1. פייזר "חברה שרמת הסיכון הכרוכה בפעילותה נמוכה יחסית, מכיוון שהיא מצהירה שתי הצהרות שהן אבן בוחן חשובות. ראשית, שב-2012 לא יהי מוצר אחד שיהווה יותר מ-10% ממכירותיה. שנית, היא תהיה במצב שבו פחות מרבע מההכנסות יגיעו מתרופות כימיות בארה"ב שניתנות לגנריזציה חריפה.
"החברה תייצר ב-2012 - אחרי פקיעת הפטנט של הליפיטור - 19 מיליארד דולר בתזרים נקי, שיצמח אחר כך ב-3%-7%, תלוי בהצלחת המוצרים בצנרת. לחברה יש אפס חוב ושווי השוק שלה הוא 130 מיליארד דולר. כשמתחשבים במכפיל התזרימי ורמת הסיכון הנמוכה, מבינים למה אנו מחזיקים 14% מהקרן בפייזר".
2. אוניקס פרמסוטיקל "חברות פרמצבטיקה גדולות לרוב חנוקות בכסף. יש להן יותר מדי כסף ומעט מדי מקומות לשים אותו. בנוסף, אין להן מספיק מוצרים אתיים חדשים בקנה. בשל כך, החברות פונות לרכישות, ולכן אנו נמצאים בעיצומו של גל רכישות חסר תקדים בעולם הפרמצבטיקה בעשור האחרון. אחת החברות היחידות בענף שנשארה עם מוצר רווחי ומבטיח בתחום האונקולוגי, שהוא התחום הכי חם לרכישות, זו אוניקס. לדעתי, זו שאלה של זמן עד שירכשו אותה".
3. אקורדה "בהמשך לגל הרכישות בתחום הפארמה, לא נשארו כיום נכסים עצמאיים בתחום טרשת נפוצה. כל הנכסים נרכשו על ידי חברות ענק כמו טבע, נוברטיס, ביוגן, פייזר, מרק וסנופי. פרט להן אין עוד שחקניות טרשת נפוצה, למעט חברה אחת שהשיקה מוצר באפריל והיתה לה השקה מטורפת. ברבעון הראשון שלה, כלומר השני של 2010, היא מכרה ב-30 מיליון דולר - מה שאומר שמדובר במוצר בלוקבאסטר. 30 מיליון דולר ברבעון זה אומר קצב של 120 מיליון דולר בשנה, עוד לפני שאמרת בוקר טוב. זו שאלה של זמן עד שאחת הגדולות תקנה אותן.
"אקורדה מייצרת מעין ספיד שנותנים לחולי טרשת נפוצה, שבכל התקף מאבדים איבר נוסף. זה נותן להם יכולת לשלוט באיברים שכבר איבדו עליהם את השליטה. יש לחברה עוד מוצר אחד לטרשת נפוצה, קטנציק, עם מכירות של 50 מיליון דולר. הפטנט פקע ב-2009, אבל המוצר ממשיך למכור ואנחנו תיכף ב-2011.
"אקורדה מנוהלת על ידי דוקטור בן להורים ישראלים שהיגרו לארה"ב. הוא בא המון לישראל והוא מוסיקאי ומלחין כמו מורי ארקין, אז יש להם שפה משותפת. יש לנו שם מניות. זה לא אומר שאנחנו יכולים להשפיע עליה, כי שווי השוק שלה הוא כ-1.2 מיליארד דולר".
המומלצות של אורי הרשקוביץ
שרון שפורר ורותם שטרקמן
2.9.2010 / 6:49