קרן רש"י, הפועלת בתחום החינוך והרווחה בישראל, מתכננת להעמיק את מעורבותה במערכת החינוך - ולהפוך לרשת חינוכית. זאת באמצעות שני מיזמים, שמטרתם לקדם את המצוינות בפריפריה.
הקרן מתכננת להקים רשת של בתי ספר על-יסודיים שיחלו לפעול בתחילת שנת הלימודים הבאה, בספטמבר 2011. במקביל, הקרן מפתחת רשת תמיכה לבתי ספר יסודיים שתצא לדרך עוד השנה בשיתוף ג'וינט ישראל. שתי הרשתות של הקרן יוקמו על בסיס בתי ספר קיימים, בעיקר בפריפריה וביישובים בעלי מדרג חברתי-כלכלי נמוך.
קרן רש"י, שהוקמה ב-1984 על ידי איש העסקים הצרפתי גוסטב לוואן, פועלת בעיקר בניהול פרויקטים בתחום החינוך, הרווחה, הבריאות והתעסוקה. לפי הערכות, מדובר בקרן הגדולה ביותר בתחום החינוך הפועלת בישראל. ב-2009 הסתכם היקף הפעילות של הקרן ב-150 מיליון דולר.
בתחום החינוך מפעילה הקרן, שזכתה במכרז של משרד החינוך, את תוכנית יום חינוך ארוך ותוכנית מפעלי ההזנה בכ-100 בתי ספר בפריפריה וביישובים נוספים. הקרן מפעילה גם שיעורי העשרה בבתי הספר בפריפריה, לפי מדיניות משרד החינוך, ותורמת לשיפור התשתיות בהם. באחרונה הקימה הרשת שישה מוסדות חינוך בצפון מכספי תרומות שאספה בעלות של כ-60 מיליון דולר.
מלבד המקורות העצמאיים של הקרן, תקציבה מגיע ממשרד החינוך, הרשויות המקומיות ושותפיה ברחבי העולם, כמו המגביות היהודיות וארגון הג'וינט, התורמים לה כספים לצורך קידום החינוך ולתמיכה בנושאים חברתיים בישראל.
במטרה להקים רשת של בתי ספר תיכוניים מתכוונת קרן רש"י לבחור בכמה בתי ספר קיימים באזור הפריפריה או לחבור לבתי ספר ברשויות מקומיות, ולצרף אותם לרשת תיכונית אחת שתהיה בבעלות הקרן. כך, האחריות על בתי הספר התיכוניים באזורים אלה תעבור מהרשות המקומית אל הקרן.
כיום נמצאים בתי הספר העל-יסודיים בבעלות הרשויות המקומיות או רשתות חיצוניות כמו אורט ועמל. לצורך הפעלת בית הספר מתקצב משרד החינוך את הרשויות המקומיות, שמנהלות את תקציבי המשרד תחת פיקוחו ומוסיפה תקציבים נוספים מקופתה. לעומת זאת, בתי ספר בניהול של של רשתות פרטיות מקבלו את התקציב לחינוך באופן ישיר ממשרד החינוך.
מנהלים מקצועיים יותר
בחלק מן המקרים, בדרך כלל ברשויות החלשות, העברת הבעלות על בתי הספר התיכוניים לרשת פרטית מיטיבה עם בתי הספר. לרשתות יש ידע וניסיון רב בניהול בתי ספר תיכוניים, והן נחשבות לגופים שיכולים לנהל אותם באופן מקצועי יותר, ולייעל את השימוש במשאבים.
ואולם המודל שקרן רש"י מפתחת שונה מזה של הרשתות הפרטיות הקיימות. בעוד שהרשתות הפרטיות גובות 6%-9% מהתקציב שמעביר משרד החינוך לטובת ניהול בתי הספר, לדברי מנכ"ל קרן רש"י, אלי אלאלוף, הקרן מתכננת להעביר את מלוא התקציב של משרד החינוך לתוכניות החינוכיות של בתי הספר. "הרשת לא תגבה גרוש אחד כתקורה מתקציבי משרד החינוך, 100% מהתקציבים של המשרד יגיעו לבתי הספר, ולא ישמשו לכיסוי הוצאות הרשת", הוא אומר.
"המטרה שלנו היא לא להתחרות במערכות הקיימות, אלא לקדם יוזמות חינוכיות בפריפריה כדי לקדם בה מצוינות", אמר אלאלוף. "לקרן אין אג'נדה פרט לקידום בתי הספר וסיוע לתלמידים", הדגיש.
