נתוני האבטלה הנמוכים (6.2% בלבד) שפורסמו השבוע עוררו שמחה רבה ואף את תגובתו של שר האוצר. עם זאת, הכלכלנים מצננים מעט האופטימיות.
ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, ד"ר מיכאל שראל כותב הבוקר כי "הגידול הניכר במספר המועסקים ברבעון השני בא לדי ביטוי בעלייה במועסקים הן במגזר העסקי והן במגזר השירותים הציבוריים. אולם, נרשמה ירידה במספר המועסקים בהיקף מלא, יחד עם עלייה חדה במספר המועסקים בהיקף משרה חלקי. בשנתיים האחרונות חל שינוי ניכר בהרכב המועסקים במשק, כאשר מספר המועסקים בהיקף מלא ירד בכ-30 אלף ואילו מספר המועסקים בהיקף חלקי עלה בכ-130 אלף. יתכן ששינוי זה בהרכב המועסקים מסביר גם את הירידה במהלך תקופה זו בשכר הריאלי הממוצע למשרת שכיר".
גם הכלכלן הראשי בבנק לאומי, ד"ר גיל בפמן כותב כי "הגידול בתעסוקה היה במשרות חלקיות ולא מלאות". עם זאת, בפמן כותב כי במבט ארוך טווח הרביע השני של השנה מצביע על שיפור ניכר בשוק העבודה, יחד עם צמיחה מהירה של המשק, כאשר אנו קרובים לרמת השפל של שיעור הבלתי מועסקים אשר נקבעה לפני כשנתיים.
האם אנו קרובים למצב של תעסוקה מלאה?
עיון בדו"ח בנק ישראל לשנת 2009, אשר פורסם באפריל השנה, מלמד כי הבנק המרכזי הצביע על כך ששוק העבודה נקלע למשבר הכלכלי בשנת 2008 כאשר הוא במצב של תעסוקה מלאה: שיעור השתתפות בכוח העבודה של כ-56.5%, הרמה הגבוהה בתולדות המדינה ושיעור אבטלה של כ-6.1%, הנמוך מזה שני עשורים. על כן, ובהתאם לנתוני התקופה הנוכחית (שיעור השתתפות גבוה יותר ושיעור אבטלה דומה) נראה כי יתכן וכיום אנו קרובים להגדרה זו, על כל המשתמע ממנה.