>> שני מיליון צפיות ב-vod; תוספת של 20% לרייטינג של ערוץ הבידור הישראלי ביולי, שהפכו אותו לנצפה ביותר מבין הערוצים הבלעדיים של hot; ולא מעט משפטי מפתח שהתברגו מיד בז'רגון המקומי, שהבולט שבהם הוא כמובן "מי זאת לעזאזל נטע זר". היום תגיע לסיומה העונה הראשונה של "tlv עושים את תל אביב", אחת ההצלחות המפתיעות של קיץ 2010, וב-hot כבר מדברים על עונה שנייה.
הסדרה היא מעין דוקו-ריאליטי המלווה ארבעה צעירים, שעוברים לתל אביב ומנסים להשתלב בתעשיית הבידור. הם מתחילים לעבוד במשרד יחסי ציבור, במערכת "פנאי פלוס", בערוץ הספורט ובתחנת רדיו ללא הפסקה, ומנסים להתמודד עם החיים בעיר הגדולה כשבדרך הם נקלעים לשלל סיטואציות משעשעות.
לכאורה נראה כי המשתתפים - בר אלון, טליה סול, ליאור שהם וטל נוי - נבחרו בזכות תכונות שמאפשרות לצחוק קצת על חשבונם. ואולם, האנשים שמאחורי התוכנית - העורכת יעל אבנר והבמאי שחר ברלוביץ - מתעקשים כי הבדיחה היא לחלוטין לא על כוכבי התוכנית.
"הסדרה היא דאחקה על כולם", מסבירים השניים. "אף אחד לא יוצא מדהים. נכון שהדמויות יוצאות לפעמים קצת עילגות, אבל גם עולם הבידור והתקשורת יוצא קצת עקום. רוב הסלבריטאים והבוסים בתעשייה גם לא יוצאים מבריקים במיוחד. כל מי שהשתתף בתוכנית מבין שיש קריצה ושהיא לא רק על חשבון הגיבורים. אנחנו תעשייה קטנה ופאתטית שלוקחת את עצמה יותר מדי ברצינות".
שק של טובות
tlv הופקה בעלות מוערכת של כמיליון דולר. בתחילה תוכננו 26 פרקים בלבד, אך ההצלחה של הסדרה הביאה לכך שבסופו של דבר נערכו 31 פרקים. עוד לפני שהסדרה עלתה לאוויר נמכרו זכויות ההפצה הבינלאומית שלה לבן סילברמן, לשעבר ראש חטיבת הבידור של nbc.
אבנר וברלוביץ הם יוצרים מוערכים, שהיו מעורבים בעבר בשלל פרויקטים טלוויזיוניים מצליחים. אבנר שימשה בין השאר עורכת ראשית של "היפה והחנון" בערוץ 10, פיתחה את תוכנית הריאליטי של סלקום "מגודלים" והיתה עורכת ותסריטאית ב"הישרדות - האיים הקאריביים". ברלוביץ ביים את "מסודרים" של קשת, היה הבמאי ועורך התוכן של "ככה לא מתנהגים", וכן ביים את "שידורי המהפכה" ואת הריאליטי העברי הראשון, "קחי אותי שרון".
"גיא המאירי (מחברת ההפקה אבוט-רייף-המאירי, המפיקה גם את 'הישרדות' ו'היפה והחנון') קרא לנו, ואמר שערוץ הבידור החליט ליצור כוכבים שיגדלו בישראל", נזכרים השניים. "היו אז כל מיני מוצרים אמריקאיים שהיוו השראה לסדרה. גיא אמר ?בואו נעשה משהו שהוא שילוב של ?דה הילס', 'דה סיטי' ו'הפמלייה', עם סלבריטאים שמשחקים את עצמם".
בתחילה לא היה ברור באיזה עבודות יועסקו ארבעת הצעירים המשתתפים, כשבין האפשרויות שעלו היה גם משרד פרסום ועבודה כסטייליסטית. "היה לנו רעיון שמישהו יעבוד ב'צחוק מעבודה'. היה ברור שנרצה להיכנס לטלוויזיה אבל לא ידענו לאן", מספרת אבנר.
במסגרת ההכנות ניסו אבנר וברלוביץ לשכנע גופי תקשורת שישתפו פעולה עם התוכנית. "הם חששו מאוד. היינו ממש צריכים להתחנן", מודה אבנר. "הם היו צריכים לסמוך עלינו - הרי יכולנו להוציא אותם נורא", מוסיף ברלוביץ. "עשו לנו הרבה שיחות של ?למה לנו לסמוך עליכם ולהמר עליכם'. אני מאמין שבסיבוב השני יהיה קל יותר".
בכל זאת, קצת קשה להאמין שמישהי שלא יודעת להשלים את השם דייגו ארמנדו מארדונה היתה באמת מתקבלת לערוץ הספורט?
אבנר: "למה לא? אני התקבלתי לעבוד כתחקירנית לפני עשור כשלא ידעתי כלום".
ברלוביץ: "כולם מתחילים בתור בשר תותחים. מעוזרי הפקה ותחקירנים. יעל ואני מעסיקים אנשים ובחלק מהמקרים אנחנו מביאים אנשים מנוסים ובחלק נותנים הזדמנות לצעירים. אנחנו בעיקר מחפשים אמביציה".
