"איזראל וולקאם, וולקאם"

>> לקראת החופשה המשפחתית בקיץ התלבטנו לאן לנסוע. בתחילה, בגלל אירועי המשט, ויתרנו על הרעיון לטוס לטורקיה ושקלנו לבחור ביוון או בקפריסין. אך ככל שהתקרב הקיץ ואירועי המשט התרחקו, רעיון החזרה לחופי טורקיה החל לקסום לנו מחדש. הרגשנו שאין סיבה לחשוש ולוותר על חופשה במקום המועדף עלינו.

אמנם במטוס לאנטליה היינו כמעט דוברי העברית היחידים, ולרגע חשבנו שאולי עשינו טעות, אבל מרגע שנחתנו בטורקיה הכל הסתדר. בכל פעם שנשאלנו אם אנחנו מאיטליה או מספרד וחשפנו שאנחנו מישראל - התגובה של הטורקים לוותה תמיד באנחת הפתעה: "איזראל וולקאם, וולקאם". כאילו שבטורקיה לא נראו ישראלים מעולם.



נראה היה שלטורקים יש רצון עז לגרום לנו להרגיש שדווקא כישראלים אנחנו רצויים.



זו כבר שנה שנייה שאנחנו מתארחים בכפר הקטן צי'רלי שליד קמר. המארחים שלנו היו אדיבים ונחמדים כמו תמיד, וגם ביררו אם נוכל לכתוב המלצות בעברית באתר האינטרנט שלהם, כך שעוד ישראלים יוכלו להתרשם ולהגיע.



במסעדה אחת בהרים מעל קמר, הגילוי שאנו ישראלים הוביל לסדרה של פינוקים, שתייה על חשבון הבית וממתקים לילדים.



טורקיה נשארה בדיוק כמו שהשארנו אותה בשנה שעברה: חוף ים מדהים, נופים מרהיבים, אוכל מעולה ואנשים נחמדים. וכמו שאמר יוסוף הדייג: "איזראלי פיפל אנד טורקיש פיפל - ורי גוד. גברמנט (government) - נוט סו גוד".