יזמיות בישראל - בעיקר במדעי החיים

>> תעשיית ההיי-טק בישראל מונה קרוב ל-4,000 חברות. רק חלקן הקטן זוכות להשקעות הון סיכון. קרן הון סיכון ישראלית ממוצעת רואה מאות חברות בשנה ומבצעת רק השקעות בודדות. רובן בחברות שהקימו יזמים גברים. אבל יש שני תחומים שמושכים נשים לתפקיד יזמיות או מנהלות - חברות מענף מדעי החיים וחברות אינטרנט.

בתעשיית מדעי החיים אפשר למצוא יזמיות ומנהלות כמו ד"ר דפנה חפץ מטרנספארמה, ד"ר פנינה פישמן מכנפייט, ד"ר כנרת סויצקי מ-biolinerx, ד"ר תמר טננבאום מ-healor, ד"ר אירית יניב ממטהקיור, ד"ר טלי סיון מאינקה מדיקל סיסטם, ד"ר תהילה היימן מגלוסנס וד"ר ליאת צורף מסלנדר מדיקל.



בתעשיית האינטרנט אפשר בנקל למצוא כמה דוגמאות לנשים שהקימו או ניהלו חברות. למשל אורית חשאי, שבתפקידה האחרון עמלה על הסטארט-אפ האינטרנטי שלה וטרינאס, אתר שמציג חלונות ראווה מכל העולם, וכיום היא משמשת כמסייעת באיתור השקעות בקרן ונצ'רס; או גלי רוס, היזמת מאחורי חברת הסטארט-אפ razoss, שמנסה בימים אלה לפתח פטלפרומה שמאפשרת לכל גולש לשלב אפליקציות לדפדפן שלה בצורה חכמה; ויעל אליש ששימשה כמנכ"לית חברת האינטרנט הישראלית esnips שנמכרה לחברת לוגיה.



מנהלת בכירה בתעשיית ההיי-טק אומרת שאין פלא שלא מעט יזמיות בחרו בענף מדעי החיים. "ענף מדעי החיים הוא ענף שהמוצרים שהוא מוציא מתוכו הם בתחום השירות, טיפוח, גידול וטיפול. כל אותם תחומים שחזקים אצל נשים".



סיבה נוספת היא המצע שעליו גדלות היזמים והיזמיות הישראלים. לא מעט נשים יזמיות למדו באוניברסיטה כימיה, פיסיקה, רפואה וביולוגיה - תחומים שמובילים אחר כך ליזמויות ולחברות סטארט-אפ מתחום מדעי החיים (פארמה וביוטכנולוגיה). זאת בניגוד לחברות הסטארט-אפ מענף טכנולוגיות המידע (it), שבהן לא מעט מהיזמים שירתו בצה"ל.