>> עומס החום, שהכביד גם עלינו בקיץ האחרון, הותיר את העולם פעור פה לנוכח תנודות קיצוניות באקלים, אשר מתבטאות בשיאי טמפרטורה ואסונות טבע. במקביל להתמודדות היומיומית בחיפוש אחר יעדים קרירים שיגאלו אותנו מהחום הבלתי נסבל, אנחנו נאלצים להתמודד גם עם אתגרים אחרים: השינויים באקלים הכלכלי ובשווקים הפיננסיים המתרחשים על רקע השינויים המטאורולוגיים.
האמרה "הטמפרטורות גבוהות לעונה" קיבלה משמעות חדשה בשנה הנוכחית. בעוד שיעורי הלחות במדינות השוכנות לחופי הים התיכון מרקיעים שחקים, מדינות מרכז אירופה, שאינן ערוכות לחום קיצוני, נקלעו למצב ביש ללא מזגנים ברוב בתי העסק והמגורים.
אסון טרגי במיוחד מתרחש ברוסיה, אשר חווה בימים אלו בצורת קשה המלווה בשריפות ענק וזיהום אוויר כבד. הבצורת הזאת היא הקשה ביותר שרוסיה נתקלה בה בחצי המאה האחרונה, והובילה לפגיעה חריפה בגידול הדגן במדינה. הבצורת ברוסיה משפיעה גם על מקומות נוספים בעולם, לאור החלטתו של נשיא רוסיה להפסיק את יצוא החיטה החל מ-15 באוגוסט ועד לסוף השנה.
רוסיה, יצואנית החיטה הגדולה ביותר, ביטלה את המשלוחים למצרים, שנחשבת לקונה הגדולה בעולם, ובכך הובילה לזינוק של 75% במחירי החיטה בחודש יולי. עליית המחירים הובילה ללחשושים על משבר מזון ועל ערעור המאזן הכלכלי בעולם. אלו התבטאו בהשערות אודות השפעות על האינפלציה ועלייה במחירי הלחם והקמח.
בישראל, גל החום עשוי להשפיע על מחירי הפירות והירקות. בדרך כלל טמפרטורה גבוהה יותר מהממוצע העונתי עשויה דווקא להביא לירידת מחירים, מכיוון שהפירות והירקות מבשילים מוקדם יותר, אולם הפעם נראה שההשפעה תהיה הפוכה ומחירי הירקות והפירות יעלו, עקב הנזקים שגרם עומס החום הקיצוני לגידולים והירידה בהיצע כתוצאה מכך. שדות שלמים של אבטיחים, בצלים וכדומה נהרסו כליל, והותירו את החקלאים חסרי אונים ויותר מכך - חסרי פרנסה. הנזקים הכבדים ביותר נגרמו לירקות בחממות, שבהן הגיעו הטמפרטורות עד 70 מעלות.
החום הכבד משפיע גם על תפוקת העבודה. הקושי לעבוד בחום, בעיקר במקצועות עבודות הכפיים, מוריד את התפוקה לשעת עבודה וגם מצמצם את מספר שעות העבודה, ועל כן משפיע על התוצר המקומי הגולמי, ההכנסה הלאומית ורמת החיים של כלל התושבים. במישור אחר נצפה בעלייה בתוצר, לפחות בטווח הקצר. זו מתרחשת בעקבות השימוש באמצעי העיקרי להפוגה מהחום המתיש - המזגן.
בכל קיץ יש עלייה דרסטית בשימוש במזגן, אך השנה השימוש עלה בצורה משמעותית. באמצע אוגוסט צריכת החשמל שברה שיא והגיעה ל-11 אלף מגה-וואט. למעשה, כל עלייה של מעלה בטמפרטורה משמעותה תוספת של 300 מגה-וואט לצריכה. תוספת זו מגדילה את ייצור החשמל, שהוא חלק מהתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, השימוש במזגן הוא צורך בסיסי ומחייב במזג אוויר כזה, ועל כן אינו תורם לרווחה. כך התוצר עולה ואילו הרווחה קטנה.
כדור הארץ לא הסתפק בהתחממות, ומדינות רבות התמודדו עם אסונות טבע בלתי צפויים. תהליך ההתחממות הגלובלית גורר עמו גידול ניכר בתדירות של תופעות קיצוניות כדוגמת שיטפונות שהיו מנת חלקם של צפון הודו ופקיסטן ענק שרמסו בתים, תבואה וכמובן את כל מיטלטליהם של התושבים חסרי האונים. כל אסון מסוג זה משנה את כלכלת העולם ומשפיע על מאזן הכספים וערך המטבע. הצורך המיידי של מדינות שנפגעות מאסונות טבע לקבל סיוע בינלאומי מסיבי ממדינות עשירות, ולעתים ממדינות שכנות (למשל סיוע אפשרי של הודו לפקיסטן), עשוי גם לגרום לשינויים במאזן הכוחות הגיאופוליטי בעולם.
ההיערכות העולמית אינה מסתכמת בגיוס משאבים לטווח קצר; על פי המודלים המקובלים, מקומות על פני כדור הארץ שהם חמים כבר כיום (למשל אפריקה והמזרח התיכון) יתחממו מהר יותר ממקומות אחרים, התפוקה החקלאית בהם תיפגע ומדינות שלמות יהיו חשופות לסכנות של רעב ומחלות.
גל החום הנוכחי עובר את הציפיות של רוב המודלים ותומך בהערכות הפסימיות יותר לגבי מגמת ההתחממות של כדור הארץ. אם אכן יתברר שמגמה זו מהירה יותר מכפי ששיערנו, הדבר יצריך היערכות מחודשת, המגולמת בעיקר בפיתוח מואץ של אנרגיות חלופיות.
אלא שפיתוח, הקמה ותפעול של אנרגיה חלופית הם יקרים בצורה בלתי רגילה. הם מצריכים גיוס משאבים וכספים מצד מדינות העולם, שברובו הגדול יבוא על חשבון צריכה ציבורית ופרטית ואף השקעות. התוצאה תהיה תוואי נמוך יותר של רמת חיים, הן בהווה והן בעתיד, יחסית למצב שבו לא היתה בעיה של התחממות גלובלית.
גם שוק הנדל"ן עשוי לחוות שינויים משמעותיים. המעבר לבנייה ירוקה, שמקטינה את השימוש במקורות אנרגיה מסורתיים (כגון נפט ופחם), יואץ. סוג ההשקעות בבנייה למגורים ישתנה כתוצאה מכך, כמו גם האדריכלות והנוף האורבני, ויחד עמם סגנון החיים של כולנו. גם מחירי הדירות ישתנו. הדירות החדשות ("הירוקות") יהיו יקרות יותר מהדירות הישנות ("המזהמות").
אל גור, חסיד החשיבה הירוקה, טוען כי "המודעות לחשיבות המאבק בהתחממות הגלובלית גוברת כעת, כשברור לכולם שהפתרון למשבר הסביבתי הוא גם הפתרון למשבר הכלכלי". אין ספק שזהו הפתרון הבלתי נמנע, אך מדובר בחשיבה לטווח ארוך שעלולה בדרך לטלטל את כלכלת העולם בצורה שאיננו בהכרח ערוכים אליה. עד אז נותר להפנים שחום אינו מתבטא רק באגלי זיעה, והאקלים הכלכלי כולו עלול להשתנות.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל
חום יולי-אוגוסט מקרר את הכלכלה העולמית
ד"ר מיכאל שראל
6.9.2010 / 7:04