"זיכרון הפלאש יאבד קיטור"

>> כל חברה גדולה מגיעה בשלב מסוים לרגע האמת. במקרה של סנדיסק הרגע הזה הגיע בסוף 2008: מניית החברה צנחה בחדות, הצעת רכש שהוגשה על ידי חברת סמסונג נראתה כקורצת במיוחד למשקיעים ומייסדי החברה נדרשו להילחם על החלטתם שלא למכור את החברה. כשמניית החברה הידרדרה, לא חסרו מי שהצביעו על הרכישה הישראלית היקרה של סנדיסק ותהליכי המיזוג המורכבים של m-systems כאחד המקורות לצרותיה של החברה.



"החולשה שנוצרה בחברה לא נבעה מהרכישה", מבהיר סנג'אי מהרוטרה, אחד ממייסדי החברה ומי שייהפך למנכ"ל סנדיסק בינואר 2011. "בסוף 2008 נוצר עודף היצע בכלל שוק הזיכרון. המחירים ירדו לרמה כזו שפשוט לא יכולנו לעשות כסף. בשילוב עם מצב הכלכלה העולמית בסוף באותה תקופה, סנדיסק נקלעה למצב קשה".

כתגובה, מציין מהרוטרה, החליטו בכירי החברה לבצע שינויים מבניים מרחיקי לכת, בהם נסיגה מהפנייה הישירה לצרכן - תחום עתיר הוצאות - ולהתמקדות בהסכמים מסחרים עם היצרניות עצמן, ולביצוע קיצוצים חדים במניין העובדים בחברה.



לאחר שנה מניית סנדיסק רשמה את הצמיחה הגבוהה בשוק הטכנולוגיה האמריקאי, צמיחה גבוהה אף מזו של אפל שנסקה בעקבות השקתו המוצלחת של האייפד. לאחר שהוכיח למבקריו כי לא שגה כשדחה את הצעת הרכש של סמסונג, הודיע אלי הררי, המנכ"ל המכהן של סנדיסק, כי יפנה את מקומו למהרוטרה, שייסד יחד עמו את החברה.



"במהלך השנה וחצי האחרונות שינינו בצורה מהותית את מבנה ההכנסות של החברה - לפני המשבר כ-35% מהכנסות החברה הגיעו מתחום oem, כיום מגיע שיעור ההכנסות מהסכמים כאלה ל-65%", מסביר מהרוטרה. אופיו העסקי של השינוי שנדרש כדי להפוך את סנדיסק מחברה שנמצאת על סף מכירה לחברה הנסחרת בשווי גבוה, עשוי להיות קשור גם לשוני בין אופיו של הררי לזה של מהרוטרה. "אלי הוא מנהל שמתמקד בחזון. הוא עושה דברים בהתלהבות גדולה מאוד. אני חושב שבצורת הניהול שלי לצד החזון יש מיקוד חזק יותר במצע העובדתי, ובהתאמה של האסטרטגיה של חזון". למרות הבדלים אלה מבקש מהרוטרה להדגיש כי רב הדומה מהשונה. "יש הרבה קווי דמיון בין שנינו. חלק מזה נובע מכך שעבדנו בצורה צמודה מאוד. סביר להניח שאלי הוא האדם שאיתו ביליתי את פרק הזמן הממושך ביותר במהלך העשורים האחרונים", מציין מהרוטרה, "במשך השנים חלקנו אחריות בניהול היומיומי של החברה, ואני חושב שהמעבר הניהולי הזה יהיה חלק. אנחנו חולקים ערכים דומים. למשל - חוסר סובלנות לפוליטיקה פנימית בחברה".



היכרות של 30 שנה



יצרנית שבבי הפלאש סנדיסק נתפשת לעתים קרובות כחברה ישראלית. לכך תורמת כמובן העובדה שהמייסד הישראלי אלי הררי, שימש במשך שני העשורים האחרונים כמנכ"ל החברה וכפנים הפומביות שלה. רכישת m-systems הישראלית ב-2006 ושורת מרכזי הפיתוח שהחברה מחזיקה בישראל בעומר, בכפר סבא ובתפן, תורמת אף היא לדימוי.



עם שורת הישראלים המשמשים בתפקידי ניהול בכירים בחברה, נמנים יורם צדר, האחראי על תחום ה-oem וההנדסה בחברה; שמעון סטולרו, ראש חטיבת הפיתוח העולמי בחברה; ושוקי ניר, האחראי על תחום הריטייל בחברה. לסנג'אי מהרוטרה, מי שנמנה יחד עם הררי וג'ק יואן על מייסדי החברה, דימוי זה אינו זר. "סנדיסק היא חברה ישראלית במובן הזה שהנוכחות שלנו בישראל חזקה", מסביר מהרוטרה. "ישראל היא חלק משמעותי מסנדיסק. גם הקשרים החזקים שיש לנו עם הממשלה הישראלית תורמים לכך, אך אנו כמובן חברה אמריקאית-גלובלית, שפועלת בישראל לצד מדינות רבות אחרות".



