בעלי רשתות: "העסקה - קטסטרופה עבורנו"

>> בחלק מרשתות האופנה, ששוכרות 70% מהחנויות בקניונים בישראל, הביעו אתמול דאגה קשה לנוכח עסקת הרכישה של חברת בריטיש ישראל על ידי מליסרון, אם תצא לפועל.



כיום, הגורם המשמעותי ביותר בענף הקניונים היא קבוצת עזריאלי, הידועה כבעלת מדיניות שכירות קשוחה מול שוכרים. עם זאת, השוכרים נהנים כיום מכוח מיקוח מסוים מול חמש קבוצות קניונים גדולות - מליסרון, אמות, גזית, ביג מרכזי קניות ובריטיש ישראל. כעת, חוששים השוכרים, הם יהיו תלויים בשתי ענקיות קניונים שאי אפשר יהיה להסתדר בלעדיהן.

"זו תהיה קטסטרופה", אומר הבעלים של אחת מרשתות האופנה הגדולות. "לא יהיה מאזן כוחות בין השוכר למשכיר. גם היום מדובר במאזן כוחות בעייתי מול קבוצת עזריאלי, אבל עכשיו יהיה מדובר במאזן כוחות בלתי נסבל. למליסרון יש שני קניונים חשובים - רמת אביב והקריון - ורשת חנויות יכולה להסתדר גם בלעדיהם. כך גם לגבי בריטיש ישראל, שהקניונים החזקים שלה הם הקניון הגדול בפתח תקוה והקניון ברחובות. אבל אם מאחדים את שתיהן, מדובר בכוח שאי אפשר בלעדיו. זה יהפוך אותן ליותר גדולות מעזריאלי - וחזקות באותה מידה. זה יביא לפשיטות רגל של חברות או לרווחיות אפסית, ולחוסר איזון בשכר הדירה".



"העסקה תיצור מצב של דואפול בענף הקניונים", אמר אתמול תמיר בן שחר מחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. "למליסרון ועזריאלי לא רק יהיו הכי הרבה קניונים, אלא הן יחזיקו ברוב המרכזים הטובים ביותר. באזורים מסוימים התחרות תקטן. הקניון הכי גדול בחיפה, גרנד קניון, יהיה של מליסרון, שכבר מחזיקה בקניון הכי גדול בקריות - הקריון. זה גם יחזק את הכוח שלהן מול הרשתות. הן יוכלו לבוא לרשת ולהגיד לה: ?אם לא תשכרי חנות בקניון הפחות טוב של הקבוצה, אז גם לא תהיי בקניון המוצלח יותר'. הרשתות הקטנות ייפגעו מכיוון שרק הרשתות הגדולות יוכלו להתמודד איכשהו מול הכוח הזה, ובעלי הקניון יעדיפו לקדם את הרשתות הגדולות כדי שיהיו עוגנים שלהם".



"מפחדים להתנגד"



לבעלי הרשתות בטן מלאה על הרשות להגבלים עסקיים, שמאשרת מיזוגים בענף הקניונים. "זה ממש אסון. הממונה על ההגבלים העסקיים צריך לעמוד עם תמרור אזהרה ולשאול מה קורה פה. האם הגיוני ש-80% מההוצאות של תושבים מפתח תקוה, הרצליה וחיפה יילכו לאותן ידיים? זה גזר דין מוות לרשתות. הממונה על ההגבלים העסקיים נרדם בשמירה", אמר אתמול בכיר ברשת אופנה גדולה. "אנחנו מפחדים להתנגד לעסקות כאלה בפני הממונה על ההגבלים העסקיים, כי במידה שההליך יגיע לבית משפט המתנגד נחשף", הסביר. מהרשות להגבלים עסקיים נמסר בתגובה: "עוד לא ברור האם וכיצד תהיה עסקה, ועל כן מוקדם מכדי שנגיב עליה. כשתוגש בקשת מיזוג היא תיבחן לגופה".



ברשתות טוענים כי הריכוזיות בענף הקניונים תביא לפגיעה ישירה בצרכן. "אם עזריאלי משווק עכשיו קניון לא מעניין בצפון, אתה חייב להיכנס לשם בתנאים לא מאוד טובים. זה כמובן משפיע על הרווחים שלך, ומי שמשלם בסוף זה הלקוח הסופי", אומר הבכיר ברשת האופנה. "בסופו של יום זה יעלה מחירים לצרכן, כי אם אונסים אותי לשלם יותר אני אאנוס את הצרכן לשלם יותר".



