לא סחבק. בהרב

>> "מקצוען", "ענייני", "מעורר השראה", ואפילו "יודע לחיות טוב", כמו גם "מרוחק", "בונקר" ו"לא רואה עובדים ממטר" - אלה רק חלק מהסופרלטיבים הנשמעים כשמעלים לאוויר את השם דב בהרב.

"מה אפשר לצפות מאיש כספים", שאל מנהל בכיר לשעבר באמדוקס - "שיחשוב יותר על העובד או על השורה התחתונה?". ואכן, מבחינה תפעולית ועסקית, בהרב נחשב למנהל מצוין. לא לחינם נחשבה אמדוקס גם בימים קשים יותר לספינת הדגל של ההיי-טק הישראלי, ולמובילה עולמית בתחומה. בהרב הוא מנהל שחושב שנכון להתרכז במה שאתה יודע: חשוב לזהות שווקים חדשים, חשוב לצרף עוד ועוד לקוחות ענק, חשוב להרחיב מחזורי מכירות, חשוב מאוד להתמיד ולשפר - אך הכל צריך להיעשות במסגרת פעילות הליבה של החברה. האסטרטגיה הזו אומרת במילים פשוטות: more of the same, רק טוב יותר. יותר מפעם אחת עלה הרעיון להרחיב את סל הפעילות של החברה לתחומים משיקים נוספים, אלא שהרעיון נקטע באבו.



"באמדוקס עצמה אין סבלנות עסקית להבשלה של נושאים חדשים", אמר בכיר שהגיע לחברה כדי לפתח תחום חדש אך עזב תוך זמן קצר. "שם רוצים לראות תוצאות מהר, ואת זה אפשר לעשות רק בתחומים אותם אתה מכיר לעומק, ושוחה בתוכם".



את ההתרחבות המשמעותית עושה אמדוקס בעזרת מיזוגים ורכישות. גם האסטרטגיה הזו רשומה על שמו של בהרב. אם מבחינה עסקית התוצאות מוכיחות כי מדובר בניהול מצוין, הרי שברמת האווירה ויחסי העבודה הדברים נראים אחרת. בהרב מעולם לא נחשב איש של אנשים. הוא אוכל עם כולם בחדר האוכל לעתים, יושב בשולחנות עגולים עם עובדים ומדבר בשיחות חברה, אבל לא תמצאו אותו מסתחבק בשיחות מסדרון. הוא לא מהמנהלים שירקדו עם עובדיהם במסיבות, או ינצלו שיחת מעלית קצרה כדי למשש את הדופק הארגוני. סביר יותר שעם כניסתו תשתרר במעלית שתיקה נבוכה.



יחסיו עם הטאלנטים הסובבים אותו דווקא מצוינים. "כשהוא רוצה אותך לידו", אומר בכיר לשעבר, "הוא יודע טוב מאוד לפנק. עובדים מן השורה זה סיפור אחר".



בהרב, חשוב להדגיש, לא המציא את התרבות הארגונית הזו. היא היתה שם גם לפניו, אך גם הוא לא חשב כנראה שניתן לבצע ("לדלבר", בלשון המקומית) מבלי להרגיש שאתה חלק מבית חרושת המורכב מאלפי עובדים ושורה אחת תחתונה. על פי אותה שורה ייגזר גורלך - אמדוקס יצרה לעצמה, בצדק, שם של חברה נטולת סנטימנטים: אם צריך - מפטרים מאות. אם צריך - מגייסים. היד קלה על תהליך השימוע. התפישה הארגונית של כוח האדם בחברה גמישה מאוד, ויש האומרים - אטומה.



בהרב לא חשב שמשהו צריך להשתנות. הקושי האמיתי של לא מעט מעובדי אמדוקס הוא בניהול המטריציוני והממודר. הפירמידה סירבה להשתטח. אך מצד שני, אמדוקס הפכה בשנים האחרונות לבית ספר משובח לאנשי היי-טק צעירים. "באים כאן ללמוד וממשיכים הלאה למקום נעים ומאתגר יותר", אומר עובד לשעבר. "כמה זמן אתה יכול להרגיש כמו בורג קטן במערכת?".