שנת תשע"א נפתחת באקורד משמח מבחינת ממשלת ישראל: עלויות הגיוס של הממשלה בשוק האג"ח הישראלי הן מהנמוכות מעולם. התשואה על אג"ח הצמודות למדד לתקופות של 15 ו-30 שנה והתשואה על אג"ח שקליות לתקופות של חמש, עשר ו-20 שנה הן מהנמוכות מעולם. נוסף על כך, התשואה על אג"ח צמודות למדד לתקופות של חמש ועשר שנים היא כמעט מהנמוכות מעולם - רק ב-1990 ובשנים 1976-1977 שררו באיגרות אלה ריביות נמוכות יותר.
לפי נתוני החשב הכללי במשרד האוצר, ממשלת ישראל מגייסת את החוב בתשואה של 1.05% באיגרות החוב הצמודות למדד לתקופה של חמש שנים. תשואה זו היא השלישית ברמתה הנמוכה בכל הזמנים (ב-1976 ו-1977, עם תחילת תקופת ההיפר-אינפלציה בישראל, התשואות היו נמוכות יותר); לתקופה של עשר שנים מגייסת ממשלת ישראל בתשואה של 2.13% - התשואה הרביעית ברמתה הנמוכה בכל הזמנים (תשואות נמוכות יותר היו בשנים 1967-1977, וכמו כן ב-1990 - עם התחלת הרפורמה בקופות הגמל והסתערות קופות הגמל על שוק האג"ח הממשלתיות).
אג"ח צמודות למדד לתקופות ארוכות יותר של 15 ו-30 שנה התחילו להימכר רק בשני העשורים האחרונים, ובשני המקרים, התשואה כיום מהווה שפל היסטורי - 2.8% לתקופה של עשר שנים ו-3.05% לתקופה של 30 שנה.
כזהו המצב גם באג"ח השקליות מסוג שחר, הנמכרות מאז 1998. התשואות כיום הן 3.8% לאג"ח לא צמודה לתקופה של חמש שנים, 4.8% לאג"ח לעשר שנים ו-5.6% לאג"ח ל-20 שנה - ובכולן מדובר בשפל היסטורי של כל הזמנים.
התשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות מאותתות על מצבה הטוב של כלכלת ישראל ועל הביטחון המרבי של המשקיעים ביכולת החזר החוב של ממשלת ישראל. תשואה נמוכה משמעה מחיר גבוה לאג"ח (יש קשר הפוך בין התשואה לבין המחיר), ולכן תשואות השפל מייצגות מחיר שיא היסטורי לאג"ח של ממשלת ישראל בגלל הביקוש הגבוה לאיגרות אלה.
גירעון של 4%
כתוצאה מירידת התשואה, ממשלת ישראל מגייסת חוב זול יותר. גם עלות החוב של הממשלה קטנה מאוד. 2010 נפתחה בחששות גדולים, מאחר שהיקף גיוס החוב של הממשלה בשנה זו אמור היה להגיע לאחד השיאים הגדולים אי פעם - היקף גיוסים של 100 מיליארד שקל, שהושפע גם מגירעון ממשלתי גדול וגם ממיחזור גדול של חוב ישן.
בסופו של דבר, 2010 עומדת להסתיים בצורה טובה בהרבה מכפי שחששו: הגירעון קטן ויהיה בסופו של דבר רק 4%. זהו עדיין גירעון גדול יחסית - בשנה רגילה מקובל להניח גירעון של עד 2% - אבל הוא קטן מכפי שחששו תחילה. בגלל הגירעון, הממשלה נאלצה להגדיל את הגיוס שלה בשוק האג"ח בכ-16 מיליארד שקל ביחס למתוכנן, כ-6 מיליארד שקל פחות מכפי שנצפה תחילה. נוסף על כך, הממשלה הצליחה לפזר את מיחזור החוב הישן על פני 2009 ו-2010. כתוצאה מכך, היקף הגיוס ב-2010 יצטמצמם בסופו של דבר לכ-80 מיליארד שקל - 20 מיליארד שקל פחות מכפי שנצפה תחילה.
בסיכומן של שתי שנות משבר (2009 ו-2010) הממשלה הגדילה את גירעונה בכ-40 מיליארד שקל יותר מגירעון סטנדרטי - והגדילה את עלויות החוב השוטפות (תשלומי ריבית שנתיים) בכמליארד שקל. עם זאת, מכיוון שבשנתיים האחרונות מיחזרה הממשלה חוב ישן שנשא ריבית גבוהה בהרבה, היא חסכה תשלומי ריבית עתידיים של כחצי מיליארד שקל בשנה. לפיכך, לפי נתוני החשב הכללי, הירידה בתשואות הצליחה לקזז כמחצית מעלות הגידול העצום בגירעון הממשלתי, ולהעמידו על חצי מיליארד שקל בשנה בלבד.