בעלי הבתים בארה"ב חייבים יותר ויותר כסף - אבל לא כולם מתכוונים להחזיר

ניו יורק טיימס



>> בעת הזינוק בשוק הדיור האמריקאי, בעלי בתים ברחבי המדינה לוו טריליון דולר מהבנקים, וניצלו את העלייה בערך בתיהם כבטוחה. כעת, לאחר שהכסף בוזבז, הלווים המתקשים אינם מסוגלים או אינם מעוניינים להחזיר את ההלוואות.

לפי נתוני איגוד הבנקאים האמריקאי, שיעור הפיגורים בתשלומים על הלוואות כנגד שווי הבתים הוא הגבוה ביותר מכל סוגי ההלוואות, ובהן הלוואות לרכישת רכב או סירות, הלוואות אישיות ואפילו כרטיסי אשראי. המלווים אומרים כי הם מנסים לקבל חלק מכספם בחזרה, אך הצלחתם מוגבלת, בין היתר כיוון שלווים כה רבים מאיימים בפשיטת רגל, וכיוון שערך הבתים ששימשו כבטוחות נמחק.



התוצאה היא אחד הפרדוקסים של המיתון: ככל שבעל בית לווה יותר כסף, כך קטן הסיכוי שיהיה עליו להחזיר את מלוא הסכום. "כאשר ערך הבתים הוכפל, זוגות שהרוויחו 80 אלף דולר בשנה לקחו הלוואות בשווי 300 אלף דולר כנגד שווי הבית שלהם, לרכישת מכוניות או סירות חדשות", אומר כריסטופר קומבס, עורך דין המתמחה בנדל"ן בפיניקס, שבה הבעיה חריפה במיוחד. "יש להם סיכוי לא רע פשוט לשמוט את החוב מבלי שהבנק יפעיל הליכים".



ב-2009, מלווים מחקו 11.1 מיליארד דולר ממאזניהם בגין הלוואות גרועות כנגד שווי הבית, ו-19.9 מיליארד דולר נוספים בגין קווי אשראי כנגד שווי הבית. מדובר בסכום גבוה ממה שהפסידו הבנקים בגין משכנתאות לרכישת בתים, לפי נתוני הממשל האמריקאי. השנה נראה כי מגמה זו נמשכת - ברבעון הראשון היה היקף המחיקות בגין שני סוגי הלוואות אלה 7.88 מיליארד דולר.



גם אם מלווה מאלץ לווה להגיע להסדר בצעדים משפטיים, לרוב הוא אינו מסוגל לקבל יותר מ-10% משווי החוב. "אנשים מקבלים 90% בחינם", אומר קומבס. "זה מתגמל חוסר מוסריות, במידה מסוימת".



יוטה לון סרוויסינג היא חברת גבייה הרוכשת הלוואות כנגד שווי הבית מבנקים. קלארק טרי, מנכ"ל החברה, אומר שהוא לא משלם יותר מ-500 דולר עבור הלוואה, לא משנה מה גודלה. "כל חוב מעל 15-20 אלף דולר אינו ניתן לגבייה", אומר טרי. "נראה שאמריקאים מאמינים שאם הם מצליחים להתחמק מתשלום, זה בסדר".



הלווים, מצדם, טוענים כי הם פשוט מנסים לשקם את חייהם ההרוסים. רבים גם טוענים כי הבנקים נהגו בצורה דורסנית, או לפחות מפלה, כאשר העניקו הלוואות, ובכל מקרה - הם חולצו על ידי הממשל הפדרלי. אם שום דבר אחר לא מצליח, הלווים מאיימים להכריז על פשיטת רגל. "אני לא מתכוון להיות עבד של הבנק", אומר שון שלגל, סוכן נדל"ן שמפגר בתשלומים על הלוואות בסך 94,873 דולר כנגד שווי ביתו. הבנק שלו השיג צו בית משפט המזהיר מפני עיקול משכורתו, אך זה התרחש לפני שנה וחצי, ומאז לא שמע שלגל מהבנק.



