האור בקצה הצינור

>> אמיר פלג מכיר היטב את מלאכת ההקמה של חברת סטארט-אפ והאקזיט שלאחריה. הוא עשה זאת עם ענקיות כמו מיקרוסופט, והצליח בגדול. ועדיין, הוא מסתובב עם ביקורת כלפי עולם האקזיטים האכזרי: "כשאתה מגיע בתור סטארט-אפ לחברות גדולות כדי להציג להן את הטכנולוגיה שלך, האנשים שם מסתכלים עליך מלמעלה. עושים לך טובה שאתה מציג להם".



זו אולי אחת הסיבות לכך שהפעם החליט פלג לנטוש את עולם הטלקום וה-it, וללכת לעולם אחר לגמרי: שוק המים. ב-2009 הקים פלג את חברת טקדו, שעוסקת בגילוי דליפות מים. כאן הוא מרגיש שידו על העליונה: "שוק טכנולוגיות המים הוא בתולי, וזה מה שיפה בו. יש בו משהו נעים. סוג של נאיביות. מבלי להשמיץ את עולם הטלקום וה-it, בעולם המים הדלתות נפתחות ומקשיבים לך - גם אם אתה סטארט-אפ קטן".

כעת מקבל פלג טפיחת עידוד משמעותית: טקדו נבחרה על ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (wef) לרשימת 31 חברות הטכנולוגיה שצפויות להשפיע על האנושות ב-2011.



בכל שנה מרכיב הפורום הכלכלי העולמי רשימת חברות מכל העולם שנחשבות לחלוצות ופורצות דרך בעולם הטכנולוגי. דרישת הסף מכל החברות המועמדות היא שלפיתוח הטכנולוגי שלהן יש פוטנציאל לבצע מהפכה משמעותית בחיי האנושות ובעולם העסקים. למעשה, כבר בשנים קודמות נבחרו חברות ישראליות: בשנה שעברה היו אלה אינוביד ואמובי, שתי חברות ישראליות שעוסקות בפרסום מקוון, וב-2007 נבחרו חברות הסטארט-אפ הישראליות ניולנס, אינסייטק וספידביט.



ובכל זאת, דווקא משום שהחברה שלו עוסקת בתחום שעדיין לא טופל, פלג רואה את הבחירה בה כהישג יוצא דופן: "זו הרגשה נהדרת. הכניסה לרשימת החברות שהטכנולוגיה שלהן פורצת דרך מכירה בכך שמה שאנחנו עושים הוא באמת חדשני. בכל שנה נבדקות אלפי חברות. חשוב להם להבין למה יש לנו סיכוי לשנות את העולם. בסופו של דבר צוות השופטים, שמורכב מאנשי הון סיכון, מומחים מקצועיים ומנכ"לים, בוחר את החברות שנכנסות לרשימה".



לא זורמים



כדי להבין מה בדיוק עושה טקדו, יש צורך בהקדמה קצרה עם נתונים לא קלים. הנתון המרכזי הוא שיותר מ-25% מהמים לשתייה בעולם הולכים לאיבוד במהלך העברת המים לבתים, בשל דליפות מים בצינורות. מדוע? כמעט מחצית מצינורות המים בעולם המערבי הם בני 80 שנה ויותר, ולכן אין פלא שתשתיות המים העולמיות סובלות מריבוי תקלות, דליפות, פיצוצים וחוסר יעילות, בעיקר עקב גילן המתקדם והיעדר תקציבים מספיקים לתחזוקה. למעשה, רשת מים טיפוסית רושמת כ-200 תקלות קריטיות לכל 1,000 ק"מ של צנרת מים.



לפי הערכות של איגוד המים הבינלאומי (iwa), פועלות בעולם מאות אלפי רשויות מים אזוריות, עירוניות ומקומיות, והיקף צנרת מי השתייה העולמי נמדד בעשרות מיליוני קילומטר.



איגוד המים האמריקאי מעריך את אובדן המים השנתי בארה"ב ב-8 מיליארד מטרים מעוקבים (כ-2 טריליון גלונים). לפי חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן, יידרשו כ-390 מיליארד דולר כדי לגשר על הגירעון התשתיתי של רשתות המים האמריקאיות.



באירופה המצב לא פחות קשה. במדינות רבות ביבשת גילה של מחצית מהצנרת הוא יותר מ-80 שנה. בלונדון מוחלפת בהדרגה צנרת ויקטוריאנית בת כ-200 שנה, פעילות הצפויה להסתיים ב-2050. בינתיים, מגיע היקף אובדן המים בלונדון לכ-30% ממי השתייה המוזרמים לעיר.



