דרושים עונשים כבדים ומהירים

>> באחרונה פורסם בתקשורת כי באחד השווקים באזור המרכז נמצאו ליקויים חמורים ברישום ההכנסות אצל שני שלישים מהנישומים שנבדקו.

מדינה מתוקנת צריכה לעשות בדק בית ולתעדף את משאביה לטובת החשוב יותר והחשוב פחות, ולא לרחוץ בניקיון כפיים של צדק בלבד. עליה להתייחס לעבירות כלכליות כעבירות חמורות לא פחות מעבירות בתחומי הנזיקין והרכוש, ואין להקל בהן ראש.



באחרונה מרבים לעסוק בשיח הציבורי בנושא העמקת האכיפה באמצעות ענישה מינהלית. אפיק זה מאפשר להשית כופר ולהטיל קנסות מינהליים הן על תאגידים וגופים מוסדיים, והן על מנהלי השקעות בגין עבירות מס ועבירות בשוק ההון. מגמה זו באה במטרה להגביר את הענישה המינהלית על חשבון ויתור על ההליכים הפליליים.



אכיפה מסוג זה היא מנגנון יעיל התורם לשמירה על שלטון החוק, ובד בבד לגביית הכנסות המדינה ממסים ולהסדרת הפעילות התקינה של שוק ההון. לכאורה, גישה זו של המרת ההליכים הפליליים בכופר או בקנסות מינהליים עלולה לאותת על ירידה בהרתעה. ואולם ההיפך הוא הנכון - ההשפעה היא דווקא חיובית, מכיוון שהתוצאה המתקבלת היא מסלול מהיר לגביית מסים בזמן אמיתי.



תמונת המצב העכשווית מלמדת כי דווקא מנגנון הענישה הפלילי, שאמור לייצר הרתעה, מביא לתוצאה הפוכה - ההרתעה פוחתת והולכת ככל שהשנים חולפות. ידוע לכל כי כאשר רשויות האכיפה נוקטות הליכים פליליים, נדחה מועד גביית המס עד לאחר ההכרעה המשפטית בעניין, מה שגורם לכך שקופת המדינה נאלצת להמתין כמה שנים כדי לקבל את ההכנסות ממסים, שברובן הגדול אינן שנויות במחלוקת.



לא אחת קורה שהחשוד בהעלמת מסים שנאבק להוכחת חפותו ולשמירה על שמו הטוב, מרוקן את רוב הונו על הוצאות משפט, ובמועד שבו הוא אמור לשלם את חובותיו לרשויות המס הוא נותר נטול משאבים. יתר על כן, לעתים חלה הרעה במצב עסקיו - ללא קשר להליך הפלילי - וידו אינה משגת לשלם את חובותיו לרשויות המס. צמצום פרק הזמן בין מועד ביצוע העבירה לבין מועד הענישה יתרום הן להגברת ההרתעה והן להפחתת העומס המוטל על הפרקליטות ועל בתי המשפט. לפיכך, על משרד המשפטים לקדם חקיקה שלפיה ניתן יהיה לערוך ביעור חמץ לאותם תיקים רבים היושבים על המדפים ומעלים אבק.



כדי למצות את המרב מההליך המינהלי, על המחוקק להפגין אומץ לב ציבורי ולקבוע בחקיקה עונשי מינימום כבדים, שיהוו גורם מרתיע גם באותם מקרים קיצוניים שבהם נפתח הליך פלילי, כך שגם אם מגיעים להסדרי טיעון, המהווים כ-80% מכלל התיקים, התוצאה תהיה ענישה מחמירה ומרתיעה.



אל לנו להמשיך בתופעה של סגירת תיקים לאחר שנים רבות של דיונים ממושכים בערכאות המשפטיות, שכן מחד גיסא הדבר גורם עינויי דין קשים לנישומים, ומאידך גיסא גורם לאובדן כיס למדינה.



הכותב הוא שותף מנהל בשיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון ולשעבר נשיא לשכת רואי החשבון