בצה"ל מחפשים בית להפקדות פנסיה של 600 מיליון ש' בשנה

>> בימים אלה מתקיים אחד המכרזים הגדולים בענף הפנסיה בישראל: המכרז על ניהול כספי הפנסיה של צה"ל, שאמור להבטיח למי שיזכה בו קצב הפקדות התחלתי של 300 מיליון שקל בשנה - סכום שעשוי לגדול ל-600 מיליון שקל בשנה. נכון להיום מחצית מאנשי הקבע עדיין נמצאים בתוכנית של פנסיה תקציבית, שבה הם זוכים לפנסיה קבועה בלא תלות בסכום שצברו. אבל צה"ל נמצא במגמה של מעבר לפנסיה צוברת, שבה זוכה החוסך עם יציאתו לגמלאות לתשלום חודשי בהתאם לצבירתו, כפי שנהוג במשק.



מכרז הפנסיה של צה"ל מרכז עניין רב וניגשו אליו שמונה מהגופים הגדולים בשוק, בהם אקסלנס, הראל, מגדל, וכן פסגות ואיילון בקרן משותפת. "החברות מצפות שהחוסכים ימשיכו להפריש לאותה קרן פנסיה גם לאחר סיום העבודה שלהם בצבא והתחלת עבודה במקומות אחרים. מדובר בקצב הפקדות של 300 מיליון שקל בשנה, שצפוי לגדול בשל הגידול במשרתי הקבע שייתוספו לתוכנית פנסיה צוברת", אמרו בעבר בצה"ל. בשל החשיבות הרבה שרואות החברות במכרז, מצפים בצה"ל כי הצעות המתמודדים במכרז יגיעו עד לרמה של 0% דמי ניהול - ואולי אף דמי ניהול שליליים.

ל-themarker נודע כי מלבד ההתחשבות בגובה דמי הניהול שיגבה הגוף שינצח במכרז, בצה"ל יתנו, באופן חריג ממכרזים דומים, עדיפות לגופים המתמודדים דרך קרנות פנסיה קטנות. ההעדפה של קרן פנסיה קטנה נובעת מהרצון של צה"ל לשלוט בסיכון הדמוגרפי של הקרן - סיכון הנובע ממאפייני העמיתים בקרן, כמו גילם.



בקרן פנסיה גדולה הסיכון הדמוגרפי מושפע מאוד מהעמיתים האחרים בקרן - וקשה לניתוח על סמך הסטטיסטיקות שיש לצה"ל לגבי עובדיו. לעומת זאת, בקרן קטנה שבה אנשי צבא הקבע יהיו האוכלוסייה העיקרית, הסיכון הדמוגרפי יהיה מושפע בעיקר מאנשי צבא הקבע ומהמאפיינים הייחודיים שלהם.



בדרך כלל נהוג לראות בקרן פנסיה קטנה בעלת סיכון דמוגרפי גבוה יותר, מכיוון שבקרנות פנסיה קיים מנגנון של ערבות הדדית בין עמיתי הקרן וככל שמספר העמיתים בקרן גדול יותר - כך הסיכון נחלק בין יותר עמיתים. אבל בצה"ל רואים באנשי צבא הקבע אוכלוסייה ייחודית, שפורשת בגיל מוקדם שבו שיעורי התמותה נמוכים יותר, ורוצים לתת ליתרונות אלה ביטוי בקרן. בצה"ל היו שמחים אם כספי צבא הקבע ינוהלו בקרן פנסיה ייעודית שתהיה סגורה למגזרים אחרים, אלא שמבחינה רגולטורית צעד כזה הוא בלתי אפשרי.



הפניקס מתמודדת דרך אקסלנס



היתרון שמעניק מכרז צה"ל לקרנות הפנסיה הקטנות הוא הסיבה שחברת הביטוח הפניקס בחרה לגשת למכרז בעקיפין דרך החברה הבת אקסלנס - ולא להגיש מועמדות ישירות באמצעות קרן הפנסיה שהיא מנהלת. החלטת הפניקס גרמה לחיכוכים עם בכירים באקסלנס, שטענו כי ההתמודדות במכרז אינה רווחית ותפגע בבית ההשקעות.



הפניקס סובלת מנחיתות בפעילות הפנסיה, הנחשבת מנוע הצמיחה של ענף החיסכון ארוך הטווח; בעוד חברות הביטוח האחרות אוחזות בנתחי שוק של 12%-38% מענף הפנסיה, להפניקס נתח שוק של 3.6% בלבד כשנכסי הפנסיה שלה מסתכמים ב-2.8 מיליארד שקל.



באופן מוזר, בחרו בהפניקס לגשת למכרז דרך אקסלנס המחזיקה בפעילות פנסיה זניחה של 331 מיליון שקל, ולפעול לכיוון פיצול פעילות הפנסיה של החברה לשני מוקדים - בניגוד למגמה בחברות הביטוח המרכזות את כל פעילות החיסכון ארוך הטווח (גמל, פנסיה וביטוחי מנהלים) בחברת הביטוח ולא בבתי ההשקעות שברשותן; בתי ההשקעות מכוונים לנהל את פעילות החיסכון קצר הטווח, כמו ניהול תיקים וקרנות נאמנות.



הראל משאירה את מנוף



גם בגופים אחרים התלבטו בנוגע לדרך ההתמודדות במכרז. באיילון החליטו לגשת דרך קרן הפנסיה מגן הזהב המנהלת 685 מיליון שקל. לאיילון יש קרן פנסיה נוספת בשם פסגה וההחלטה לגשת למכרז דרך מגן הזהב קשורה גם בכך שכבר כיום מחצית מאנשי צבא הקבע מבוטחים במגן הזהב (המחצית האחרת מנוהלת במקפת של מגדל). אם מגן הזהב לא תזכה במכרז, יוצאו ממנה כספי אנשי הקבע המנוהלים בה.



בקבוצת הראל מתלבטים אם להתמודד דרך הקרן הגדולה, הראל גלעד פנסיה המנהלת 9 מיליארד שקל, או להעדיף לגשת למכרז דרך קרן הפנסיה הקטנה שלה, מנוף, שמנהלת רק 474 מיליון שקל. זו הסיבה שבגללה החליטו בהראל לא למזג בינתיים את הקרנות, כפי שמוזגו לפני כמה חודשים קרן הראל פנסיה וקרן גלעד. לא ידוע איך החליטו בסופו של דבר בהראל לגשת למכרז.