בישראל המצב טוב קצת יותר. תשתיות המים אינן כה ישנות והיקפי האובדן נמוכים מ-20%. מנגד, תקלות בציוד שאיבה, ציוד מדידה לא מכויל והיעדר אמצעי ניטור, מקשים על קבלת תמונה ברורה ומתן מענה מיידי לבעיות ברשת המים. בניגוד לרשתות מחשבים או טלפוניה, רשתות המים אינן מעדכנות באופן שוטף על מצבן ותקינותן, ובמקרים רבים עובר זמן רב מרגע היווצרות התקלה או הבעיה עד לגילויה.



דו"ח של מכון שמואל נאמן בטכניון, שפורסם ב-2009, קובע כי 164 מיליון קוב מים הולכים לאיבוד בישראל מדי שנה בשל דליפות בצנרת. לפי הדו"ח, שהוגש לוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, יש רשויות מקומיות ששיעור המים שאובדים אצלן מגיע ל-25% מכלל הצריכה.



הבעיה היא לא רק המים שאובדים. 34% מעלויות האנרגיה בעולם אחראיות לשינוע המים לאזורים עירוניים. מדובר בשיעור עצום של אנרגיה שמוקצת להעברת מים. כל פתרון טכנולוגי המאפשר לייעל את הליך העברת המים מבחינה האנרגיה שמושקעת בהליך זה, הוא צורך מתבקש.



הבשורה של טקדו היא שאת המים שדולפים בצינורות אפשר לגלות ולעצור. הפתרון הטכנולוגי של פלג הוא אלגוריתם חכם, שמאפשר לזהות שינויים בדפוסי זרימת המים בצינורות באמצעות איתור הבדלי הלחץ שבין אזורים שונים. המנוע מנתח את המידע שמגיע משעוני המים וממדי הלחץ, לומד את ההיסטוריה של דפוס הזרימה ויוצר מודל מתמטי שמצליח למצוא חריגות - כלומר, דליפות בעקבות פיצוץ צינור, שעון שהתקלקל או כויל לא טוב.



עד להופעת טקדו היו כמה שיטות לבדיקת דליפות מים. העיקרית שבהן היתה פשוט האזנה בשעות הלילה השקטות לצינורות המים בנקודות שבהן יש חשד לדליפה. כנראה שבעידן הנוכחי יש מקום לפתח שיטה חדשנית יותר לטפל בבעיה החמורה.



הדבר הגדול הבא



פלג (43), הוא יזם שמכר למיקרוסופט בתחילת 2008 את חברת הסטארט-אפ ידעת - שעוסקת בניתוח ופילוח קבוצות אנשים עבור מנהלי שיווק תמורת עשרות מיליוני דולרים. הוא גם זה שהקים את קשיו (יוניפיר) - שמציעה פתרונות אספקה וניהול של שירותים סלולריים - שהתמזגה עם פלאש נטוורקס בסוף 2008.



"בכל העולם מדברים על הקלינטק כדבר הגדול הבא", אומר פלג. "ראיתי שמעט יזמים פונים לתחום הזה, ובמיוחד לתחום המים. בנוסף, הבנתי שבעיית דליפות מים היא מצוקה אמיתית בעולם, ומעורב כאן הרבה כסף. יזם טוב שרואה בעיה ומזהה שוק לא צפוף הולך ומקים חברת סטארט-אפ, וכך נולדה טקדו". מאחורי החברה עומדות שתי קרנות הון סיכון ישראליות - גיזה וג'מיני, שהשקיעו בה 3.5 מיליון דולר.



"רשתות המים הוא אחד התחומים שסבלו מהזנחה במשך שנים. מדובר במערכות הפצת מים מיושנות שקורות בהן לא מעט תקלות", מסביר פלג. "קצת לפני שהקמתי את טקדו זיהיתי שעולם המים מתחלק לשלושה: ייצור מים, התפלה ושאיבה; טיהור וטיפול במים; והפצת המים. היו הרבה מאוד השקעות בשני התחומים הראשונים, אבל מעט מאוד בתחום של הפצת המים. הבעיה היותר כואבת היא מרכיב הוצאות של חשמל על שינוע המים. לכן, כשאתה מייעל את התפעול של רשתות המים, אתה בעצם חוסך בחשמל".



