביקשו החברות הרוכשות לגוון את תחומי הפעילות שלהן, ובאחרים המטרה היתה להשתלט על נתחי שוק.
בשני סוגי המקרים, מטרת-העל היא לייצר צמיחה בתקופה שבה נראה שאי אפשר יהיה לייצרה בזכות צמיחה של הכלכלה. חברות רבות מצפות גם ליהנות מהמנוף התפעולי שלהן ולשפר את הרווחיות של החברה הממוזגת לאחר המיזוג. סביבת הריביות הנמוכות רק מוסיפה שמן למדורה.
אלא שמיזוגים גדולים נכשלים, לא פעם והם כרוכים בסיכון רב לרוכשות. לעתים נוצר כפל תפקידים עקב המיזוג או שבחברה הנרכשת יש מוקדי כוח שמשתקים את הפעילות. סיבה נפוצה אחרת לכישלון היא הערכה שגויה לגבי הטמעה או שיווק של הטכנולוגיות שמייצרת החברה הנרכשת.
את ההצלחה או הכישלון של מיזוג רואים רק לאחר כמה רבעונים, ולעתים רק אחרי כמה שנים. דוגמה טובה לכך היא עסקת הענק מ-2008 שבה התמזגו חברות המשקאות המרכיבות כיום את abi, הנמצאת בתיק ההשקעות שלנו. לאחר המיזוג צנחה מניית החברה הממוזגת בכ-70% תוך שישה חודשים.
בשווקים חששו שהמימון לעסקה, שהיקפה היה 60 מיליארד דולר, יחסל את החברה, אך מרבעון לרבעון נראה שמדובר בהצלחה. מניות abi נסחרות כעת במחיר גבוה ב-30% לעומת היום שבו הוכרזה הרכישה (וב-300% מעל השפל שאליו צללה לאחר העסקה).
מי שמחפש דרכים להרוויח מהצעות רכש יכול לנסות ולנצל מצב שנקרא "ריסק ארביטראז'". בדרך כלל, בפרק הזמן שבין פרסום ההצעה להשלמת העסקה בפועל נסחרת החברה הנרכשת בהנחה מסוימת אל מול מחיר הרכישה (בהנחה שהצעת הרכש היא מעל למחיר השוק). זאת, בשל החשש שהעסקה לא תצא לפועל בשל סיבות רגולטוריות, או תוכשל בידי בעלי המניות או ההנהלה. אם העסקה מתבצעת לבסוף, הפער במחיר נסגר.
אפשרות אחרת, המועדפת עלינו, היא לנסות להבין אם עסקה אחת בענף מסוים מסמנת אפשרות לעסקות נוספות בו. ברוב המקרים יהיו אלה החברות הגדולות שרוכשות את הקטנות, והדרך להרוויח מכך תהיה רכישה של החברות הקטנות יותר בענף.
אחד הענפים הרלוונטיים לעסקות מיזוג בעתיד הלא רחוק הוא ענף התרופות. הסיבה: החברות הגדולות מתמודדות עם פקיעת פטנטים של תרופות ישנות, ומחפשות מנועי צמיחה חלופיים (כלומר תרופות חדשות שמפתחות חברות אחרות). ענף נוסף שתהליך כזה מתפתח בו הוא אבטחת המידע, השרתים והאחסון מרחוק.
רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. יותם עירוני הוא אנליסט. אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או מכירה של ני"ע או ייעוץ השקעות כלשהו
*קונסולידציה
התכנסות. תהליך שבו מספר השחקנים בענף מסוים מצטמצם עקב עסקות מיזוג ורכישה בין החברות
*הצעת רכש
הצעה שמגיש גוף מסוים לרכישת כל מניותיה של חברה בורסאית. ההצעה נוקבת בדרך כלל במחיר גבוה ממחיר השוק של החברה
מיזוגים בליל קיץ
רן שחם ויותם עירוני
29.8.2010 / 6:56