>> עוד סוף שבוע, עוד הפגנת מחאה עממית בכיכובם של אמריקאים אמיתיים וזועמים שרוצים להשתלט מחדש על מדינתם. בסוף השבוע הלפני אחרון האתר הנבחר היה מנהטן תחתית, שם הם מחו נגד המסגד בגראונד זירו. בסוף השבוע האחרון המקום היה וושינגטון, שם נציגי אמריקה הלבנה של תנועת מסיבות התה, גלן בק (אישיות הטלוויזיה והרדיו הידוע בדעותיו השמרניות) ושרה פיילין, ניסו "להשיב את עטרת זכויות האדם ליושנה" (במלותיו של בק). הדבר היה באותה נקודה שבה הכומר מרטין לותר קינג ג'וניור נאם על החלום שלו לפני 47 שנה בדיוק. הידד למהפכה!
יש רק דבר אחד שנעדר מצילומי המחאה העממית נטולת המנהיגים והספונטנית בארה"ב: המיליארדרים שמממנים אותה ועושים כבר מאז הקיץ שעבר. על אחד מהם, רופרט מרדוק, יו"ר ניוז קורפ, הבעלים של פוקס ניוז, כבר שמעתם בעבר. השניים האחרים, האחים דיוויד וצ'רלס קוץ', עשירים אפילו יותר, עם הון משולב כה גדול שרק ביל גייטס ו-וורן באפט עשירים מהם בארה"ב. ואולם אפילו אלה שנלחמים בשמם לא תמיד יודעים מי הם.
האג'נדה האינטרסנטית והרדיקלית-לעתים, בדומה לזו של מרדוק, יכולה לחרוג ולעתים היא אף מנוגדת לאינטרסים של אלה שפועלים כשליחי האג'נדות הפוליטיות הנציות של ערוצים כמו פוקס ניוז. ארה"ב תעבור כמה שינויים דרסטיים אם אותם בעלי כוח יגיעו לשלטון, ובהתחשב באסטרטגיה הפוליטית הרעועה של ממשל אובמה וזעם המצביעים שנפגעו מהמיתון, הדבר גם עלול לקרות.
שלושת המיליארדרים הם ההתגלמות האחרונה של מה שההיסטוריונית קים פיליפס-פיין כינתה "היד הנעלמה" בספרה invisible hands מ-2009: אותם ברונים תאגידיים שמימנו את הימין הקיצוני מאז שהאחים דו-פונט, בעלי השליטה בקונצרן הכימיקלים דו-פונט, הקימו את ליגת החירות האמריקאית ב-1934 במטרה להפיל את רוזוולט.
אפשר לראות במתקפה נגד הנשיא "הסוציאליסטי" הנוכחי, במימון קוץ'-מרדוק, המשך ישיר למאבק ליגת החירות ב"סוציאליזם" של הניו דיל, שהתבטא בהקמת הביטוח הלאומי, רשות ני"ע (sec) והאיסור על העסקת ילדים; ולמאבקם של אגודת ג'ון בירץ' ובארי גולדווטר בג'ון קנדי ובתוכנית הביטוח הרפואי לקשישים (מדיקר).
הד.נ.א לא משתנה
רק זהות העשירים העומדים מאחורי הניסיונות האלה השתנתה - לא השיטות שלהם ולא המטרות החביבות עליהם (מסים, רגולציה, חוקי עבודה ו"נדבות" ממשלתיות לעניים, למובטלים, לחולים ולקשישים). אפילו מקור ההון שלהם נותר קבוע: קוץ' אינדסטריז הוקמה כחברת נפט בשנות ה-30 וכיום עוסקת בשורה של מוצרים תעשייתיים, מכוסות נייר ועד לייקרה, בדומה לעיסוקיה של דופונט בצבעים ובפלסטיק.
לפעמים גם הד.נ.א לא משתנה: אביהם של האחים קוץ', פרד, היה בין מנהיגי אגודת ג'ון בירץ'. בנאום מ-1963, שנשמר בארכיון של אוניברסיטת מישיגן, הוא מזהיר מפני השתלטות קומוניסטית על אמריקה, שבמסגרתה הקומוניסטים "יחדרו לתפקידי הממשל הבכירים ביותר בארה"ב עד שהנשיא יהיה קומוניסט, ללא ידיעתנו". נאומים דומים ניתן לשמוע כיום בכל הפגנה של תנועת מסיבות התה.
בשבוע שעבר נדחפו האחים קוץ', בניגוד לרצונם, לאור הזרקורים על ידי הפרופיל העיתונאי המקיף ביותר שפורסם עליהם עד כה, ונכתב על ידי ג'יין מאייר עבור המגזין "ניו יורקר". המאמר שלה עורר סערה בקרב חברי האליטה הליברלית של ניו יורק. הם לא ידעו שדיוויד קוץ' - המפורסם בשל פעילותו התרבותית הפילנתרופית - אינו סתם עוד רפובליקני שמרן ועשיר אלא גם מייסד הקרן "אמריקאים למען שגשוג", שלפי הכתבה "עבדה בצמוד לתנועת מסיבות התה מאז הקמתה".