את הנוכחות המוגברת של ישראלים בהנהלה הבכירה בחברה מייחס מהרוטרה לקשריו של הררי, אך גם לרכישת m-systems של דב מורן. "m-systems סיפקה לנו הרבה יותר מטכנולוגיה. עם החברה הזאת רכשנו שדרת הנהלה חזקה מאוד שהשתלבה בסנדיסק", הוא מסביר.



את הררי פגש מהרוטרה (51) כעשור לפני שהקימו יחד את סנדיסק. "הייתי אז בן 29. סיימתי לימודים לתואר שני במדעי המחשב ואלקטרוניקה באוניברסיטת ברקלי והצטרפתי כמהנדס לאינטל". צוות הפיתוח שאליו הצטרף מהרוטרה עסק בתחום ה-epromm - טכנולוגיה שאותה החליפו שבבי ה-nand שפותחו בסנדיסק וכיום הם סטנדרד בתחום הזיכרון הדיגיטלי. הררי עצמו שימש באותה תקופה כמנהל הפיתוח הטכנולוגי בצוות.



לאחר שנה וחצי שבה עבדו יחד עזב הררי את אינטל ועבר לחברה בשם סינרטק. מהרוטרה עצמו עזב מאוחר יותר את אינטל אף הוא והצטרף לסטארט-אפ seeq ולאחר מכן לחברת integrated device technology. למרות זאת הקשרים בין השניים נמשכו. "אלי טוב מאוד בלשמור על קשר עם אנשים", מסביר מהרוטרה, "היינו נפגשים בכנסים אך גם מחוץ למעגל המקצועי, למשל במרכז הספורט decathlon המשמש כמעין מקום מפגש לעובדי ההיי-טק של אזור עמק הסיליקון".



כשהררי החליט להקים את סנדיסק הוא קרא למהרוטרה ולג'ק יואן, שאיתו עבד יחד בחברת התעופה המיתולוגית של הווארד יוז, יוז איירקראפט. "אלי החליט להקים חברה שתתמקד ביצירת שבבי זיכרון לא נדיף להתקנים אלקטרוניים עם צריכת אנרגיה נמוכה, בעיקר לשוק הצרכני", מסביר מהרוטרה. בשלביה הראשונים מנתה החברה כעשרה עובדים, כולם עובדי היי-טק מעמק הסיליקון. "כמעט כולנו היינו מהנדסים שהתמחו בתחום הזיכרון", מסביר מהרוטרה.



את פריצת הדרך הגדולה שלה חייבת סנדיסק להתפתחות שאירעה במקביל בתחום אחר - מהפכת הצילום הדיגיטלי. המעבר מטכנולוגיית הצילום האנלוגי לטכנולוגיית הצילום הדיגיטלי דרשה פיתוח של התקני אחסון מתאימים שיחליפו את סרט הפילם הישן. סנדיסק היתה החברה שהציעה את הטכנולוגיה המתאימה ביותר. "שוק המצלמות הדיגיטליות היה שוק חשוב מאוד עבורנו. זה היה התחום הראשון שבו הפכנו למובילה גלובלית", הוא מסביר.



המצלמות הדיגיטליות הראשונות אמנם הגיעו לשוק בתחילת שנות ה-90 ועוד קודם לכן, אך חדירתן העיקרית לשוק הגיעה רק באמצע העשור. "זה קרה רק אחרי שהרזולוציה של המצלמות השתפרה באופן מהותי, וכמובן אחרי ירידה דרסטית במחירן", מסביר מהרוטרה. את הפריצה הביאה מהפכה נוספת שהתחוללה באותן שנים. "האינטרנט היה אחראי על הגל הבא של ההתקדמות", מסביר מהרוטרה, "יותר ויותר אנשים העלו תמונות ותכנים לאינטרנט וכמובן שזה דרש שינוי של הדרך שבה אנחנו מאחסנים את המידע".



החדירה לשוק המצלמות הדיגיטליות איפשרה לסנדיסק לצמוח במהירות, ולצבור בקופתה את המזומנים שאיפשרו לה להתרחב בתחום הזיכרון הדיגיטלי על ידי רכישת m-systems. "התקני הזיכרון הנייד, הדיסק-און-קי, יצרו את ההתפתחות הבאה בשוק. בכרטיסי הפלאש יצרנו חלופה דיגיטלית לפילם הישן, הדיסק-און-קי החליף את הדיסקט", מסביר מהרוטרה. בשלב הבא פנתה סנדיסק לשוק הנגנים, ובסמיכות קרובה אליהם, שוק הטלפונים החכמים.



"כיום שוק כרטיסי הזיכרון לטלפונים חכמים, ה-sd, הוא השוק הגדול ביותר שלנו - הוא אחראי על כמחצית מהכנסותיה של החברה", הוא מציין. ההתפוצצות בכמות המידע הדיגיטלי שנוצר ומאוחסן איפשרה לסנדיסק ליהפך בתוך שני עשורים מסטארט-אפ לחברה בשווי שוק של יותר מ-8 מיליארד דולר. "התהליך שעברנו הוביל אותנו מפיתוח של זיכרונות שהיוו פילם דיגיטלי לנגני מוזיקה ובהמשך למכשירים סלולריים. כיום הפלאש נמצא בכל מקום - אנחנו עושים כרטיסי משחק, כרטיסים למכשירי gps ולמעשה כרטיסים כמעט לכל מוצר אלקטרוניקה המיועד לשוק הצרכני", מוסיף מהרוטרה.



