>> "התיקון לחוק הביטוח הלאומי אינו מנוגד לתפישה הבסיסית של מבנה מנגנון הביטחון הסוציאלי. הוא פוסע בתלם הקיים של הטלת הנטל על פי היכולת הכלכלית, ותשלום הגמלאות על פי הצורך הבסיסי" - כך כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה בתגובה לשלוש העתירות שהוגשו נגד העלאת תקרת השכר לצורך תשלומי הביטוח הלאומי. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים פרוקצי'ה וניל הנדל, דחו אתמול פה אחד את העתירות.
"האילוץ הכלכלי שהביא לצורך בתיקון החוק אינו שיקול זר בפתרון שנמצא לכיסוי הפער התקציבי שנוצר. גם האמצעי שנבחר לטפל באילוץ מתיישב עם עיקרי השיטה. הוא מכביד אמנם את הנטל על בעלי היכולת הכלכלית הגבוהה, אך בו-זמנית נמנע מקיצוץ קצבאות לנזקקים, ומפגיעה בקבוצות החלשות", הוסיפה פרוקצ'יה.
עד יולי 2009 היתה תקרת השכר לתשלומי הביטוח הלאומי ומס בריאות 38.4 אלף שקל בחודש. בחוק ההסדרים ב-2009 נקבע כי החל באוגוסט 2009 תוכפל תקרה זו לכ-76.8 אלף שקל בחודש. השינוי הגדיל משמעותית את חבות המס של בעלי שכר הגבוה מ-38.4 אלף שקל בחודש: המס השולי על שכרם זינק מ-46% ל-58%. שיעור זה מורכב ממס הכנסה בשיעור של 46%, דמי ביטוח לאומי בשיעור של 7% ומס בריאות בשיעור של 5%.
בעקבות השינוי הוגשו ב-2009 שלוש עתירות נגד ההוראה: מטעם לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, יחד עם לשכת רואי החשבון; מטעם לשכת עורכי הדין, שאליה הצטרפו גם 46 עובדים של חברת מארוול; ועתירתם של פורום המח"טים, המג"דים והטייסים במילואים נגד ההחלטה. בעתירות, נטען כי הכפלת התקרה היא "אפליה של שכבות הביניים, עמוד השדרה של החברה".
לפי העתירות, תוספת דמי הביטוח הלאומי שמשלם מבוטח המשתכר 61.5 אלף שקל בחודש מהווה כ-6% מהכנסתו, אך מי שמשתכר כ-100 אלף שקל בחודש נושא בנטל נוסף נמוך יותר - בשיעור של 4% מהכנסתו, ומי ששכרו 200 אלף שקל בחודש נושא בנטל נוסף של 2% בלבד.
מעצבי המדיניות הכלכלית יכריעו
בפסק הדין קיבלה השופטת פרוקצ'יה את ההסבר של המדינה לגבי תכלית התיקון לחוק. לדבריה, לאור המשבר הכלכלי העולמי שפגע גם בכלכלתה של ישראל, חל קיטון משמעותי במקורות ההכנסה של המדינה בהיקף של כ-26 מיליארד שקל. "כדי לאפשר לממשלה לעמוד בהוראות חוק הפחתת הגירעון מחד, וכדי שלא לפגוע בגובה קצבאות הביטוח הלאומי מנגד, נבחר האמצעי של העלאת דמי הביטוח באמצעות העלאת תקרת ההכנסה שלפיה הם מחושבים", אמרה פרוקצ'יה. "המשמעות של העלאה זו היא הכבדת נטל מימון צורכי הביטוח הלאומי על רובד צר של בעלי יכולת כלכלית גבוהה באוכלוסייה.
"הנחתנו היא כי התיקון לחוק היווה נדבך במדיניותה הכלכלית של הממשלה שנועדה להציב למשק הישראלי דרכי התמודדות עם המשבר הכלכלי, בלא שיהיה צורך לפגוע בקצבאות הביטוח הלאומי, ומבלי שחוסנו האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי ייפגע". השופטת הוסיפה כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לעצב מחדש את המדיניות החברתית כלכלית שהמחוקק ביקש לקדם, או לבקר את תכניה לגופם, ואף לא לקבוע לה סדרי עדיפויות ולשנות את איזוניה הפנימיים".
השופטים דחו את טענת העותרים שלפיה לא ניתן לשנות את שיעורי דמי הביטוח הלאומי לצורך התמודדות עם בעיה כלכלית פיסקלי שנוצרה במדינה. השופטים הוסיפו כי ייתכן שאפשר היה למצוא דרכים חלופיות לפתרון בעיית הפער המימוני שנוצר בקופת המדינה, אך "הבחירה בין החלופות הכלכליות האפשריות נתונה להכרעת מעצבי המדיניות הכלכלית והאכסניה הטבעית לכך היא דרך תיקונו של חוק הביטוח הלאומית.על כן, לא נפל פגם חוקתי מבחינת האמצעי החקיקתי שננקט להשגת תכלית החקיקה".
אין פגם חוקתי
בנוסף דחו השופטים את טענת העותרים כי נפל פגם חוקתי בהליך החקיקה המזורז של התיקון לחוק, הדומה באופיו לחוק ההסדרים. "חרף הליכי החקיקה המואצים שאיפיינו את החוק, גבולותיה הצרים של הביקורת השיפוטית על הליכי החקיקה של הכנסת אינם מובילים להתערבות שיפוטית בהליך במקרה זה", קבעו השופטים.
בעתירה נטען כי העלאת תקרת התשלומים לביטוח הלאומי לא לוותה בהגדלה של הגמלאות שמשלם הביטוח הלאומי. השופטים כתבו כי "מערכת הביטוח הלאומי בנויה בבסיסה על רעיון של גביית דמי ביטוח על פי היכולת לשלם. גם אם בעבר היתה זיקה בין תקרת ההכנסה לגמלאות, הן לצורך חישוב דמי הביטוח והן לצורך חישוב הגמלה, אין חובה להנציחה, והחלשת הזיקה היא אפשרית כל עוד שהיא משרתת את התכלית הסוציאלית של השיטה בראייה רחבה", נכתב בפסק הדין.
השופטים הוסיפו כי "דווקא האבחנה בין מבוטחים בהתאם לרמת הכנסתם תורמת להשגת שוויון מהותי במערך הביטוח הסוציאלי, והיא אבחנה מקובלת בשיטה פרוגרסיבית של כל מערך מס ותשלומי חובה".
נשיא לה"ב, יהודה טלמון, אמר אתמול בתגובה להחלטת בג"ץ כי "אין לנו אלא להצטער כי בית המשפט העליון נתן את ידו להפרת האיזון העדין שהיה נהוג, שלפיו גובה התשלום לביטוח לאומי מקביל לגובה הפיצוי. גם הפעם העובדים העצמאים ישלמו יותר ויקבלו פחות".
פרופ' איציק הדרי, שייצג את לשכת עורכי הדין בעתירה, אמר בתגובה: "לשכת עורכי הדין התאכזבה מהחלטת בג"ץ, מאחר שבית המשפט התעלם מכך שהצעת חוק ההסדרים הנוכחית מאריכה את התחולה של ההוראה הזמנית הזו לשנתיים נוספות. איש אינו מבטיח לנו שלא יאריכו את הוראת השעה שוב ושזו תהפוך להוראה של קבע".
"התיקון לחוק ביטוח לאומי אינו מנוגד לתפישה של מנגנון ביטחון הסוציאלי"
מאת נורית רוט
3.9.2010 / 7:11