מחיר ההתמכרות של ממשלת ישראל למיקרוסופט: 100 מיליון ש' בשנה

>> אחד היתרונות של מעצמת ההיי-טק הישראלית הוא היכולת לקבל שינוי. החדשנות והיזמות שישראל כל כך מתגאה בהן צמחו שתיהן מתוך הבנה כי עדיף לקבל את השינוי מאשר להילחם בו. למרות זאת, דבר אחד נשאר מקובע לאורך השנים - הקשר הגורדי בין הממסד הישראלי ובין מיקרוסופט.



כבר שנים שקהילת הקוד הפתוח מנסה לשכנע את הממסד הישראלי, בעיקר את גופי הממשלה, כי צריך לקדם את החלופות לתוכנות הקנייניות של מיקרוסופט. מלבד החיסכון הגדול למשלם המסים, אימוץ הקוד הפתוח על ידי הממשלה יזרים לתחום משאבים כספיים חשובים עבור התעשייה כולה.

בעבר ניסתה הממשלה להטמיע מוצר קוד פתוח בשם אופן אופיס (open office), חבילת תוכנות משרדיות שניסתה להיות תחליף לחבילת אופיס של מיקרוסופט - אך הניסיון להטמיע את המוצר במשרדי הממשלה לא הצליח. בקהילה מאמינים כי אם גוף ענקי כמו ממשלת ישראל יאמץ את הקוד הפתוח, הדבר יגרום לפריחה של נותני שירותים מקומיים רבים, שיוכלו להעניק לממשלה שירותי פיתוח ותמיכה. במקום להזרים כסף רב לחברה אחת, כלומר למיקרוסופט, תזרים המדינה משאבים להרבה בתי תוכנה קטנים ובינוניים, ובכך תתרום לתעשייה המקומית.



על רקע הביקורות, נראה שהגלגלים במשרדי הממשלה מתחילים לזוז. ממשלת ישראל עושה צעדים ראשונים לבדיקה אם יש מוצרי קוד פתוח חלופיים שהיא יכולה לאמץ. ל-themarker נודע כי ב-30 באוגוסט מונתה במשרד האוצר ועדה לבחינת חלופות תשתייתיות למוצרים של מיקרוסופט בתחום המערכות השולחניות וכלי האופיס. כיו"ר הוועדה משמש שרון בן-חיים, מנהל חטיבת טכנולוגיות במשרד האוצר.



ההתנתקות ממיקרוסופט תהיה קשה ויקרה



בכתב המינוי לוועדה נכתב: "בשנים האחרונות נראה שהממשלה, בלית ברירה קיימת, הולכת ומהדקת את קשריה עם מיקרוסופט. המחיר הכלכלי לכך הוא עצום (מוערך ב-100 מיליון שקל לשנה, ג"ג). ככל שהזמן עובר, תהליך ההתנתקות ממיקרוסופט, לכשיגיע, יהיה משמעותית קשה יותר ויקר יותר. בנוסף, תהליכי המשא ומתן עם מיקרוסופט נעשים אינטנסיביים וקשים, היות שמיקרוסופט מודעת היטב להעדר התחרות בשוק, וכן לתלות של משרדי הממשלה השונים במוצריה השונים".



כתב המינוי של הוועדה נחתם לפני עשרה ימים, והיא צפויה להתחיל לעבוד בקרוב. מלבד הוועדה שהוקמה, לבחינת הקוד הפתוח יש כבר סימנים ראשונים בשטח. לפני חודש פתח האגף ממשל זמין - פורטל השירותים והמידע של הממשלה - אתר בשם shituf.gov.il, שנועד לאפשר לאזרחים להביע את דעתם על החלטות הממשלה; האתר נבנה בקוד פתוח על מערכת דרופל. לצד ממשל זמין בחרו לעשות שימוש בדרופל אתרי המפלגות של ש"ס, דב חנין, התנועה הירוקה מימד ושלי יחימוביץ'.



גם משרד החוץ עושה שימוש במערכת תוכן לאתרי המשלחת לאו"ם והקונסוליה בסן פרנסיסקו, המבוססת על קוד פתוח. האתר הממשלתי לילדים kids.gov.il פועל על שרתי לינוקס, וגם רשות המסים משתמשת בתוכנה חופשית לחלקים מהאתר שלה.



