בלי הוצאה לפועל חזקה - נקבל שוק אפור

>> מערכת ההוצאה לפועל בישראל נועדה למטרה עיקרית אחת: מימוש פסקי דין וחיובים אחרים בדרך חוקית, צודקת ויעילה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, כבר קבע בפסק דין גמזו כי "החלשת מערכת ההוצאה לפועל תביא לזלזול בכיבוד החוק, לפגיעה באמון הציבור ובשלטון החוק, וליצירת מסלולי הוצאה לפועל פרטיים שפגיעתם רעה".



במרוצת השנים איבדה מערכת ההוצאה לפועל מיעילותה ואיתנותה. חייבים שתיקיהם הסתאבו, נאנקו תחת חובות שתפחו לבלי הכר; זוכים המתינו שנים לשווא עד שהמערכת תגבה עבורם חובות אבודים; ואמון הציבור במערכת נשחק עד דק. לפני יהיה מאוחר מדי התעשת המחוקק וביצע רפורמה במערכת ההוצאה לפועל. הרפורמה הפרידה, בין היתר, את מערכת ההוצאה לפועל מבתי המשפט והציבה אותה בתחומה ובמקומה הטבעי ברשות המבצעת - במשרד המשפטים.



מערכת ההוצאה לפועל בשמה החדש - רשות האכיפה הגבייה - חרתה על דגלה ועל תוארה את ייעודה המרכזי: אכיפת החוק שבצדו גביית חובות. שינוי מבורך זה היה צעד בכיוון הנכון והמשכו בשורת תיקוני חקיקה משלימים שמטרתם אחת: להשיב למערכת ההוצאה לפועל את מידת האפקטיביות שנחוצה לה, כך שפסקי דין יהיו הוראות לביצוע, ולא אותיות פורחות באוויר. כל זאת כמובן, תוך עמידה דווקנית על כבודם וזכויותיהם החוקתיות והחוקיות של החייבים והזוכים הבאים בשערי המערכת ההוצאה לפועל ומבקשים את שירותיה.



פרופ' רון חריס טוען ("מדוע המדינה גובה חובות עבור הבנקים וחברות הסלולר?", themarker, 17.8) כי בעידן ההפרטה אין מקום לסבסד מכספי משלם המסים מערכת ציבורית שתפקידה לעזור לגופים מוסדיים לגבות חובות שנוצרו באופן וולונטרי בשוק הפרטי. ואולם האם אכן כוחות השוק הם כלי יעיל ונכון להסדרת חובות? ומי למעשה משלם בסופו של דבר את המחיר של מערכת הוצאה לפועל מוחלשת - החייבים, הזוכים או אולי הציבור?



הדעת נותנת כי בהיעדר מערכת אכיפת חיובים יעילה, יימנעו הגופים המוסדיים מלהעניק אשראי, או שיעניקו אשראי במשורה תחת תנאים מכבידים. התוצאה תהיה צמצום הפעילות הפיננסית המבוססת על עיקרון האשראי. מלאכת הגבייה תועבר למערכות הוצאה לפועל פרטיות נטולות רסן. הראשונים להינזק יהיו ודאי הקבוצות המוחלשות באוכלוסייה, שייאלצו לפנות לשוק האפור, דבר שיגדיל משמעותית את היקף החובות ואת מעגל החייבים.



פגיעה לא תצטמצם במיעוטי היכולת, שכן בהיעדר מערכת אכיפת חיובים אפקטיבית ישרור חוסר ודאות כלכלית שאחריתו דרדור השוק הישראלי במדד העסקים העולמי, וצמצום כמות ההשקעות הזרות בישראל. פגיעה שכלל הציבור ישלם את מחירה.



הפתרון אינו מצוי אפוא בדרך עקלתון של יצירת מצב כאוטי בתחום ההלוואות שישתק את השוק, אלא בדרך הישר של הגברת מוסר התשלומים באמצעות ייצוב מערכת הוצאה לפועל איתנה ויעילה, שתעביר מסר ברור לצרכנים לבל ייטלו על עצמם חיוב שאין ביכולתם לפרוע במועד, ולבל יטעו לחשוב כי אין דין ואין דיין וביכולתם להשתמט מפירעון חובותיהם.



רק מערכת הוצאה לפועל ציבורית יכולה לקיים מנגנון להסדרת חיובים המביא בחשבון את רצונם המשותף של חייבים, נושים והציבור. רק מערכת הוצאה לפועל ציבורית יכולה להבטיח פעולה בצורה שקולה ואחראית, העומדת בדרישות החוק והפסיקה, והנתונה לבחינה צמודה של מערכת המשפט.



בניגוד לדבריו של חריס, השינויים שבוצעו במערכת ההוצאה לפועל לא פגעו בעצמאותם של רשמי ההוצאה לפועל, וסמכויותיהם לא הוכפפו אלא למרותו של הדין. המטרה בייחוד הכהונה לרשמים כרשמי הוצאה לפוע, והזיקה המתבקשת לרשות המבצעת, נועדה למקד ולמקצע את הרשמים בתחום ההוצאה לפועל, כדי שיוכלו להעניק שירות מקצועי, יעיל ומהיר יותר לציבור.



במקביל, הורחבה קשת המקרים שבהם ניתן להגיש ערעור בזכות על החלטות הרשמים, כך שמערכת ההוצאה לפועל חשופה מאי פעם לביקורת שיפוטית.



הכותב הוא מנהל רשות האכיפה והגבייה