לדברי בן שחר, הפגיעה בצרכנים תתבטא בפחות מבצעים ושיווק: "אם יש למישהו מונופול במרכזים המסחריים של אזור מסוים, הוא יודע שהתושבים הם שבויים שלו, ויגיעו בכל מקרה לאחד המרכזים שבבעלותו".



"מליסרון היטיבה עם קניון רמת אביב"



אבל לא כל בעלי הרשתות חוששים ממיזוג, ויש ביניהם מי שמאמינים כי קבוצת מליסרון תשביח את הקניונים החדשים, ובכך תועיל בסופו של דבר לשוכרים. "מליסרון מכירים טוב את בריטיש, הרבה בזכות משה רוזנבלום (לשעבר מנכ"ל קבוצת קניוני ישראל וכיום מנכ"ל מליסרון; ע"ד). מאז שמליסרון קנו את קניון רמת אביב הם שיבחו אותו והוא השתפר בחודשים האחרונים, אחרי תקופה ארוכה של ירידה", אמר בכיר ברשת אופנה גדולה אחרת. "גם בסביונים הם משקיעים כסף כדי להגדיל ביקושים לקניון. בנוסף, מדובר בשתי קבוצות שנחשבות כיום להוגנות יחסית בהתנהלות מול השוכרים".



איך תשפיע העסקה על מפת הקניונים בשנים הבאות? על כך הדעות חלוקות. בן שחר סבור כי "עם האוכל בא התיאבון", וכי שתי קבוצות הקניונים ימשיכו במסע הרכישות. "אני לא מכיר גוף שהגיע לגודל מסוים ועצר. הן ירצו לחזק עוד יותר את היתרון. יש להן כבר חברת ניהול מרכזית, אז למה לעצור עכשיו? הקבוצות הגדולות ימשיכו להתחזק ולהתפתח, ולקבוצה חדשה אין שום סיכוי כיום להתברג לקבוצות הקניונים הגדולות", אמר.



בכיר אחר בתחום הקניונים סבור כי אם תתבצע העסקה, היא תביא דווקא לעצירה במספר העסקאות וגודלן. "עזריאלי וביג מרכזי קניות הם בעלי אופי יזמי, שאוהבים לקנות קרקעות ולבנות את הקניון או המרכז המסחרי", אמר. "למעט חברות הביטוח, היו שלוש חברות קניונים שקנו קניונים - בריטיש ישראל, מליסרון ואמות. כעת אחת מהן תרד מהפרק, ומכיוון שיהיה פחות ביקוש לרכישת קניונים - הסיכוי הוא שהם יימכרו במחיר נמוך מהשוק. בנוסף, למליסרון ייקח עוד הרבה זמן עד שהם יוכלו לבלוע קניון נוסף, מבחינת החזר על ההשקעה ותזרים מזומנים. לכן לא נראה בשנים הקרובות החלפת ידיים של קניונים גדולים, והדבר יחזק גם את מעמד חברות הביטוח".



משכירות ועד שילוט: מודל ההכנסות של קניון



>> מודל ההכנסות של קניון מבוסס על תעריף שכירות לחנויות, לצד תשלומים נוספים. עבור חנויות שמשתייכות לרשת, תעריף השכירות עומד על 8% מהמחזור בממוצע, או לפי דמי מינימום של 150-700 שקל למ"ר, לפי הגבוה מביניהם. 70% מהחנויות בקניונים שייכות לרשתות אופנה.



בנוסף, השוכר משלם לקניון את עלות הניהול בפועל של החנות, עם תוספת של 15% על סכום זה. דמי הניהול מסתכמים ב-50-80 שקל בחודש, ומממנים בין היתר את משכורות המנכ"לים של הקניון, אבטחה, ניקיון והדרכות. השוכר משלם לקניון באופן נוסף - עבור שטחים ציבוריים. דמי השכירות, הניהול ועוד מחושבים לפי 15% נוספים משטח החנות בפועל. כך, חנות בשטח 100 מ"ר משלמת את כלל ההוצאות הנ"ל לפי גודל של 115 מ"ר.



בנוסף מרוויח קניון גם מהשכרת דוכנים בשטחו. דמי השכירות החודשיים בקניונים מובילים עבור דוכן הם 20-30 אלף שקל. כמו כן, לקניון הכנסות גם ממכירת שטחי פרסום במיקומים שונים בשטחו, דוגמת קירות ועמודים. הקניונים גובים בממוצע מאות דולרים לשלט עבור חודש פרסום.