"אין חלופות איכותיות"



דורון אופק, פעיל קוד פתוח ומנהל בחברת ofek.biz, אומר כי אינו מבין כיצד החלופות בקוד פתוח אינן מספקות את ממשלת ישראל, אולם מספקות בהחלט את הממשל האמריקאי ואת ממשלת בריטניה. "האם לממשל הישראלי יש צרכים שונים מאשר לממשלות אחרות בעולם?". לגבי פרויקט האופן אופיס, אופק טוען כי הממשלה לא השקיעה מספיק, לא בתרגומו לעברית ולא בהתאמתו לצורכי הממשלה. אך יותר מכך הוא אומר כי פקידי הממשל מתקשים להבין כי תמיכה בקוד פתוח ותוכנה חופשית תיצור למעשה אפליה מתקנת לטובת תוצרת ישראלית.



"הם יכולים לדרוש מהספק שכל העבודה סביב המוצרים אלו תהיה עבודה של המשק הישראלי, כלומר תיקוני קוד, שירותי תמיכה, הדרכה, ביצוע פרויקטים - הכל יכול להיות על טהרת הכחול-לבן. אילו הממשלה היתה משכילה לנהוג בדרך זו מתחילת העשור, היתה לנו תעשייה שלמה ומפותחת היום, עם אלפי אנשים שיכולים להתפרנס מפתרונות אלו. תחת זאת, במגזר הממשלתי מעדיפים ככל הנראה להעביר את הכסף לחברות קנייניות, שמעבירות אותו היישר לחו"ל".



האם המצב יכול להשתנות? נראה שכן. טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי והאחראי למחשוב הממשלתי, אומר ל-themarker כי "הוועדה תבחן את התחומים הרבים שבהם נעשה שימוש בתשתיות מיקרוסופט, ובכללם מערכות ההפעלה השולחניות, כלי האופיס למיניהם, סביבות פיתוח, כלי שרת ועוד".



הרמתי הוסיף כי "הממשלה מעודדת ותעודד תחרות בכל תחום שבו הדבר אפשרי. עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שבתחומים מסוימים, לצערנו, אין עדיין חלופות איכותיות למוצרי מיקרוסופט. ממשל זמין ניסה במשך שנים לעודד ולפרסם שימוש במוצרי אופן אופיס ואף תמך כספית בגיורו לעברית. שיעורי החדירה של השימוש במוצרים אלה בכל הארגונים במשק, כמו גם בקרב גורמים פרטיים, היו מאכזבים מאוד. נקודות אלה תיבחנה בין היתר על ידי הוועדה הנ"ל".



בין השורות טוענים גורמים בממשלה כי אין בעצם אלטרנטיבה ראויה מבחינת מוצרי תוכנה לחלק ממוצרי מיקרוסופט. לממשלה שתי טענות עיקריות: האחת היא שאין "אבא ואמא" - גורם שייקח אחריות וייתן מענה במצב של תקלה. הטענה השנייה היא שהשיח הציבורי צריך להיות מדויק. צריך לבדוק היטב אילו מוצרי קוד פתוח יכולים להתאים לממשלה ואילו לא.



במאי האחרון חתם מינהל הרכש הממשלתי עם חברת מיקרוסופט על הסכם בהיקף של כ-300 מיליון שקל לשלוש שנים, לרכישת רישיונות ומוצרים נוספים. זהו הסכם מסגרת המאפשר ליחידות הממשלה לקנות ממוצרי מיקרוסופט במחירים שנקבעו, אך אינו מחייבן לעשות זאת. אבל בהיעדר חלופות אחרות, האם בכלל אפשר לצפות שמשרד ממשלתי כלשהו יבחר במוצרי תוכנה שאינם שייכים למיקרוסופט?



בתעשייה חוששים כי הדבקות במיקרוסופט מונעת חדשנות בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים, דבר שהסטארט-אפים הישראליים זקוקים לו מאוד במאבקם מול חברות האינטרנט הגדולות בעמק הסיליקון.



