>> "הפרויקט הזה הוא דוגמה לכל הרעות החולות בתחום התשתיות בישראל: למערכת תכנון אטית ומסורבלת, לחברות ממשלתיות שעובדות לאט מדי, לארגונים ירוקים שתוקעים מקלות בגלגלים ולכל מיני נבחרי ציבור שרוכבים בלי היגיון על גלי ההתנגדות. זהו פרויקט חשוב וחיוני, שאושר תקציבית כבר לפני שבע שנים והוא יחסית פשוט לביצוע - ולמרות זאת אני בספק אם נעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לו עכשיו, אחרי שנים של דחיות".
במלים אלה, פחות או יותר, סיכם השבוע בכיר במשרד התחבורה את סיכויי לידתו של אחד מפרויקטי התשתית הגדולים והחשובים בישראל. לא, לא מדובר בתחזית קודרת לפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, שהוספד בשבועות האחרונים, וגם לא בנבואה פסימית לאחד הכבישים המהירים שסלילתם מתעכבת. מדובר דווקא בתגובה לידיעה אופטימית שפורסמה השבוע: שנתיים לאחר ביטול המכרז הבינלאומי להתאמת מסילות רכבת ישראל להנעה חשמלית, התוכנית המחודשת הופקדה להערות הציבור.
ההיקף התקציבי של הפרויקט, לרבות רכש רכבות וקטרים ושדרוג מתחמים, הוא 11 מיליארד שקל. מסילת הרכבת הראשונה שתותאם להנעה חשמלית תהיה בקו המתוכנן מעכו לכרמיאל, שאמור להיפתח ב-2015. הקו השני יהיה הקו המהיר לירושלים, שאמור להיחנך ב-2017. את חישמול יתר הקווים מקווה הרכבת להשלים במקביל עד 2019.
מנכ"ל רכבת ישראל, יצחק הראל, הצהיר חגיגית בהודעה לתקשורת שרשת מסילות חשמלית תביא את החברה לעידן חדש. והוא כנראה צודק. הנעה באמצעות חשמל היא הנעה שקטה, מהירה, ידידותית יותר לסביבה ועלות תפעולה נמוכה יותר מעלות ההנעה באמצעות דיזל. משמעות הדבר היא רכבות מהירות יותר, מחירי כרטיס נמוכים יותר ושירות טוב הרבה יותר לנוסעים.
ברוב העולם, מונעות הרכבות בחשמל זה שנים רבות. בישראל, ההחלטה על חישמול מערך הרכבות התקבלה לפני יותר מעשור. הצהרות גדולות מהסוג של הראל נשמעו לפני שבע שנים, כאשר יצאה לדרך תוכנית לחישמול מערך הרכבות. תקציבים הוקצו, תוכניות הוגשו, הצהרות אופטימיות נשלחו לחלל האוויר - והרכבות המשיכו בדרכן כשהן מונעות על ידי דיזל.
כבר לפני כחמש שנים פירסמה הרכבת מכרז לחישמול 150 ק"מ מסילה ב-1.6 מיליארד שקל. הוא בוטל ב-2008 בעקבות מחלוקת תקציבית עם האוצר, אף שניגשו אליו ארבע קבוצות בינלאומיות. מאז, העניין תקוע. מה השתבש? כמעט הכל. הירוקים, שתמכו תחילה בתוכנית, התאחדו נגדה; עיכוב של שנה נרשם בוועדות התכנון בגלל מסמך שלא הגיע מרכבת ישראל; האוצר דרש הבהרות שלא הגיעו, וברכבת כנראה לא היתה נחישות מספקת לקדם את התוכנית שיזמו.
"רוצה דוגמה?" שואל הבכיר. "עכשיו גילו שלחישמול יש השפעות אלקטרומגנטיות. כבר 200 שנה נעות רכבות חשמליות בעולם, ועכשיו גילו בישראל שיש לזה השפעות אלקטרומגנטיות. מה תגידי?"
ויש השפעות כאלה?
"כן. אבל זה שטויות".
ובכל זאת, אם יצליחו לחשמל את הקו לכרמיאל, זאת תהיה התחלה טובה, לא?
"לא. היתרון בחישמול הוא רק בהיקפים גדולים. זה כמו קבוצת חיילים באימונים. אם חייל אחד לא מתפקד, הוא מעכב את כל הקבוצה. אני מתקשה לראות איך הדבר הזה מתבצע בשנים הקרובות".
קשה להתעלם מתחזיותיו של הבכיר, בעיקר על רקע הניסיון בביצוע פרויקטים גדולים וחשובים אחרים. קשה גם להתעלם מהמסקנה שלא רק כסף ויכולות ביצוע מעכבים את ביצועם של פרויקטי תשתית נחוצים. לפעמים מדובר סתם בסרבול מערכות, עצלנות של פקידים, מלחמות יוקרה ובורות של המעורבים.
ממלכת הסרבול והעצלנות
ענת ג'ורג'י
3.9.2010 / 7:11