לאחר שהשבוע נפגש אלאלוף עם שר החינוך, גדעון סער, והציג בפניו את תוכניות הקרן, אמר: "אלה יהיו בתי ספר שמטרת העל שלהם היא התמקדות בילד, כדי להביא אותו למיצוי מקסימלי של הפוטנציאל שלו. בתי הספר יפעלו על פי הדרישות הגבוהות ביותר של משרד החינוך ובשיתוף של המורים וההורים בכל שלבי החינוך". לפי הקרן, התלמידים בתיכונים החדשים יקבלו יותר שעות לימוד, הכיתות יהיו קטנות יותר ואיכות המורים בהם תעלה.
"תוספת אדירה בתקציב"
בימים אלה מנהלת הקרן משא ומתן עם כמה עמותות וגופים ציבוריים כדי שאלה שייכנסו כשותפים לפרויקט. בשלב הראשון, לרשת יצטרפו 10-20 בתי ספר שיפעלו כפיילוט עד מארס, ויחלו לפעול באופן רשמי בתחילת שנת הלימודים הבאה. לאחר מכן תרחיב הקרן את פעילותה ותוסיף בתי ספר נוספים לרשת. הקרן מתכוונת לפעול בבתי ספר ממגזרים שונים ולכלול בתי ספר ממלכתיים, דתיים ובתי ספר במגזר הערבי.
על אף שהיקף תקציבי המיזם עדיין לא ידוע, אלאלוף טוען כי בתי ספר שייכללו ברשת יזכו "לתוספת תקציבית אדירה. הקרן תדאג לגייס תוספת תקציבית של 15%-20% לעומת התקציבים שמועברים לבתי הספר, במטרה להעניק כמה שיותר תוכניות לימוד איכותיות לקידום הילד, לתגבור החינוך ולשיפור התנאים בבתי הספר.
"הבנו שיש נקודות בבתי הספר שכדאי לטפל בהן באופן אינטנסיבי יותר, כאשר לא תמיד הרשויות מסוגלות לעשות זאת. זהו מהלך שיוצא לדרך אחרי שנים רבות של ניסיון בתוכניות שונות בתיכונים. אנחנו יודעים שיש לנו מה להביא ולתרום".
קרן רש"י עדיין לא מוגדרת כרשת חינוכית. לשם כך, עליה לעבור כמה תהליכים משפטיים ולפעול מול משרד החינוך. במשרד החינוך אמרו כי המשרד אינו מתערב בשיקולי הרשויות המקומיות בכל הנוגע להעברת הבעלות על בתי הספר התיכוניים לרשת זו או אחרת, אך מקפיד ועומד על המשמר כדי לוודא שתהליך ההתקשרות עמן נעשה לפי הכללים.
אלאלוף: "כיום יש מאות בתי ספר בבעלות של רשתות, וזה חמור. לא מדובר בביזנס אלא בחינוך ציבורי. הרשת שנקים תצליח לגייס משאבים רבים יותר ממה שהרשויות המקומיות יכולות לתת, ותאפשר לתלמידים ללמוד במסלולים שהרשויות לא תמיד יכולות להרשות לעצמן. זה לא אומר כלום חוץ מהפתיחות של המדינה לאפשר למגזר השלישי לקחת אחריות נוספת על השירותים שהוא מספק - אבל אחריות אמיתית לטווח ארוך".
תמריץ כלכלי למצליחים
לצד הקמת רשת בתי הספר התיכונית פועלת קרן רש"י להעמקת מעורבותה בחינוך היסודי בישראל, בעיקר בפריפריה. בתחום זה, שכל האחריות לו מוטלת על משרד החינוך, הקרן לא יכולה להקים רשת פרטית. ואולם הקרן מפתחת, בשיתוף פעולה עם ג'וינט ישראל, מיזם להקמת מערכת תמיכה לבתי ספר יסודיים שיאומצו על ידי הקרן. למיזם, ששמו רבדים, מונתה כמנהלת דליה פרץ, שניהלה עד לאחרונה את בית הספר הדו-לשוני בירושלים.