פלג, שלמד להכיר את עולם המים מקרוב, מספר כי ההתנהלות בענף שערורייתית: "לאחר שהקמתי את החברה הבנתי בעצם שבכל אותם חדרי בקרה בחברות מים רק מגיבים לבעיות. הטיפול הוא ריאקטיבי. כשמים צפים ברחוב, נשלח צוות לתקן. זה מצב לא הגיוני. זה לא הגיוני ששיעור המים שאובדים הוא כל כך גבוה. זה לא הגיוני שאפשר לטפל במקרים כאלה רק לאחר שהם קורים. עולם המים נחשב בצדק לעולם שמרן ושל הנדסה ישנה. אנחנו החלטנו לתקוף את הבעיה אחרת ולמצוא אנומליות בצורה סטטיסטית. פתחנו צוהר חדש".



כיצד פועלת המערכת של טקדו? "המערכת יודעת לנטר אם הזרימה ברשת המים מתנהגת באופן נורמלי. אם לא, היא יכולה להעיד אם יש דליפה, או שיש ציוד מקולקל כמו שעון או שיבר שנשאר פתוח", מסביר פלג. "אנחנו משתמשים בכלי תוכנה ומתמטיקה על בסיס מידע שמתקבל מחיישנים כדי לתת פתרון שמנטר את הרשת. המידע מאוחסן במחשוב ענן בשרתים של אמזון. כל חברת מים פשוט ניגשת לחשבון שלה".



בדרך לרווחיות



לטקדו יש כיום שותפות אסטרטגית עם יבמ, שמשווקת את התוכנה של טקדו.



לחברה יש גם הסכמים עם עשרה שותפים-מפיצים, בהם שניידר אלקטריק, חברה שפעילה בתחום האנרגיה עם מחזור של מיליארדי יורו בשנה המונה 120 אלף עובדים. לטקדו יש גם הסכמים עם מפיצים באוסטרליה, ניו זילנד, הפיליפינים וקנדה. החברות האלה מוכרות את הטכנולוגיה של טקדו לחברות מים שמספקות לרשויות המקומיות את המים.



כיום עושות שימוש בטכנולוגיה של טקדו חברת המים של לונדון (thames water), חברת המים הגיחון, שמספקת מים לירושלים, חברת המים אבידס, שמספקת מים לעיר רוטרדם בהולנד וחברת המים סידני, המספקת מים לעיר סידני באוסטרליה. ההערכה היא שבסך הכל יש בעולם 250 אלף חברות מים - וזהו גם גודל השוק שאליו מכוונת טקדו.



המודל העסקי של טקדו מבוסס על תשלום על בסיס היקף הניטור. הלקוחות משלמים 10 דולרים עבור ניטור לק"מ אחד בחודש. כשמדובר בצינורות של קילומטרים רבים, התשלום יכול להסתכם בסכומים נכבדים.



פלג אומר כי טקדו עדיין לא מאוזנת, משום שהחלה למכור רק בחודשים האחרונים: "יצאנו עם המוצר שלנו בסוף 2009-תחילת 2010. עד סוף השנה כבר יהיו לנו שישה לקוחות משלמים ועוד כמה לקוחות שיהיה לנו עמם שיתוף פעולה במבחן (trial). אני מאמין שעד סוף 2011 נהיה רווחיים".



פלג מכוון גבוה. העתיד של החברה מבחינתו הוא להיות צ'ק פוינט של טכנולוגיות המים. לכן הוא גם לא חושב במקרה הזה על אקזיט מהיר: "אין לנו שום סיבה להתפתות ולמכור את החברה בזול. אם נגיע לרווחיות נרצה להמשיך ולגדול, ולא לצאת לאקזיט".



במקביל, פלג פועל לפתח ולקדם את החברה: "מבחינה טכנולוגית אנחנו רוצים להוסיף מודלים חדשים, לשפר את המוצר ולאפשר גילוי של אירועים קטנים מוקדם יותר. אם נוכל לדעת על דליפות אפילו רק שעה לאחר שהן נוצרו - נוכל לחסוך הרבה מאוד".



הרוח הגבית שקיבלה החברה מהפורום הכלכלי העולמי עשויה לסייע מאוד לחברה. "אני מניח שזה יעזור לנו להגיע ללקוחות חדשים", מקווה פלג. "מדובר בחשיפה בינלאומית, וזה לא משהו פשוט עבור חברת סטארט-אפ ישראלית קטנה שמנסה למכור את הטכנולוגיה שלה לחברות מים גדולות".