שעון חרף

שעון החורף בישראל מונהג מהיום האחרון שלפני י' בתשרי, ועד 2 באפריל. משמעות המעבר לשעון חורף היא הזזת מחוגי השעון בשעה אחת אחורה.



שאלת עיתוי המעבר לשעון החורף מעוררת מדי שנה פולמוס סוער - בין המצדדים בדחיית שעון החורף בכמה שבועות, לבין מי שמעדיפים להותיר אותו בתאריך שנקבע. ההערכות הן כי אם שעון הקיץ בישראל היה נמשך 48 ימים נוספים, כמו במדינות אירופה, היו נחסכים למשק כ-28 מיליון שקל. החיסכון נובע מכך שכל עוד מונהג שעון קיץ, השמש שוקעת שעה אחת מאוחר יותר - ובכך נחסך חשמל רב, נמנעות תאונות דרכים ותפוקת המשק עולה. המצדדים בהותרת שעון החורף במתכונתו הנוכחית טוענים כי הוא מיטיב עם ציבור הצמים ביום כיפור (יותר מ-60% מתושבי ישראל), שכן הוא מקצר את שעות הערות במהלך הצום. עם זאת, משך הצום הכולל נותר 25 שעות גם בשעון החורף.