ביהמ"ש ביטל כתב אישום על חריגות בנייה שתוקן 6 פעמים: "זכויות הנאשמים נפגעו"

>> בית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן ביטל לפני כשבועיים כתב אישום על עבירות בנייה שהגישה עיריית רמת גן נגד תושבי העיר, בשל "הגנה מן הצדק", בעקבות פגמים בניהול ההליך המשפטי על ידי העירייה.

"בנסיבותיו החריגות של תיק זה, נדחה האינטרס הציבורי (החזק) שבאכיפת דיני התכנון והבנייה מפני זכותם של הנאשמים למשפט הוגן וללא עינוי דין ומפני יתר השיקולים הציבוריים המעורבים, ובהם אמון הציבור במערכת המשפט. המשך ניהולו של ההליך אכן עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית באורח המצדיק את ביטול כתב האישום", קבע השופט רמי חיימוביץ.



ארבעת הנאשמים, יונתן דה פריס, רפאל כהן, ציון צדקה וריימונד אברגיל, הואשמו במארס 2005 בכך שבשנים 2001-2003 חילקו שלא כדין דירה ברחוב נתן ברמת גן לשלוש דירות. לימים נהרסה חריגת הבנייה.



מפסק הדין עולה כי מאז הגשתו ב-2005 תוקן כתב האישום שש פעמים. התיקונים נעשו בעיקר בשל קשיים בהם נתקלה עיריית רמת גן בהשגת עדים וראיות ובשל הצורך להבהיר את האישומים ולפרט את זיקות הנאשמים לאישומים.



באחרונה הגישה עיריית רמת גן בקשה חדשה לתיקון נוסף של כתב האישום. הנאשמים התנגדו לתיקון וטענו כי יש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק.



הגנה מן הצדק היא טענת הגנה מקדמית במשפט פלילי, המעניקה לבית המשפט סמכות לבטל כתב אישום שהגשתו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.



העירייה התנגדה לביטול כתב האישום וטענה בתגובה שלא מדובר בעיוות דין קיצוני הפוגע בהגנת הנאשמים. לדעתה, האינטרס הציבורי מחייב כי הדין ימוצה עם הנאשמים.



"עיקר הדחיות בתיק נבע ממחדלי המאשימה"



השופט חיימוביץ ציין כי "הליקויים בהתנהלות המאשימה בתיק זה גלויים על פניהם, ועיקר הדברים הוא שטרם בוצעה הקראה בכתב אישום העוסק בעבירות שתחילתן ב-2001 - לפני כתשע שנים וחצי". הוא הדגיש כי "עיקר הדחיות בתיק נבע ממחדלי המאשימה ולא מפעולות הנאשמים",



"כתב האישום עצמו תוקן מספר רב של פעמים, כשהתיקונים נועדו בעיקרם לשיפור עמדות של המאשימה", קובע חיימוביץ.



לדבריו, "ליקויים אלה אינם טכניים בלבד. יש בהם כדי להעיד על חוסרים מהותיים בכתב האישום הראשון, שתוקן ושונה פעמים רבות ולפגיעה מתמשכת בזכויות הנאשמים הנובעת הן מעינוי הדין שנגרם להם, הן מן ההוצאות שנשאו בהן בשל ריבוי ההליכים והדיונים בתיק, והן מפגיעה בהגנתם כתוצאה מחלוף הזמן ומצירופם של עדים חדשים וראיות חדשות בשלב כה מאוחר".



השופט חיימוביץ' פסק כי "אין זה סביר שהמדינה תגיש בתוך תקופת ההתיישנות כתב אישום המתבסס על אדנים רעועים ואחר כך תפעל לתיקונו, לשינויו ולהוספת חומר ראיות שלא היה מצוי בידיה מלכתחילה. אין זה סביר גם שתחילתו של ההליך הפלילי תתעכב במשך שנים רבות בשל קשיים של המאשימה בגיוס החומר הראייתי שהיה אמור להימצא בידיה בתחילת הדרך.



"מצב דברים זה פוגע לא רק בזכויות הנאשמים, אלא גם באמון הציבור במערכת המשפטית כולה, וראוי להרתיע את המאשימה מהתנהלות נפסדת דומה בעתיד".



השופט ציין כי עבירות התכנון ובנייה הן "מכת מדינה" שיש להתיחס אליה בחומרה, ובפרט כאשר מדובר בעבירות של פיצול דירות, המניבות לעבריין רווח כלכלי ניכר, אלא שלדבריו, "מצאתי כי במקרה הנוכחי משקלם של שיקולי הנגד גובר ומקים את הגנת הצדק".



עוד ציין השופט כי לא מצא אמצעי מתון יותר מביטול כתב האישום בכדי לרפא את עינוי הדין שנגרם לנאשמים. (חע"מ 05-544)