סיפורו של שלגל דומה לזה של רבים אחרים שנסחפו אחר הבועה: הוא הגיע לאריזונה ב-2003, ובמהרה צבר שלושה בתים וקצת שטח. כל עסקה מימנה את העסקה הבאה. "בנדל"ן לומדים לתת למינוף לצמוח. לא חלמתי שנכס יכול לרדת מ-65 אלף דולר ל-25 אלף דולר", הוא אומר. נראה שגם המלווים של שלגל לא חלמו על כך - לפחות לא איגוד האשראי הפדרלי דזרט סקולס, שהעניק לו הלוואה כנגד שווי ביתו. דזרט סקולס הגדיל את ההפרשות להלוואות גרועות מכל הסוגים ב-926% בשנתיים האחרונות.



יותר מדי חייבים



היקף ההלוואות הגרועות שניתנו לאנשים כנגד שווי הבית שלהם בלתי ניתן לחישוב, ובראייה לאחור גם בלתי ניתן להבנה - כך אומרים מומחים בשוק הדיור. חלק גדול מהלוואות אלה עדיין נמצא במאזני המלווים, ובהם בנק אוף אמריקה, סיטי וג'יי.פי מורגן צ'ייס. "אף אחד לא ראה מעולם בועת נדל"ן בכלל ארה"ב", אומר קית' לגט, כלכלן בכיר באיגוד הבנקאים האמריקאי. "היינו שמחים לשנות את ההיסטוריה וליצור מנהגי חיתום שמרניים יותר", הוסיף.



שיעור הפיגורים על הלוואות כנגד שווי הבית היה 4.12% ברבעון הראשון - ירידה קלה לעומת הרבעון הרביעי של 2009, אז הגיע לשיא של 26 שנה - מאז החל המעקב אחר הנתון. לווים שנכנסים לחדלות פירעון עשויים לספוג פגיעה בדירוג האשראי שלהם, ולעתים אף לשאת בתשלום מס נוסף. למרות זאת, לדברי לגט, חלק לא קטן מהחוב לעולם לא ישולם.



אריק היירסטון מתכוון להיות חלק מקבוצה זו. בתקופת הבועה הוא רכש נכס בן שלוש דירות כהשקעה בהובוקן, ניו ג'רזי. כאשר מחיר הנכס היה בשיא - 1.5 מיליון דולר - הוא לקח כנגדו הלוואה בסך 190 אלף דולר. היירסטון, שעבד במחלקת הטכנולוגיה של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, השקיע בחברת קייטרינג בצפון קליפורניה. כאשר שוק הנדל"ן קרס, היירסטון נכנס לחדלות פירעון.



באביב האחרון נמכר הבניין שלו ב-750 אלף דולר. רק חלק קטן מהסכום הגיע לידי המלווה, ששמר לעצמו את הזכות להמשיך לתבוע מהיירסטון את יתרת הסכום. היירסטון, שכעת עובד בחברת הקייטרינג שבה השקיע, לא שמע עוד מהמלווה. לטענת היירסטון, כיוון שהמלווה העניק לו הלוואה גרועה, הסדר של 10% הוא סביר. "זו לא אשמתם של בעלי הבתים ששווי הבטוחה צונח", אמר.



למרק מקיין, עורך דין מפיניקס, נוספו בשנה האחרונה כ-300 לקוחות חדשים, שרבים מהם מתכוונים לוותר על נכסים שיכולים היו להרשות לעצמם לשלם עבורם אך העדיפו להיפטר מהם - חדלות פירעון אסטרטגית. בנוסף ליתרת המשכנתא ששימשה לרכישת הבית, הם החזיקו בהלוואות כנגד שוויו בהיקף של 50-150 אלף דולר. פחות מ-5% מהלקוחות אמרו כי בכוונתם להמשיך בתשלומים על ההלוואה בכל מקרה. 10% מתכוונים לבצע מכירה מוזלת של הבית, ולשלם למלווים סכום נמוך מהחוב. במקרים אלה, בעלי המשכנתא מקבלים תשלום קודם למלווים המשניים. 85% האחרים אמרו כי ביכולתם לשמוט את חובם ולדאוג לגביו רק אם הדבר יידרש מהם.



דארן בולטון, מהנדס תוכנה, נכנס לחדלות פירעון על ביתו בפרבר של שיקגו בשנה שעברה, "כיוון שהרגשנו שאנחנו פשוט זורקים את כספנו לחור שחור", לדבריו. הוא הוסיף כי "אני בונה על כך שיש יותר מדי חייבים מכדי שהמלווים ירדפו אחרי כולנו. יש עוצמה במספרים גדולים".