התביעה במשפט מרידור: "ועדת האתיקה היתה מתייחסת אותו דבר גם אם בוזגלו היה יושב כאן"

המשפט המשמעתי של השר דן מרידור ועו"ד אילן שביט בנוגע לשכר הטרחה שגבו מגאידמק עומד בפני סיום, והתביעה מבקרת את ההתנהלות האתית של השניים. בא כוח ועד מחוז תל אביב, עו"ד עמוס ויצמן, אף ביטל בסוף דבריו את ההנחה כי הוועדה התנכלה למרידור מטעמים פוליטיים: "ועדת האתיקה היתה מתייחסת אותו דבר גם אם בוזגלו ממבחן בוזגלו היה יושב כאן".



מרידור ועו"ד אילן שביט, שעומד בראש משרד צדוק, הועמדו לדין משמעתי לפני כחצי שנה בשל הפרה של אחד מחוקי הלשכה, שאוסר על התניית שכר טרחה בתוצאותיו של משפט פלילי. לפי הסכם שכר הטרחה, היו אמורים מרידור ומשרד צדוק לקבל 5 מיליון דולר - אם לא יועמד גאידמק לדין בפרשת הלבנת הון בנוסף ל-600 אלף דולר. השאלה המשפטית היא האם שימוע נחשב כחלק מהמשפט הפלילי. בדיון הקודם התברר שגאידמק שילם 900 אלף דולר נוספים למרידור ומשרד צדוק עבור השימוע השני של גאידמק באותו תיק. בסופו של דבר לא קיבלה הפרקליטות את עמדת גאידמק והעמידה אותו לדין. בימים הקרובים אמור גאידמק לשוב מרוסיה להקראת כתב האישום נגדו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.



בסיכומו הבהיר ויצמן בדיון שהחשש הוא מניגוד עניינים. הוא הסביר שאם עורך דין מתנה שכר לפי תוצאה של זיכוי, אז עורך הדין ייקלע למצב שבו הוא עלול להתנגד להסדר טיעון מקל ומיטיב לנאשם. הוא הוסיף כי החלטה של פרקליט היא למעשה החלטה שנמצאת מהותית בתוך המשפט פלילי. הוא תיאר את ההבדל שלפיו במשפט אזרחי האיסור אינו קיים.



הדיינית עו"ד יונה חייר תהתה אם הצורך להבהיר עניין זה לראשונה כהנחיה לעורכי הדין, הוא דרך קובלנה, ולכך השיב ויצמן בחיוב. לדבריו, טעות בהבנת הדין אינה מתאימה לעורך דין והיתה אפשרות לבחון את השאלה המשפטית של שכר הטרחה בנוגע לשימוע. "הטעות היא בלתי סבירה למישהו (שביט) שהיה חבר בית דין משמעתי ומישהו שאמור להכיר את כללי האתיקה המקצועיים", הוסיף.



הדיינים במשפט הם אב בית הדין עו"ד ציון אמיר, עו"ד אבי אודיז ועו"ד יונה חייר, הסניגורית הציבורית של מחוז תל אביב והמרכז. שביט מיוצג על ידי עורכי הדין נוית נגב וגל גולדמן-הררי. ועד המחוז מיוצג על ידי עורכי הדין עמוס ויצמן ורם גמליאל.