כך תנצלו את תווי השי לחג בחוכמה

ראש השנה בפתח ואתו מגיעות גם המעטפות הלבנות עם תווי השי מהמעבידים. מסקר שערך מכון המחקר פאנלס עבור themarker עולה כי 25.8% מהעובדים יקבלו 100-250 שקל בתווי שי ממעסיקיהם, 49.3% מהעובדים יקבלו 300-500 שקל בתווי שי, ו-24.9% יקבלו יותר מ-500 בתווי שי כמתנה ממעסיקיהם לרגל ראש השנה.

מרבית העובדים צפויים לקבל לחג את תו הזהב של שופרסל או את רב תו של רבוע הכחול. מהסקר עולה כי הדבר החשוב ביותר בתווים הוא רשת המזון אליו הם משויכים, מאחר שמרבית הנשאלים (50.7%) מנצלים את התווים לרכישת מזון. רק 26.3% מממשים את תוויהם לרכישת ביגוד והנעלה ואילו 12.2% מהנשאלים מנצלים את התווים לקניית מתנות לחג.

מהסקר עולה כי מרבית הנשאלים (73.1%) היו מעדיפים לקבל מזומן שווה ערך לתווי השי במקום התווים. הסיבה כנראה היא רשימת הסייגים שנלווית לתווים האלה: ניתן לממשם רק ברשימת הרשתות שרשומות על גבם, לא תמיד הם שווים את הערך המלא שנקוב בהם וכשכבר בוחרים לנצל חלק מהם - העודף, כשמדובר בשובר ולא בכרטיס, מגיע בדרך כלל בצורת זיכוי שמגביל את המשך המימוש לרשת אחת בלבד.

ההיגיון ברשימת הסייגים לא מסובך: המעסיקים רוכשים את התווים האלה בהנחות משמעותיות של עד 19%, וההפסדים, ככל הנראה, מתגלגלים על הלקוחות המממשים את התווים. לא כל שכן אם לקוח "שכח" לממש את התווים ובחר לזרוק אותם לאחר תאריך התפוגה שלהם, אם כי רשתות השיווק מתעקשות שמדובר בכמות מזערית של אנשים שלא מממשים את תוויהם כלל.

גם המחוקק נדרש לבעייתיות שבתווי הקנייה, ובהצעת החוק שהגיש חבר הכנסת דני דנון (הליכוד) במאי האחרון נכתב כי "העוסקים מנצלים את אפשרות הבחירה המצומצמת הנתונה בידיו של הצרכן, הנובעת מכך שתו הקנייה מיועד למספר עוסקים מוגבל, ומאלצות אותו לממש את תווי הקנייה בתנאים מגבילים ומקפחים". הצעה זו של דנון מבקשת לראות בתווים כמזומן לכל דבר. תו ישראכרט, מיישם בצורה הקרובה ביותר הצעה זו. המעסיק רוכש אותו במחיר דומה לערך הנקוב בו, וללא הנחות משמעותיות. וכתוצאה מכך, התו נהנה ממגוון רחב יותר של רשתות ומהגבלות מעטות במימושו.

הבעייתיות של מימוש התווים היא כנראה ההסבר ליוזמה של אנשים פרטיים למכור את התווים שקיבלו ממקום העבודה. כך לדוגמה, בלוח המודעות יד2 תוכלו למצוא מגוון הצעות למכירת תווי שי בסכומים ומסוגים שונים, בדרך כלל בהנחה של כ-15% מערך התלוש.

אלרן מירושלים למשל, פירסם מודעה שבה הוא מציע "תווי ישראל" בשווי של 3,000 שקל בעלות 2,500 שקל בלבד. "יש שני חגים בשנה שמקבלים בהם תווים - ראש השנה ופסח, חג אחד אני מוכר ובתווים שאני מקבל בחג השני, אני משתמש, תלוי במצב הכספי שלי באותו זמן". אלרן מוסיף כי "למעשה, גם בלי קשר למצב הכספי - הבעיה הגדולה שלי עם התו הספציפי שאני מקבל הוא מגוון הסופרמרקטים שניתן לממש את התווים בהם, שפחות נוח לי".

למרות הבעייתיות במימוש התווים, מתנה זו מתנה וכדאי לנצל אותה בחוכמה. הנה כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב בעת מימוש התווים:

ברשתות המזון הזולות הערך של התווים הוא רק כ-90%: ולכן לעתים כדאי לנצל אותם בחנויות וברשתות שבהן ערך התו הוא 100%.

אין כפל מבצעים ואין הנחות מועדון: החלטתם לקנות בתווים שברשותכם חולצה לכבוד החג, וגיליתם שהיא נמכרת בחנות ב-50% הנחה. זה אולי הרגע להחזיר את התווים לארנק, לשלוף את כרטיס האשראי ולחכות להזדמנות הבאה.

במרבית הרשתות לא תוכלו לשלם בתווים ולקבל את מחיר המבצע. בנוסף, במרבית הרשתות גם לא מקבלים הנחת מועדון על תווים, ולכן כדאי לעשות את החישוב מה יותר משתלם - לשלם במזומן ולקבל את ההנחה או לשלם בתווים ולקבל עבורם את הערך הנקוב בהם, אך לא ליהנות מההנחה.

בקניות של מוצרים יקרים, תוכלו להשתמש בתווים רק עד סכום מסוים: אם לדוגמה בחרתם לרכוש מסך lcd חדש משקם אלקטריק, או ספה חדשה לסלון. התווים יכובדו רק עד סכום של 500 שקל לקנייה אחת. הגבלות מהסוג הזה חלות רק בחנויות מסוימות, בדרך כלל בכאלה שמוכרות מוצרי חשמל או ריהוט לבית.

קניתם מתנה בתווים? זה עלול לגרום בעיות למארח בעת ההחלפה: הרשתות נוהגות לציין על פתק ההחלפה שנקנה בתווים, וכשיגיע המארח להחליף את המתנה יחולו עליו בדיוק אותן הגבלות שחלות על בעלי התווים.

אם המגבלה לא מופיעה על התו, היא לא קיימת: על פי חוק הגנת הצרכן, כל מגבלה בשימוש תופיע בצמוד לשם המסחרי של החנות או הרשת על גבי התו. בגרסה המגנטית של התווים המגבלות מופיעות בספח המצורף, הקפידו לשאת אותו אתכם.

תאריך התפוגה הוא לא תמיד המלה האחרונה: רשתות השיווק של התווים מאפשרות, פעמים רבות, להאריך את תוקף התו באמצעות פנייה למשרדיהן, ובפרט כשמדובר בתקופת חריגה קצרה.

אם זה כרטיס מגנטי, הארכה של תוקף התו מתבצעת במחשב ואחרי כמה ימים מתעדכן תוקף חדש. את היתרה בכרטיס המגנטי תוכלו לברר בקופות הרשתות המשתתפות בו ובאתרי החברות המנפיקות.