תושבי ניו יורק מכירים את דיוויד קוץ' בעיקר דרך להקת הבלט העירונית ואולם ההופעות שלה במרכז לינקולן, הנושא את שמו. הם ודאי יזדעזעו לגלות שהאגף הטקסני בזרוע הפוליטית של "אמריקאים למען שגשוג", העניק את פרס "בלוגר השנה" שלו לפעיל פוליטי שכינה את הנשיא אובמה "המסומם העליון" (cokehead in chief).
המממן העיקרי האחר של תנועת מסיבות התה הוא ארגון פרידום-וורקס של דיק ארמי, שכמו "אמריקאים למען שגשוג", ערך הפגנות ואירועים בוושינגטון בסוף השבוע. תחת שמו המקורי, "אזרחים למען כלכלה חזקה", פרידום-וורקס קיבל 12 מיליון דולר מקרנות שבבעלות משפחת קוץ'.
יחסי ציבור בחינם
מאייר, שפישפשה בדו"חות מס, גילתה כי קרנות שבשליטת המשפחה העניקו תרומות בסך 196 מיליון דולר בין 1998 ל-2008, רובן למטרות ומוסדות שמרניים. סכום זה לא כולל 50 מיליון דולר שהוציאה קוץ' אינדסטריז על שירותי לוביסטית ו-4.8 מיליון דולר שהוציאה על תרומה למועמדים פוליטיים. תנועת מסיבות התה מקבלת גם יחסי ציבור בחינם במשך כל שעות היממה מערוץ פוקס ניוז שבבעלות מרדוק, המעסיק את בק ופיילין.
המאמר ב"ניו יורקר" עורר סערה בקרב חוגי הימין, אך אף אחד מבלוגרי הימין שתקפו את מאייר לא מצא טעויות עובדתיות ב-10,000 המלים שכתבה. רבים מהם ניסו להסיט את תשומת הלב למיליארדר ג'ורג' סורוס, ליברל ידוע, אך סורוס הוא אשף יחסי ציבור שנוהג בשקיפות בנוגע למטרות שלהן הוא מזרים את כספו. וכמו ליברלים רבים, הוא תומך במטרות שאינן קשורות לעסקיו ושעשויות דווקא להעלות את המסים שהוא משלם.
לא ניתן לומר אותו הדבר על האחים קוץ': כשדיוויד קוץ' רץ כמועמד לסגן הנשיא של המפלגה הליברטריאנית ב-1980, וזכה רק ל-1% מקולות הבוחרים, הקמפיין שלו קרא לביטול הביטוח הלאומי, סוכנויות הרגולציה והרווחה הפדרליות, ה-fbi והסי.איי.איי ומערכת בתי הספר הציבורית - במלים אחרות, כל מוסד ממשלתי שיוכל להפחית את רווחיו או להגדיל את המסים שהוא משלם.
האג'נדה של קוץ' - שנוטה לכיוון העסקים הגדולים, בין אם בוול סטריט או במפרץ מקסיקו, וקוראת לביטול רשתות ביטחון פדרליות שנועדו להגן על המובטלים, על בריאות הציבור ועל ביטחון העובדים והקשישים - נהפכת במהירות גם לאג'נדה של המפלגה הרפובליקאית. כך עולה מהתבטאויותיהם האחרונות של חברי קונגרס רפובליקאים, בהם מנהיג המיעוט הרפובליקאי בבית הנבחרים, ג'ון בוהנר.
צוחקים כל הדרך אל הבנק
האחים קוץ' ודאי צוחקים כל הדרך אל הבנק, ביודעם שעובדים אמריקאים מסייעים למטרות האנוכיות שלהם. בשבוע שעבר דן סנור ודנה פרינו, שניהם בכירים לשעבר בממשל בוש, תקפו ב"פוקס ניוז" את הנסיך הסעודי ואליד בן-טלאל, שלכאורה נחשד בטרור ושעשוי לתרום לבניית המרכז המוסלמי הסמוך לגראונד זירו.
ואולם כפי שציין ג'ון סטיוארט ב"דיילי שואו" פעמים רבות, אותם פרשנים בפוקס ניוז מעולם לא הכירו בכך שאותו נסיך סעודי מרושע אינו רק בעל המניות הגדול ביותר בחברה האם של פוקס ניוז, ניוז קורפ, אלא שמרדוק עצמו ביצע השקעות ענק בחברות שלו בסעודיה.
כשזאבים בדמותם של מרדוק וקוץ' התדפקו על דלתות הדמוקרטיה שלנו בעבר, הדמוקרטים לחמו נגדם בעוז. הקמפיין הנשיאותי המוצלח של פרנקלין רוזוולט ב-1936 תקף את ליגת החירות כבעלת ברית של המפלגה הרפובליקאית, שביקשה "לסחוט כל עובד עד זקנתו ואז להשליך אותו הצדה כמו קליפת תפוזים". כשהפטריוטיזם של ג'ון קנדי היה תחת התקפה מצד מתנגדים שמרנים שקראו להדחתו, הוא נשא נאום שבו תקף חזרה אותם ואת מסע הצלב שניהלו נגדו. ואובמה? למרבה הצער, התשובה מצויה בגוף השאלה.
הכסף שמאחורי ההפגנות
פרנק ריץ'
1.9.2010 / 7:05