עננה בשמי התעסוקה

>> אבי רבינוביץ (31), מתכנת במקצועו, השלים אתמול את קליטתו בחברת היי-טק גדולה בהרצליה, שבוע ימים בלבד לאחר ששלח את קורות החיים שלו לחברה. זוהי החברה השלישית שאליה הוא מתקבל בשנה האחרונה, וזה לא קרה מכיוון שהוא פוטר מהחברות הקודמות, להפך: הוא זה שיזם את העזיבה. הסיבה, לדבריו, היא רצון לשפר את תנאי העסקתו, מבחינה כספית ומבחינת האתגר שבתפקיד.

גם אם אבי אינו מייצג בהתנהלותו את כל עובדי ענף ההיי-טק, הרי שהעובדה שהוא מרשה לעצמו לעבור מחברה לחברה בתוך פרק זמן קצר יחסית של שנה מצביעה על השיפור בשוק התעסוקה. הענף חוזר להיות - כפי שהיה לפני המיתון של 2008-2009 - שוק של עובדים, שבו הביקוש מצד מעסיקים גדול יותר מהיצע העובדים. אם תרצו, השיפור במצב התעסוקה בענף ההיי-טק הוא תמצית השיפור במצב התעסוקה במשק הישראלי, היי-טק ולואו-טק גם יחד - גם אם אין מדובר במגמת שיפור אחידה בכל הענפים.



את הסיבות לירידה העקבית באבטלה מאז אמצע 2009 ועד היום אפשר לתלות בשלל האינדיקטורים שהלמ"ס, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר מפרסמים בימים האחרונים על כלכלת ישראל. כאשר יצוא הסחורות עולה ב-14.5%, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי עולה ב-6.8%, מספר לינות התיירים עולה ב-24.6%, יבוא חומרי גלם עולה ב-7.6%, הפדיון של כלל ענפי המשק עולה ב-1.9% והייצור התעשייתי עולה ב-13% (כל הנתונים בחישוב שנתי), לא פלא שבשורה התחתונה, שיעור האבטלה יורד.



מצב התעסוקה (או האבטלה) הוא פועל יוצא של קצב פעילות המשק. אם בשנה שעברה המעסיקים חשו אי-ודאות ונמנעו מלקלוט עובדים חדשים, כעת הם חשים ביטחון רב יותר ומגייסים עובדים רבים יותר לרגל הרחבת הפעילות ופריצה לשווקים חדשים. במקביל, המעסיקים כבר לא ממהרים לפטר עובדים (פרט לחריגים), גם מכיוון שהם זקוקים לכוח אדם, וגם מתוך רצון לשמר את הידע שנצבר בארגון ולהימנע מתדמית שלילית של "ארגון מפטר".



הצטמקות ממדי האבטלה היא מעודדת. עם זאת, לישראל אין הלוקסוס לנוח על זרי הדפנה, משתי סיבות. ראשית, סימני המשבר בארה"ב והאי-ודאות באירופה עשויים לתת את אותותיהם במשק הישראלי כבר בחודשים הקרובים, ואולי אף בשבועות הקרובים. אירועים כמו ביטול עסקות יצוא או ירידה בהיקף התיירות העולמית ישפיעו על התנהגותם של המעסיקים בישראל. במקרה כזה הדבר יתבטא כבר בנתוני האבטלה לרבעון השלישי ובעיקר הרביעי של 2010, שעלולים לקטוע את המגמה החיובית של השנה האחרונה.



שנית, עיון מדוקדק בנתוני שירות התעסוקה, שמפרסם גם הוא דו"חות קבועים על האבטלה (שאינם מדויקים כמו אלה של הלמ"ס), מצביע על אבטלה גבוהה ביישובים ערביים ובאזורי פיתוח - מגמה שלא השתנתה כבר שנים. נכון ליוני 2010, 38.7% מכוח העבודה האזרחי בעיר רהט הם מובטלים. באום אלפאחם מגיע השיעור ל-30%, בסכנין ל-26.6%, בדימונה ל-14.6% ובאופקים 13.7%. לכן, גם אם המגמה הכללית מעודדת, אסור להיתפס לשמחה מוקדמת מדי.