המיזם מבוסס על מודל "בית הספר השלם" של הקרן, הפועל ב-43 בתי ספר יסודיים שבהם לומדים 14 אלף תלמידים. במסגרת המודל, מעניקה הקרן לבתי ספר יסודיים ממלכתיים או ממלכתיים דתיים, הפועלים במסגרת אופק חדש ויום חינוך ארוך, ארוחה חמה במהלך יום הלימודים, שיעורי תגבור במקצועות הליבה, שירותי רווחה, חינוך לא פורמלי כמו תוכניות העשרה וספורט לאחר שעות הלימודים, ופעולות משותפות לילדים, ההורים והמורים. זאת, בנוסף להכשרה מוגברת של המורים בבתי הספר ושיפוץ ושדרוג של התשתיות בהם.
הקרן העמיקה את הפעילות שלה במודל זה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006. כעת, הקרן מרחיבה את הפעילות שלה בתחום ויוזמת הקמת מערך תמיכה ארצי, שלפיה "יביא להתחדשות ולצמיחה ויוביל את השינוי המצופה במערכת החינוך". אחת ממטרות המיזם היא לצמצם את הפערים החינוכיים בין המרכז לפריפריה.
בתי הספר היסודיים בתוכנית יקבלו סיוע מקצועי ותקציבי שיאפשר להם להגיע בתוך שלוש שנים לתפקוד מרבי. על פי הקרן, מסגרת התקציב שתינתן לכל בית ספר שייכנס לרשת התמיכה תהיה 600 אלף שקל למשך שלוש שנים.
בתי הספר בתוכנית יהיו מחויבים לבצע הערכה ומדידה בכל שלבי התוכנית, ויזכו לתמריצים כספיים על בסיס הצלחות. הקרן וג'וינט ישראל כבר הציבו יעדים לבתי הספר בתוכנית, בהם שיפור ההישגים של התלמידים במבחני המיצ"ב. היעדים הם שיפור של חמש נקודות (כלומר בשיעור של 1%) בכלל המבחנים, צמצום הפערים בין תלמידים מרקעים חברתיים שונים בחמש נקודות לפחות וחיזוק התוצאות של התלמידים המצטיינים בכ-4%. בנוסף, התוכנית שמה לה למטרה את צמצום מקרי האלימות בבתי הספר בכ-15% לפחות, ושיפור מערכת היחסים בין מורים לתלמידים.
במסגרת המיזם פועלת הקרן להקים גוף שיתחייב לעמוד לצד בתי הספר למשך זמן של לפחות שלוש שנים באמצעות שיתופי פעולה עם קרנות נוספות ותומכי הקרן מרחבי העולם. בשלב הראשון מתכוונת הקרן לצרף כ-30 בתי ספר חדשים ליוזמה, ולהגיע עד פברואר ליותר מ-100 בתי ספר. בעתיד היא מתכננת להגיע ליותר מ-150 בתי ספר שיצטרפו לתוכנית רבדים.
היוזמה של הקרן הוצגה לשר החינוך ולבכירי המשרד, והקרן מנהלת עמם מגעים ליצירת שיתוף פעולה ההכרחי לפיתוח ויישום התוכנית, ולקבלת מימון נוסף ממשרד החינוך. בשלב הראשון מתכוונת הקרן להשקיע תוספת של כ-3 מיליון דולר בפעילותה בבתי הספר בשלוש השנים הקרובות, והיא מצפה לתוספת תקציבית ממשרד החינוך והרשויות המקומיות.
"בתי הספר היסודיים, גם הטובים ביותר, זקוקים לתגבור ושיפור", אומר אלאלוף. "התבקשנו בעבר לתמוך בבתי ספר יסודיים בפריפריה ולהביא אותם לרמה המצופה ממשרד החינוך ואף גבוהה ממנה. אבל הרגשנו שזה לא מהלך נכון לעזוב את בתי הספר, שזקוקים לתמיכה של גוף חיצוני בעיקר בעתות משבר", הוא מסיף.
אלאלוף אומר כי התוכנית תלווה את בית הספר "במשך שלוש שנים, בהשקעה אינטנסיבית גם בתשתיות וגם בתמיכה, ולאחר מכן נפעל ברקע עם ארגז כלים ופתרונות לבעיות שמתעוררות". אלאלוף מוסיף כי הוא דווקא מעודד ממצבה של מערכת החינוך בפריפריה, שאותה הם פועלים לקדם. "למרות התלונות, בחלק מהמקרים פועלת מערכת החינוך בפריפריה טוב יותר מאשר מערכת החינוך במרכז. יש במרכז לקונות עמוקות מאוד, ואילו בפריפריה נבנית בשיטתיות מערכת לתפארת".