"הסכמי המסגרת של הממשלה בנושא מוצרים קנייניים עובדים לרעתה מאחר שהם גורמים למנהלי המחשוב לא לבדוק אלטרנטיבות", אומר ליאור קפלן, פעיל קוד פתוח וחבר ועד עמותת המקור לקידום תוכנה חופשית. "לפעמים תנאי המכרזים אף דורשים התבססות על טכנולוגיות קנייניות ומונעות הצעה של אלטרנטיבות. גופים רבים בעולם מתבססים על קוד פתוח. מדובר בממשלות, בצבאות ובגופים מוניציפליים - אצל כולם העיקרון הוא להימנע מלהיות מקושרים לספק אחד בלבד מצד אחד וליהנות מפירות התקנים הפתוחים והשיתוף.



"משרד הביטחון האמריקאי אימץ מדיניות שלפיה חובה לבדוק אלטרנטיבות של תוכנה חופשית. המשטרה הצרפתית פתחה בתהליך מעבר לקוד פתוח באופן מלא עד 2015, והם חסכו בכך כבר עשרות מיליוני יורו. כמה מחוזות בספרד עשו מהפכות בנושאי מחשוב במערכת החינוך ובנושא פערים דיגיטליים באמצעות פרישת עמדות שפועלות על לינוקס. באחד הפרויקטים נפרשו יותר מ-220 אלף תחנות בבתי ספר. גם בצה"ל ובגופי הביטחון משתמשים בלינוקס באופן שוטף. דובר צה"ל מפיץ מידע באתרו באנגלית באמצעות וורדפרס, ובתעשייה האווירית משתמשים בקוד פתוח כבר לא מעט שנים".



רוחות של שינוי



זהר סטולר, פעיל קוד פתוח חבר עמותת המקור, עמותה לקוד מקור פתוח ולתוכנה חופשית, טוען כי על הממשלה ליצור אלטרנטיבות או להשקיע בקיימות. "כל גוף טכנולוגי שמגביל את עצמו לטכנולוגיה אחת בלבד או לספק יחיד, ואינו בונה לעצמו אלטרנטיבות, מייצר לעצמו מצב לא בריא של תלות מסחרית, אך גם תלות רעיונית ומחשבתית. מעבר בין טכנולוגיות, בוודאי כשמדובר בפלטפורמות רוחביות כמו של מיקרוסופט, הוא תמיד קצת קשה אבל זו לא סיבה להימנע משינוי. למיטב ידיעתי, רוב החלופות עולות על אלו של מיקרוסופט, אף שלמיקרוסופט יש יתרון מובהק במלכת התוכנות - אופיס.



"לגבי ממשל זמין, אנחנו מרגישים ברוחות של שינוי שנושבות לכיוון שימוש בקוד פתוח. בממשלה מבינים את הבעייתיות שבתלות במיקרוסופט ובספקים הגדולים שלה ומעוניינים לייצר אלטרנטיבות. אני מאמין שבחודשים הקרובים ובשנים הקרובות נראה יותר ויותר מוצרים בקוד פתוח בממשלה. לדעתי, זה יקרה באופן בולט בשני תחומים: אפליקציות לאינטרנט, כדוגמת דרופל, ושירותי רקע אחרים. שולחן העבודה והתוכנות המשרדיות יישארו לפי שעה בחזקתה של מיקרוסופט".



ממיקרוסופט ישראל נמסר: "אנחנו מקבלים בברכה כל בדיקה של הלקוחות בנושאי השקעות וכדאיותן ומשוכנעים כי כל בדיקה מקצועית תגלה שההשקעה בפלטפורמת מיקרוסופט נותנת את הערך הטוב ביותר. מיקרוסופט משקיעה רבות בהתאמת מוצריה לשוק המקומי ובהבאת הניסיון העולמי של החברה בעבודה עם ממשלות".



-



תוכנת קוד פתוח



תוכנה שמופצת בחינם, ונכתבת באופן שמאפשר למתכנתים אחרים להכניס בה שינויים ולהפיץ גרסאות אחרות ומשופרות שלה תחת הגבלות מסוימות