>> למרות ההצלחה של מודלים דיגיטליים לשיווק מוסיקה, דוגמת אייטיונס של אפל, תעשיית המוסיקה עדיין מחפשת אחר הדרך הנכונה לייצר רווחים בעידן ההורדות הפיראטיות וההיצע האדיר והזמין. במפגש "פיתוחים בעולם הניו מדיה", שהתקיים אתמול בוועידת המוסיקה של היינקן בתל אביב, ניסו המשתתפים לספק הצצה לדרכי השיווק וההפצה העתידיות של התעשייה.
סמנכ"ל התוכן והמוצרים של פלאפון, גיא באומן, פתח את הרצאתו בהקראת ידיעה מתוך themarker על השפל במכירות האייפוד של אפל. "תעשיית המוסיקה צריכה לפרנס את עצמה", אמר. "כולם שואלים אם יהיה פיצוי לאובדן המכירות. אני חושב שכן - ובענק. התעשייה ניצבת בפני אחד הרגעים המסעירים בהיסטוריה שלה".
לפי באומן, העתיד טמון בחוויית הצרכן-מאזין, שיסכים לשלם בעבור חווייה. "בסלולר יש מיליוני שירים שתמיד אתך, בהורדה או בסטרימינג", אמר. "זה שירות שאפשר לגבות עליו כסף, אם יש מודל נכון כמו דמי שימוש קבועים ונמוכים. התעשייה כבר שם וזה משתלם לכולם - לאמנים, לחברות וללקוח". לדבריו, בשירות המוסיקה שהשיקה פלאפון לפני כשנה, מיוזיקס, נצרכו כבר יותר מ-200 אלף שירים. בחודשים הקרובים תושק גרסה משודרגת של מיוזיקס שתציע אפשרויות חדשות.
"לפני עשור, תעשיית המוסיקה החזיקה את הראש בידיים ולא ידעה מה הולך לקרות", אמרה במפגש פרשנית המדיה הדיגיטלית עידית פרנקל "כיום כולם מחזיקים שני נגנים בבית או שומעים מוסיקה בסלולר. אפל שינתה את הדרך שבה אנשים צורכים מוסיקה, אבל פיספסה שתי מהפכות: תוכן חברתי וסטרימינג.
"שני הדברים האלה הקפיצו את יחסי הצרכן עם המוסיקה, ויהיה מעניין לראות איך אפל תדביק את הפער. כל התכנים החברתיים הפכו את הטעם המוסיקלי האישי שלנו לחוויה חברתית. כשאנחנו חולקים את הטעם שלנו, יש לזה ערך גבוה יותר מהמלצה בעיתון.
"סטרימינג הוא משהו חיוני: הוא חוסך מקום על המחשב. הכשל של אייטיונס הוא שצרכנים כבדים של מוסיקה מוצאים את עצמם במלחמה מתמדת על מקום במחשב. שירותי הסטרימינג החליפו למעשה את ספריות המוסיקה הביתיות. יש כיום אתרים, כמו spotify, שמחזיקים קטלוגי ענק של מוסיקה ומספקים שירותים נוחים של חיפוש ופיצ'רים חברתיים. השירותים האלה נותנים שירות כמעט מושלם, בלי הצורך להוריד קבצים למחשב, אך רובם סגורים עדיין לישראל".
אידו סביר מחברת netwise, העוסקת במערכות לאינטראקציה עסקית, טען בהמשך כי בעתיד צריכת מוסיקה באמצעות הסלולר תהיה משמעותית יותר בהיקפה מהצריכה באמצעות מחשב - בין השאר בזכות האפליקציות, שמאפשרות לאמנים להיות בקשר ישיר ומיידי עם הקהל.
"את השיתופיות אפשר לקחת קדימה בעזרת הסלולר", סיפר סביר. "אפשר לראות איפה נמצאים מעריצים אחרים ולצלם תמונות בהופעות ולהעלות אותן מיד לרשת. האפליקציה של אייל גולן, למשל, מאפשרת לשמוע שירים ובמקביל לראות את המלים שלהם ולמיילי סיירוס יש אפליקציית שעון מעורר שמאפשרת לקום לצלילי השירים שלה".
סביר התייחס גם לאפליקציות של כלי נגינה וירטואליים, המאפשרות ליצור מוסיקה באמצעות המכשיר הסלולרי. אפליקציית ocarina, למשל, מאפשרת לנגן על האייפון באמצעות נשיפה לתוך המיקרופון של המכשיר. "יש עולם תוכן שלם סביב האפליקציה, ומשתמשים מייצרים לה באזז כשהם מעלים את הנעימות שיצרו אתה ליוטיוב", אמר.
עוד הזכיר סביר את האפליקציה של הסדרה "glee", שמאפשרת למשתמש להקליט את עצמו שר לצלילי שירים מפורסמים, להזמין חברים לשיר עם ההקלטה שלו ולחבר את הקולות. "האפליקציות הן ערוץ שיווק והפצה חדש שמאפשר קשר ישיר עם הקהל. אפשר למנף כך ייחודיות של אמן ולייצר ערוץ הכנסה נוסף", סיכם.
עודד שרון, מנכ"ל חברת הגיימינג corbomite games, סיפר במפגש על שימוש במשחקי קונסולות כפלטפורמה לשיווק מוסיקה. "הרמוניקס, שהמציאה את 'רוק בנד' ו'גיטאר הירו', פתחה בדצמבר 2009 את השערים לאמנים עצמאיים שיוכלו למכור שירים דרך הפלטפורמה שלה. יש כמה עשרות מיליוני שחקנים במשחקים האלה, אבל רק כ-1,000 שירים. החברות עצמן רוצות שהשירים יימכרו ולכן עוזרות לקדם את השירים. השחקן נקשר יותר אל השיר כי הוא משחק בלהשתתף בו".
סמנכ"ל התוכן והמוצרים של פלאפון: "תעשיית המוסיקה ניצבת בפני אחד הרגעים המסעירים בהיסטוריה שלה"
מאת שחר רן
1.9.2010 / 7:05