"אשר לעידו סמואל, מסוכנותו באה לידי ביטוי הן בריבוי העבירות וריבוי הקרבנות, הן בסכומי הכסף שנטל מקרבנותיו והן נוכח השימוש בלשון חלקלקה ובהצגת מצג שוא בפני שומעיו", כך אמרה אתמול השופטת חיותה כוחן בדיון בבקשה להארכת מעצרם של סמואל ושל שובל בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
"על כל אלה יש להוסיף, כי סמואל לא בחל להמשיך בפעילות העבריינית גם לאחר שמגדל הקלפים שבנה בברוקטוב התמוטט ולאחר שהוגשה נגדו תביעה אזרחית באותה פרשה. סמואל הגדיל לעשות, כאשר סיבך את חברו הטוב, יוסי שובל, והפילו בפח. דרך ההתנהלות של סמואל, שפעל בתחכום ובתכנון, ללא רסן וללא עכבות גם כלפי מקורביו, מצביעה על מסוכנות ברמה גבוהה".
בסוף יולי הוגש נגד הברוקר עידו סמואל ושותפו יוסי שובל, כתב אישום בגין גניבת 6.5 מיליון שקל ממשקיעים. כתב האישום עוסק בשתי פרשיות: פרשיית ביברוקר: בה נאשמים סמואל ושובל, ופרשיית ברוקרטוב: שבה נאשם סמואל בלבד.
על פי כתב האישום, הנאשמים הבטיחו לנפגעים כי כספם יושקע באפיקים סולידיים וכי השקעותיהם יישאו רווחים נאים. הנאשמים העבירו לחלק מהנפגעים ערבויות להבטחת הונם, ועל בסיס מצג השווא העבירו הנפגעים את כספם לנאשמים ולחשבונות ביברוקר.
לאור מצג השווא ועל סמך האמון שנתנו הנפגעים בסמואל ובשובל, העבירו הניזוקים לביברוקר ולנאשמים צ'קים, העברות בנקאיות וכסף מזומן בסך של 1.2 מיליון שקל. בפועל, הנאשמים גנבו את כספי המשקיעים וגרפו את הכסף לכיסם הפרטי לניהול שוטף של ביברוקר ולצדדים שלישיים.
לפי כתב האישום, סמואל, 32, שאינו בעל רישיון ייעוץ על פי חוק, היה גם הבעלים הבלעדי של חברת ברוקרטוב והקים חמש קרנות גידור שבאמצעותן יכלו משקיעים, אותם גייס במרמה, להשקיע את כספם בשוק ההון.
הנפגעים העבירו לסמואל באמצעים שונים סכום של 5.3 מיליון שקל. סמואל, חרף הבטחתו למשקיעים בכתב ובעל פה כי יגביל את עצמו להפסד שלא יעלה על 20%, השקיע את הכספים באופציות מעו"ף שמהוות השקעות בסיכון גבוה והפסיד את כל כספי הנפגעים.
בתגובה לאישום טען סמואל, באמצעות עורך דינו גיל עשת, כי הוא "כופר בחשדות המיוחסים לו וטוען שלא נטל כספי משקיעים לכיסו ולא פעל בכוונה להטעות משקיעים".
סמואל טען להגנתו בבית המשפט כי פנה לאנשים "שהפרוטה מצוייה בכיסם" להבדיל מלקוחות המשקיעים את כספי הפנסיה שלהם. לדברי השופטת, "אין טענה צינית ומקוממת יותר, וזאת נוכח העדויות של המשקיעים". עוד הודה סמואל כי נטל עמלות מהלקוחות, אך בניגוד לנטען על-ידי הלקוחות, טען שהדבר נעשה במסגרת ההסכם ביניהם.
השופטת קבעה בהחלטה כי "בשתי הפרשיות עובר כחוט השני דפוס פעולה דומה, לפיו הוצג בפני המשקיעים מצג שוא שהכסף שלהם יושקע בשוק ההון באמצעות בתי השקעות באפיקים סולידיים וכי ההשקעה שלהם תישא רווח נאה. על בסיס מצג השווא השקיעו אנשים רבים ושונים את כספם (כספי חסכונות, כספי פנסיה, כספי ירושה וכו') ומיד ובסמוך קיבלו הללו דיווחים כוזבים, כאילו השקעתם נושאת רווח. בעקבות כך, חלק מהמשקיעים שוכנעו להשקיע כספים נוספים.
"בפרשת ברוקרטוב סמואל פעל לבדו ובדרך נכלולית ומתוחכמת הצליח להפיל בפח 11 קרבנות שהשקיעו אצלו את מיטב כספם, שירד לטמיון תוך פרק זמן קצר. סמואל התחייב בפני המשקיעים כי אם ההפסד יגיע ל-20% הוא יעצור את המסחר ("סטופ לוס") וכך הם התפתו להאמין שכספם מובטח. בנוסף, בניגוד למוסכם בין סמואל למשקיעים, הוא גבה מהם עמלות ובדרך זו גרף לכיסו סכומי עתק", הסבירה השופטת.
לדבריה, סמואל הודה למעשה, כי שלח את הדיווחים הכוזבים. "הדיווח הכוזב בא מצד אחד, לכסות על מעשי ההונאה שביצע סמואל בכספים, ומהצד האחר, הצליח באמצעות אותם דיווחים לגרוף השקעות נוספות, שגם אלה שקעו במצולות".
באשר לפרשת בי ברוקר קבעה השופטת, כי זו "הינה המשך ישיר והעתק מדוייק לפעילות בברוקרטוב, וסמואל אינו יכול לרחוץ בנקיון כפיו ולהסתתר מאחורי הטענה הסתמית, כי הוא היה עובד שכיר בלבד בבי ברוקר. טביעת אצבעו נמצאת בכל מהלך ומהלך, בין בשליחת מיילים, בהעברת דיווחים, ובשיחות בלתי אמצעיות עם המשקיעים. לסמואל זה אין דין ואין דיין והוא אף לא בחל לפגוע בקרוב משפחתו (אישום חמישי), אישום הצובע ומשליך אור על יתר האישומים בפרשה זו".
לדבריה, סמואל הציג עצמו לאורך כל הדרך כמומחה בשוק ההון, כבעל ידע וכאיש מקצוע וככזה פעל גם בבי ברוקר לצדו של שובל, שלא היה לו לא את הידע ולא את הכישורים בשוק ההון". לצד יכולותיו של סמואל לא ניתן להתעלם מהדמיון הרב בין שתי הפרשיות, מה שמעצים את המסקנה, כי סמואל לא היה, כטענתו, דג רקק בבי ברוקר אלא המוציא והמביא, הרוח החיה והמח מאחורי תכנית המרמה בשתי הפרשות". באשר לשובל קבעה השופטת, כי פעילותו מצומצמת בהרבה מזו של סמואל, הן במספר המתלוננים (4 לעומת 17) והן בסכומי המרמה.
בסופו של דבר קבעה כוחן כי היא תמתין עם ההחלטה על חלופת מעצר לאחר קבלת תסקיר שרות המבחן.
השופטת: "סמואל מסוכן נוכח השימוש בלשון חלקלקה ובהצגת מצג שוא בפני שומעיו"
נורית רוט
2.9.2010 / 15:33