הציבור מאבד מטבעות בשווי 10 מיליון שקל בשנה

>> במחזור המזומנים של ישראל יש כ-1.6 מיליארד מטבעות ששוויים הכולל הוא כ-1.4 מיליארד שקל. יותר ממחצית מהמטבעות - כלומר, כ-880 מיליון מטבעות - הם בערך של 10 אגורות. אף שזהו המטבע הפופולרי ביותר, מבחינה כספית שוויו אינו רב - 88 מיליון שקל.

בניגוד לשטרות הכסף שמוצאים מהמחזור בעקבות בלאי ושחיקה, מטבעות אינם נשחקים. הם יוצאים מהמחזור בצורה פשוטה יותר: הם פשוט הולכים לאיבוד.



בנק ישראל מעריך כי 42%-60% מהמטבעות הולכים לאיבוד לאורך חייהם, שמוערך ב-20-25 שנה. אם נמיר אחוזים אלה לשווי כספי, נקבל שבמהלך מחזור החיים של המטבעות הציבור מאבד סכומי כסף הנעים בין 150 ל-200 מיליון שקל. בחישוב שנתי מדובר בסכומי כסף של 7.5-10 מיליון שקל. לא פלא שיש לא מעט אנשים שמשקיעים בגלאי מתכות ומסתובבים בחוף הים בחיפוש אחר אוצרות.



שיעור האובדן הוא ביחס הפוך לשווי המטבע ולגודלה. כלומר, מטבעות של 10 אגורות הולכות לאיבוד יותר ממטבע של 10 שקל.



המרוויח הגדול ביותר מאובדן המטבעות הוא בנק ישראל. כסף הוא התחייבות של הממשלה והבנק המרכזי. אם התחייבות זו הלכה לאיבוד, הרי שהבנק המרכזי לא צריך לממש אותה.



עם זאת, בנק ישראל נאלץ להנפיק מחדש מטבעות. במקרה כזה, ככל שהמטבע בעל ערך נמוך יותר, ההפסד בגינו גבוה יותר. הסיבה לכך היא עלויות הייצור של מטבעות. עלות הייצור של מטבע משתנה בהתאם למחירי המתכות בעולם - וכך, עלות הייצור של מטבע בן 10 אגורות היא כ-10 אגורות, עלות הייצור של שקל אחד גם היא כ-10 אגורות, ואילו עלות הייצור של שטר של 200 שקל מוערכת בכ-40 אגורות. לא רע למכור ב-200 שקל נכס שעלה 40 אגורות.