"נכון לעכשיו", מוסיף מהרוטרה, "השוק העתידי שלנו מבטיח מאוד, בעיקר לאור חדירתם של הטאבלטים - הם קטנים מכדי שיהיה אפשר לשלב בהם כונן, והתאמתם לסרטים ויכולותיהם העדיפות מכשירים סלולריים דורשת הגדלה נוספת של נפח הזיכרון הנדרש".



האתגר הגדול והאתגר הקטן



האתגר שבפניו ניצבה סנדיסק בסוף 2008 מהווה משוכה רק אחת. משוכות נוספות מחכות לה בהמשך הדרך. מזה שנים חוזים אנליסטים כי תעשיית הפלאש עומדת בפני משבר מסוג אחר. משבר קטן מאוד, קטן מדי.



במהלך השנים האחרונות הצליחו יצרני זיכרונות הפלאש להקטין את עובי פס ההולכה הבסיסי מ-90 ננומטר ל-25 ו-34 ננו-מטר, בתהליך צריבת מעגלים המכונה ליתוגרפיה. מרבית היצרנים משתמשים בתהליכי ליתוגרפיה בטווח של 30-40 ננו-מטר, ואף 25 ננו-מטר. ככל שפסי ההולכה הנוצרים בתהליך הליתוגרפיה קטנים, כך ניתן לדחוס יותר מידע על שבבי הפלאש. בתקן של 25 ננו-מטר תאי הזיכרון קטנים פי 3,000 משערה אנושית. הליך המזעור כרוך, עם זאת, בהגברת ההשראה החשמלית, ה"רעש", שעובר בין התאים, וכך נוצרות יותר טעויות במידע המאוחסן. היחס בין כמות הטעויות לגודל התא האפשרי, מעריכים האנליסטים, יביא להיווצרות של חסם ליכולותיה של הטכנולוגיה.



"קיר הלבנים בהחלט נמצא באופק", מציין מהרוטרה, "אך הוא קרוב פחות ממה שחושבים". לדבריו תעשיית השבבים תוכל להמשיך ולהקטין את קווי ההולכה ב-5 עד 15 ננו-מטר נוספים. אחר כך, קובע מהרוטרה, "בשלב מסוים פשוט ייגמר לפלאש הקיטור". כדי להתמודד עם המשוכה הזאת משקיעה כבר עתה סנדיסק בפיתוח של הטכנולוגיות שיחליפו את שבבי ה-nand - הבסיס לטכנולוגיית הפלאש.



"אנחנו מדברים כיום על טכנולוגיה שהיא post nand - טכנולוגיה שתחליף את הטכנולוגיה הקיימת כיום", הוא מסביר. לצורך כך רכשה החברה ב-2006 את מטריקס, המתמחה בפיתוח שבבים תלת-מימדיים. בשבבים הקיימים כיום הרכיבים מוצבים על גבי לוחות סיליקון, ומרבית הקישורים ביניהם נעשים בצורה אופקית על גבי הלוח. בטכנולוגיית החיווט התלת-ממדי, קווי ההולכה יחברו גם בין רכיבים בשכבות שונות. "עדיין אין לנו את כל הרכיבים כדי להיות שם, אך זו בהחלט הטכנולוגיה שתיקח אותנו הלאה", קובע מהרוטרה.



מזעור קווי ההולכה אינו האתגר היחיד שעומד בפני סנדיסק. אתגר נוסף שעומד בפני החברה נמדד בק"מ רבועים ולא בננו-מטרים. מדובר על מרכזי השרתים הענקיים אותם בונות חברות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט. מרכזי שרתים אלה עומדים במרכזה של מהפכת המחשוב מענן, שבמסגרתה הופכים משאבי מחשוב ושטחי אחסון לנגישים דרך האינטרנט ללא צורך בשימוש בחומרה. ככל שמגמה זו תתחזק, כמות המידע שנצטרך לשמור על התקנים נפרדים כמו אלה שאותם מפתחת סנדיסק, תלך ותקטן - במקום לשמור קבצים בדיסק-און-קי, פשוט נשמור אותם בשירות ייעודי ברשת, כמו google docs ואופיס לייב.



"מחשוב מענן הוא בהחלט לא דבר שאנחנו מתעלמים ממנו. נכון לעכשיו ללא פלאש גם המכשירים הבסיסיים ביותר לא יוכלו לעבוד היטב מול הענן. שבבי הפלאש של העתיד יתנו לנו יכולות של זכרון מטמון שיאפשרו להתקנים להקטין את זמן העברת הנתונים אל הענן וממנו", מסביר מהרוטרה. "שימוש באחסון ברשת שאינו נותן חוויית משתמש טובה לא עונה על הדרישות. מכשירים שיהיו בלי שבבים כאלה פשוט לא יוכלו לספק את רמת הביצועים שהצרכן דורש - הם לא יהיו סקסיים מספיק".