מבחן ה-OECD

>> החלטת הממשלה שהתקבלה באחרונה - אשרור הצטרפות ישראל ל-oecd - סוגרת מעגל של מאמצים מצד משרדי ממשלה רבים, שנמשכו במשך יותר מעשור כדי להביא לצירוף ישראל לארגון.

ואולם את תחושת ההישג המוצדקת צריכה ללוות ההבנה וההכרה כי ההצטרפות לארגון אינה סופו, אלא תחילתו של תהליך שבו תידרש ישראל, על בסיס שוטף, להתאים את עצמה לאמות המידה ההתנהגותיות שמכתיב הארגון, בתחומי מיסוי, שירותים פיננסיים, הגבלים עסקיים חינוך, איכות הסביבה וחינוך פיננסי של ציבור המשקיעים.



כך, לדוגמה, ישראל חוקקה זה כבר שורה של תיקוני חקיקה המאפשרים הגשת תביעות פליליות שבצדן ענישה נגד מי שיעברו על הוראות אמנת השוחד של הארגון, האוסרת הצעת שוחד ומתן שוחד לפקידים זרים בעסקות בינלאומיות. בנוסף, ישראל תשמש בשנים הבאות בודקת מטעם הארגון לגבי יישום אמנה זו על ידי שתי מדינות אחרות שהן חברות בארגון - קוריאה וניו זילנד, ואילו יישום הוראות האמנה בישראל ייבדק על ידי מדינות אחרות החברות בארגון.



במשרד התמ"ת נפתחה באחרונה נקודת קשר מדינתית שבה ניתן להתלונן על התנהגות תאגידים רב-לאומיים ישראליים הפועלים בחו"ל ותאגידים זרים הפועלים בישראל, הנוגדת את הצהרת ההשקעות של הארגון. הצהרה זו קובעת נורמות התנהגות של תאגידים רב-לאומיים כאשר הם פועלים במדינה מארחת, ובין השאר, מחייבת אותם לכבד את זכויות העובדים המקומיים, לשמור על איכות הסביבה, לא להציע שוחד כדי לקדם את עסקיהם, לנקוט מדיניות עסקית, שיווקית ופרסומית הוגנת שלא תפגע באינטרסים של הצרכן המקומי, לפעול בהגינות מול רשות המס המקומית ולהימנע מפגיעה בתחרות, למשל, על ידי תיאום מחירים.



בתחום החינוך, למשל, ישראל תמשיך לבצע את מבחני pisa שפיתח הארגון, המיועדים למדוד ולדרג באופן השוואתי את הישגי התלמידים בישראל לעומת מקביליהם בעולם. תוצאות הסיבובים הקודמים של מבחנים אלה שנעשו בישראל, הציגו שורה של נקודות חולשה שמערכת החינוך לוקה בהן בהשוואה למקבילותיה בעולם. אלה כבר הובילו את משרד החינוך ליזום שורה של שינויים במערכת, והמשך ההשתתפות בתהליך עשויה להניב שינויים מבורכים נוספים.



הצטרפות ישראל ל-oecd היא פתיחת דלת לשינוי במגוון תחומי חיים. מידת ההשפעה המעשית של המהלך תיגזר במישרין ממידת הנכונות של הממשלה ליישם את העקרונות שמפתח הארגון לאורך זמן. יישום נכון ומבוקר עשוי להצעיד את המשק קדימה, ומכך נצא נשכרים כולנו.



הכותבת היא מרצה בביה"ס למשפטים במכללת צפת ולשעבר הציר הכלכלי של ישראל לאיחוד האירופי