אבנר: "אם בגיל 22 הייתי מניפולטיבית, צינית, חצופה ומצחיקה כמוהם אני חושבת שהיה לי הרבה יותר קל. מבחינת הטעויות בעברית - להחליף בין שלוש לשלושה - הדור שלהם מדבר ככה, כל האודישנים היו כאלה".
ברלוביץ: "את רומזת שחיפשנו אנשים קצת טיפשים וזה ממש לא ככה. אני חושב שהדור הזה משבש דימויים מדי פעם. המשתתפות בסדרה אינן חסרות אינטליגנציה או עומק. זה בדיוק ההבדל נניח בינינו לבין ?היפה והחנון', ששם יש נטייה לקחת יפות ומטומטמות".
במסגרת התוכנית מזמנים היוצרים לארבעת הצעירים מפגשים עם אנשים בתעשייה, למשל, כשאחת המשתתפות מחפשת שחקן כדורעף חופים לכתבה, היא נתקלת באחד מפליטי "הישרדות". גיוס הסלבס שמופיעים בתוכנית בתור עצמם נעשה על סמך קשרים וטובות אישיות: "יש לי שק של טובות שעוד לא נפדו", מספר ברלוביץ. "פעם בשבוע גורי אלפי שולח לי הודעה כשמישהו ברחוב אומר לו למה הוא דיבר לא יפה לליאור באחד הפרקים".
אז מה בעצם מתוסרט בסדרה ומה לא?
ברלוביץ: "המשתתפים לא מתוסרטים בכלל, מערכות היחסים לא מתוסרטות והשיחות עם הבוסים לא מתוסרטות".
אבנר: "בפרק הראשון, למשל, ברור ששמנו בבר את מיה דגן וגל אוחובסקי. אנחנו לא מנסים להסתיר את זה מהצופה. מה שטל עושה בסיטואציה - כבר היה החלטה שלה".
ברלוביץ: "לפעמים ידענו מה היינו רוצים שהדמויות יבחרו, אבל בתור דמויות אמיתיות היינו צריכים לתת להם לבחור לבד. אם לא, היינו מאבדים אותם בתור דמויות כי הם היו נהפכים לשחקנים שמחכים למוצא פינו".
עייפים מפריים-טיים
המשתתפים בתוכנית קיבלו דמי מחיה כדי שיוכלו לכלכל את עצמם בעת הצילומים. אבנר וברלוביץ מספרים, כי אמנם אף אחד מהם אינו מועסק כרגע בתעשייה, אבל שלושה מתוך הארבעה קיבלו הצעות קונקרטיות מהמקומות שבהם התמחו בעת הצילומים וכעת שוקלים את צעדיהם.
"נתנו להם את הכלים, פתחנו להם את הדלת ועכשיו זה תלוי בהם. הם יצרו המון קשרים", אומרת אבנר.
"נראה לי שהם מחכים שהסדרה תיגמר כדי להחליט לאן הם הולכים. הם מקווים מאוד שזה יפתח להם דלתות. אני לא חושש שהם יישבו בבית", מוסיף ברלוביץ.
לדבריו, "יעל ואני נכנסנו לפרויקט כי זה ערוץ נישה והיינו קצת עייפים מפרויקטים של פריים-טיים. יש משהו בחממה של ערוץ נישה, מה גם שמנכ"לית הערוץ, רינת קליין, נתנה לנו מרחב פעולה שאין בערוצים המרכזיים, שם העבודה לפעמים מתישה מרוב פוליטיקה. בפרויקט הזה היה משהו פשוט, דווקא כי זה נישה ולא היו ציפיות בשמיים. אנשים הרגישו שהפרויקט שלהם וששווה להתאבד עליו".
עייפים מפריים-טיים? אלו לא דברי כפירה?
ברלוביץ: יש לי נטייה לעשות פרויקט אחד כבד ואחד קל. אחד לנפש ואחד לכיס".
אבנר: "שחר עוסק בז'אנר עליון יותר ממני. מבחינתי טראש זה מצוין".
יש איזה מדרג בין היוצרים? מי שעושה דרמה מביט על האחרים מלמעלה?
"זה לא יהיה מדויק להגיד שלא", אומרת אבנר. "אני עסקתי בעיקר בבידור, ריאליטי וגם באקטואליה, אבל ברור שיש לי חלום לעשות דרמה. עם זאת, אני לא מתביישת להגיד שאני נהנית לעשות גם דברים טראשיים יותר".
ברלוביץ: "אנשים שעוסקים רק בדרמה ובדוקו יכולים לראות כל דבר שמחוץ לתחום שלהם כדבר נחות. אנחנו שני יוצרים שחטאו בכל הז'אנרים. הפרויקט הזה היה קשה, אבל האתגר שזה הציב והדינמיות של החוויה קצת החזירה לי את האמון בבימוי.
"אמנם זה קצת אבסורד להגיד את זה בהקשר של ?tlv', אבל זה היה כמו משב רוח מרענן. בעשייה של דרמה יש משהו כבד וקצת טכני. אתה כמו מנהל עבודה שרק עסוק בלתעל אלמנטים".
TLV" היא דאחקה על כולם"
מאת אופיר בר-זהר
7.9.2010 / 6:50