>> מרב מיכאלי היא אשה אמיצה ודעתנית. כוונותיה הטובות להגן על החלשים. לכן מצער כל כך לקרוא את מאמרה ("טרנד המאבק בריכוזיות", "הארץ", 30.8), המנסה לרפות את ידי הנלחמים באומץ בריכוזיות הכלכלית. זאת אף שהריכוזיות היא בשורש רוב הרעות של הכלכלה והחברה בישראל.
הריכוזיות והמונופולים שהיא יוצרת הם המאפשרים הפקעת מחירים של מה שאנו צורכים ב-30%-50%. הישראלים, ובייחוד השכבות החלשות, מתמודדים לא רק עם משכורות עלובות, אלא גם עם מס מונופול הגובה כשליש מהכנסתם. התוצאה: מאות אלפי משפחות אינן גומרות את החודש ומיליוני ישראלים חיים מתחת לקו העוני.
הריכוזיות היא גם הסיבה למשכורות העלובות שהרבה ישראלים משתכרים. באין תחרות אין התייעלות, ובאין התייעלות והשקעת הון יעילה, הישראלי אינו מסוגל להגדיל את תפוקתו. גם מנהיג פועלים משופם אינו יכול לשלם משכורות הגדולות מתפוקת העובד. כך למדנו מהתמוטטות חברת העובדים ומפעליה, שהמדינה השקיעה בהם הון. חוסר יעילות גרם לפשיטת רגל ברגע שממשלת בגין חדלה לסבסד אותם ללא חשבון. מפעלי ההסתדרות "המפוארים" השאירו את עובדיהן חסרי כל, לפעמים גם חסרי פנסיה. הפוליטיזציה של מקום העבודה הרגה אותם.
הריכוזיות, שיוצרת קשר בין החברות הריאליות של האוליגרכים לחברות פיננסיות, אחראית גם לחוסר הצמיחה של המשק, ובייחוד של הנגב והגליל. אלה סובלים ממחנק אשראי עקב הקצאת רוב האשראי למקורבים לצורך ספקולציות בנדל"ן ובמט"ח, ולצורך רכישות ממונפות של חברות רבות כדי להגדיל את עוצמת האוליגרכים. חברות קטנות, שהן מנוע הצמיחה בכל משק והחברות היחידות בגליל ובנגב, נחנקות מחוסר אשראי. מכל אלה מתעלמת מיכאלי, מפני שהיא שבויה בסיסמאות אנטי קפיטליסטיות המעוותות את תפישת המציאות שלה. "הריכוזיות, הפירמידה, התמנון... הם מטבעו של הקפיטליזם, שכן מהותו אינה באמת תחרות, אלא החופש של החזקים לצבור עוד ועוד כוח ולהחליט מה יתנו לחלשים", כותבת מיכאלי.
האומנם? מיכאלי מתארת את המשטר הנהוג בישראל והיא טועה לחשוב שזה משטר קפיטליסטי. מיכאלי מאמינה שמשק שהיה כ-70 שנה סוציאליסטי וריכוזי, וכעת הוא נשלט בידי אוליגרכיה שירשה ריכוזיות נכסים שיצרו הממשלה וההסתדרות (ולא השוק החופשי), הוא דרך נס קפיטליסטי למהדרין. אך היא טועה ומטעה. המשק הישראלי הוא אנטי קפיטליסטי במובהק והנשלט בידי מקורבים לצלחת, משק מלא במעורבות ממשלתית מסיבית ומזיקה, ריכוזיות, חוסר תחרות ויעילות וניפוח מחירים. אין למשטר כזה שום דמיון לשוק חופשי ותחרותי.
בכל מקום שמשטר קפיטליסטי מתפקד, ולו חלקית, הוא מגביר את התחרות והיעילות, מוריד מחירים ומעלה את רמת החיים. זכות הקניין של יחידים נרמסת דווקא במשטרים ריכוזיים, כמו המשטר הסוציאליסטי.
הטרגדיה של ישראל היא שיש בה משטר כלכלי מושחת ומשחית. הביורוקרטיה והריכוזיות חונקות בה כל יוזמה וצמיחה. כמה חבל שדווקא אלה העוסקים ביצירה, כמיכאלי, המבינים כי ללא חופש אין אפשרות ליצור, אינם מיישמים את התובנה הזאת בחיי הכלכלה. הפורנוגרפיה המרקסיסטית לימדה אותם שהמסחר והרווח יסודם בחטא, שהם משחק סכום אפס, שבו כל אחד "דופק" את הזולת ומנצל אותו, ולא משחק שכולם נשכרים ממנו אם הוא נעשה מרצון.
הכותב הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי
מרב מיכאלי מגינה על החלשים?
דניאל דורון
2.9.2010 / 6:49