מדינת ישראל חייבת חברה אזרחית חופשית

>> שניים הם הנפגעים העיקריים ממסע ההסתה חסר התקדים שמתנהל מטעם הפורום למען ארץ ישראל נגד הקרן החדשה לישראל, ואלה לאו דווקא הקרן עצמה או העומדים בראשה.

מאבקים מסוג זה יכולים דווקא להעצים את הצד המותקף, ואני מאמין שהקרן זוכה כיום לחיבוק וחיזוק מצד אלה התורמים והתומכים בפעילותה. לעומת הקרן, החברה האזרחית כולה, על שלל ארגוניה, נופלת קורבן למאבק פוליטי בעל אופי של דה לגיטימציה וסתימת פיות.



חברה אזרחית אמיתית בנויה על חופש הפעולה וחופש ההתאגדות של האזרחים. הרעיון הבסיסי הוא שקבוצת אנשים פרטיים שרוצים לתרום לחברה, שיש להם רעיון מעניין ונכונות להשקיע ממרצם, אינה יושבת בחיבוק ידיים וממתינה לעירייה או לממשלה, אלא מגייסת מתנדבים ומשאבים ועושה מעשה - מעניקה שיעורים פרטיים לתלמידים נחשלים, מכינה צעירים לגיוס לצבא, מפגישה דתיים עם חילוניים, מחזקת את החינוך במגזר הערבי, מסייעת לנוער עולה להשתלב בחברה ועוד מאות רעיונות שנהפכים למציאות בחברה האזרחית בישראל.



חלק מהפעילות האזרחית עוסקת גם בסוגיות שמאתגרות את הממסד, כמו זכויות אדם, ביקורת כלכלית-חברתית ועוד סוגיות שיכולות להיתפש כשייכות לצד זה או אחר של המפה הפוליטית. מגוון העיסוקים של ארגוני החברה האזרחית יוצר פסיפס שלם המשקף את השיח הציבורי, בדרך לחברה אזרחית מעורבת, תורמת ומוסרית.



באופן יחסי, המגזר השלישי בישראל הוא הרביעי בגודלו בעולם המערבי, וזו עדות לחברה דמוקרטית, בריאה ותוססת. תנאי לשגשוג הזה שאנחנו נהנים ממנו הוא חופש הפעולה החברתי של העמותות והמלכ"רים, במנותק ממפלגות ופוליטיקה. חלק הארי של פעילות הקרן החדשה עוסק בנושאים אזרחיים, כמו כלכלה וחברה, סביבה ירוקה וקליטת עלייה. חלק אחר, גם אם קולני, עוסק בזכויות אדם וזכויות המיעוט. לעתים מדובר גם בנושאים שנוגעים בעצבים החשופים של הזרם המרכזי בחברה הישראלית.



איני יכול לגלות הזדהות עם ארגונים המשתפים פעולה עם דו"ח גולדסטון, או עם מרצים באקדמיה שקוראים לחרם על ישראל, אבל כך פועלת חברה חופשית. כך נותנים ל-1,000 פרחים לפרוח. מדינה שבה השלטון, או אפילו הרוב, מכתיב את המותר והאסור לחברה האזרחית - אינה מדינה חופשית.



הנפגעת השנייה היא מדינת ישראל ותדמיתה בעולם. מי שמתיימרים לצאת נגד אלה הגורמים נזק לישראל בזירה הבינלאומית, למעשה גורמים לה את הנזק הגדול ביותר. חברה שבה ארגוני החברה האזרחית נתונים תחת איום של השתקה, היא חברה שחופש הביטוי והדמוקרטיה שלה מתערערים.



אוהבי ישראל בעולם, בהם יהודי ארה"ב, עומדים נבוכים אל מול השיח החדש הזה. אלה, המורגלים בוויכוחים נוקבים וחריפים בין קצוות אידיאולוגיים, לא יקבלו סיטואציה שבה אחד הצדדים בדיון מנוע מלהביע את דעתו. שיח ציבורי פתוח שיש בו חופש לדעות מגוונות ושנויות במחלוקת מאתגר אותנו ומחייב אותנו להיות ביקורתיים כלפי עצמנו.



במציאות הישראלית קשה לחשוב על נושא שלא כרוך בקונפליקט. זה לא בהכרח מקור לחולשה, אלא יכול להיות גם מקור לחוזק. ישראל חייבת חברה אזרחית חופשית, עצמאית ובטוחה בעצמה היוצרת אקטיביות ואכפתיות בקרב אזרחים רבים, ובכך מחזקת את הדמוקרטיה ואת השיח הפוליטי והחברתי. יש מקום לגופים כאלה מימין ומשמאל, ללא איום ישיר מצד ארגונים מתחרים מהצד האחר של המפה הפוליטית, או מצד המערכת הפוליטית עצמה.



ישראל חייבת הכרה בינלאומית בעולם בכלל ובעולם היהודי בפרט כמדינה פתוחה ודמוקרטית. מי שמבין זאת, חייב להתנער מהקמפיין המסית והלא ענייני נגד גוף חשוב ומרכזי לחברה כמו הקרן החדשה לישראל.



הכותב הוא מנכ"ל עמותת שיתופים, לקידום החברה האזרחית