ישראל מדורגת בשליש התחתון בין מדינות ה-OECD בנתוני התמיכה ביצור החקלאי

סך התמיכות הממשלתיות ביצור החקלאי ב-2009 במדינות ה-oecd הסתכם ב-254 מיליארד דולר - כך עולה מדו"ח חדש הסוקר את המדיניות החקלאית בארגון. על פי הדו"ח, מדובר בגידול של 5% בהשוואה לשיעור התמיכות ב-2008, וסכום ההשקעה מהווה 22% מהכנסות החקלאים במדינות אלה. בישראל, על פי נתוני משרד החקלאות, שיעור התמיכה היה 17% משווי התוצר החקלאי (כ-3.8 מיליארד שקל), מה שמציב את המדינה בשליש התחתון של הטבלה.



מהנתונים עולה כי מדינות ה-oced ניהלו את המדיניות החקלאית על פי העדפותיהן הלאומיות והכלכליות. ביפן, למשל, פעלה הממשלה במטרה להקטין את יצור האורז, בקנדה הגדילה הממשלה את חלקה בפוליסות לביטוח כנגד נזקי טבע, ובשווייץ הועמדו תקציבים גדולים לתמיכה ישירה בחקלאים ובמקביל ירדה התמיכה במחירי המוצרים ובתשומות היצור. כמו כן, ביטלה ממשלת שווייץ את התכנית בענף החלב הקובעת מכסת יצור לכל יצרן, ביטול שגם הוא מהווה סוג של פעולת תמיכה.



בדומה לשווייץ, השינוי העיקרי בתמיכה במרבית מדינות הארגון התבטא בהקטנת חלקן היחסי של התמיכות בתשומות היצור, במחירי התוצר החקלאי ובמכסי המגן ("תמיכות מעוותות סחר"), אף כי דפוס התמיכות הזה, כך עולה מהדו"ח, מהווה עדיין מרכיב עיקרי בסל התמיכות.



הנתונים חושפים גם פערים עמוקים בשיעור התמיכות במדינות הארגון. המדינה בה שיעור התמיכה היה הנמוך ביותר היא ניו זילנד (1%), ואחריה אוסטרליה (4%), ארה"ב (9%), מקסיקו (12%), קנדה (17%), מדינות האיחוד האירופאי (23%), טורקיה (34%), יפן (47%), קוריאה (52%), שווייץ (58%) ונורווגיה (61%). ישראל כאמור ניצבת בשליש התחתון של הטבלה עם שיעור תמיכה של 17%.



עוד עולה מהדו"ח כי גדל שיעור התמיכות המחייב את החקלאים בשמירה על כללי איכות הסביבה, שימור משאבי טבע והקפדה על תקנות רווחת בעלי החיים. בשנים 1986-1988 היה שיעור התמיכות המותנות הללו 4% מסך התמיכה הכוללת וב-2007-2009 הוא הגיע לשליש משוויין. בשוויץ ובארה"ב הגיע שיעור התמיכות המותנות ליותר ל-50%.



בנוסף, נכתב בדו"ח כי סך התמיכה, הכולל בתוכו את כל סוגי התמיכות - אמצעי יצור, מחירי התוצר, מוצרים ושירותים ציבוריים, תמיכות מותנות ותמיכות בצרכנים (סבסוד מחירים לצרכן) - הגיע במדינות הארגון ל-375 מיליארד דולר כ-32.5% משווי התוצר החקלאי הכולל במדינות הארגון.