תרגילי הסחבת של חברות הסלולר

>> המאבק על גובה חשבון הסלולר שלנו עובר לבית המשפט. חברות הסלולר, ובראשן פרטנר וסלקום, מתכוונות להילחם במישור המשפטי בהחלטת שר התקשורת משה כחלון להפחית באופן חד את דמי הקישוריות הנגבים מאתנו כשאנחנו מתקשרים מהסלולר למנוי בחברת סלולר אחרת.

מה הסיכוי שבית המשפט יעכב את החלטת השר? ראשית, כדאי להציץ בחוק. שר התקשורת מוסמך, על פי חוק התקשורת, לקבוע תעריפים לחברות התקשורת, ובכלל זה יש לו סמכות לקבוע מה יהיו דמי הקישוריות.



הטעם לפיקוח על התעריפים ברור: לקוח של חברת סלולר הוא צרכן שבוי בידיה של החברה, ולכן דמי הקישוריות הם בעלי מאפיין מונופוליסטי - לקוח בחברה אחת אינו יכול לבחור שלא לשלם את דמי הקישוריות שגובה החברה כשהוא מתקשר למנוי של חברה אחרת.



יותר מכך, התעריף שגובות חברות הסלולר הוא תעריף מקסימלי. כלומר, הן יכולות באופן תיאורטי להפחית אותו כדי להתחרות על לב הצרכנים, אך הן אינן עושות זאת. זה אומר משהו על השוק הזה. לכן, פיקוח רגולטורי על גובה דמי הקישוריות הוא פיקוח מוצדק ביותר מבחינה כלכלית וצרכנית.



רווחי חברות הסלולר מדמי הקישוריות גבוהים ביותר, ויש להן אינטרס לעכב את יישום החלטת השר להפחית את דמי הקישוריות ככל הניתן. כל יום שבו נגבים עוד דמי קישוריות מצרכני הסלולר הוא יום של רווח נקי. לחברות הסלולר יש, לפיכך, אינטרס כלכלי לתקוע מקלות משפטיים בהפחתת דמי הקישוריות.



המאבק מתנהל כרגע בתחום המשפט המינהלי. כלומר, חברות הסלולר מעלות טענות שונות כנגד תקינות האופן שבו התקבלה החלטת שר התקשורת על הפחתת דמי הקישוריות, כנגד הליך השימוע שנערך להן וכנגד סבירות ההחלטה ומידתיותה.



אם כך, כיצד התקבלה ההחלטה? השר כחלון קיבל את ההחלטה לאחר תהליך של שימוע שנערך לחברות הסלולר, וגם לאחר עבודת בדיקה נרחבת שהתבססה על מחקר שערכה עבור משרד התקשורת חברת הייעוץ הבינלאומית nera.



אמנם, בתי המשפט לעניינים מינהליים בדרך כלל אינם מהססים להתערב לטובת מי שנפגע מהחלטת הרגולטור. אך צריך לזכור שלא מדובר כאן באזרח קטן, חלש ונטול מידע, שנערך לו שימוע בלי שהיה בידיו מידע שאיפשר לו להתגונן מפני החלטה שרירותית של הרשויות. לא מדובר פה בכללי המשפט המינהלי שצריכים לחול בעתירה של עובד זר מול משרד הפנים, למשל.



חברות הסלולר הן גופים כלכליים חזקים, בידן מידע עצום והן עצמן התבקשו להעביר אותו למשרד התקשורת לפני הליך השימוע שנערך להן. למעשה, הרגולטור מסתמך רבות על המידע שמנפיקים לו הגופים המפוקחים, חברות הסלולר - ולא להיפך.



פרטנר, למשל, עתרה השבוע בדרישה לקבל את המידע שאספה nera בעבור משרד התקשורת. יש להניח כי פרטנר תדרוש סבב שימוע נוסף אם תקבל את המידע, וכך תנסה לדחות את הפחתת דמי הקישוריות.



ספק אם יש עילה למנוע מפרטנר לקבל את המידע שהיא מבקשת, אך אין גם כל עילה לעכב את הפחתת דמי הקישוריות. בעימות הזה, האזרח הקטן, שבית המשפט לעניינים מינהליים צריך להגן עליו במסגרת מאזן השיקולים בקרב המשפטי-מינהלי בין חברות הסלולר למשרד התקשורת, הוא דווקא זה שלא הוזמן לבית המשפט - הצרכן.