חיים ישראל: קנו מניות בזק

>> ראש מחלקת המחקר של מריל לינץ' ישראל, חיים ישראל, מציב לבזק המלצת "קנייה" במחיר יעד של 10.6 שקלים למניה - גבוה ב-24% ממחירה בשוק. אם נוסיף לכך תשואת דיווידנד של כ-11% - מדובר בתשואה של 37% מעבר לתשואה שאותה מדד תל אביב 25 צפוי להניב.



המספרים שמציג ישראל מעניינים. התסריט השמרני ביותר של מריל לינץ' הוא שבזק תחלק מדי שנה את מלוא הרווח הנקי - מה שמשקף לה תשואת דיווידנד של 12% לשנה לעומת הממוצע במערב אירופה שמגיע ל-7% בלבד. הריבית חסרת הסיכון בישראל מגיעה לכ-5% - כלומר, מדובר במרווח של 7% לעומת מרווח של 4% בלבד באירופה. לפי ישראל עם מספרים שכאלה, בזק הופכת לאחת המניות המומלצות בשוק הטלקום באירופה.

התסריט הפחות שמרני הוא שבזק תבצע מהלך של הפחתת הון ותחלק דיווידנד של כמיליארד שקל וחצי, השקול לתשואת דיווידנד של 17%. בתסריט הפרוע ביותר, בזק תחלק את הרווח הנקי, תבצע הפחתת הון ותחלק דיווידנד בגין רווחים חד-פעמיים שתפיק ממכירת נדל"ן וממכירת הנחושת שתופק משדרוג מערכת הכבלים - מה שיניב לחברה תשואת דיווידנד של 22%. עם זאת, גם ישראל מודה כי התסריט השלישי אגרסיבי מדי, "אבל אין לטעות, לבזק יש בארסנל תשואת דיווידנד נוספת של כ-10%, ובשלב זה או אחר היא גם תחלק אותו", אומר ישראל.



השאלה היא מדוע ישראל בונה את התסריט רק על תשואת הדיווידנד - כלומר, על הכסף שתחלק בזק לבעלי המניות - ואינו מתייחס גם לביצועי המניה עצמה. ובכן, יש לכך שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שאם מנטרלים שינוי אפשרי בשווי המניה, ההשקעה צפויה להניב תשואה של 54%-64% בתוך חמש שנים - כלומר, להחזיר כמחצית מהכסף. מי שייקח הלוואה, ישלם ריבית של כ-7% וישתמש בכסף כדי לקנות מניות בזק, יוכל לייצר בתוך חמש שנים תשואה של 30%-40% באמצעות הדיווידנדים בלבד. ישראל אמנם אינו ממליץ לקבל הלוואה כדי לקנות מניות, אבל התרגיל המחשבתי מסייע להבין עד כמה נמוכות כיום עלויות המימון.



הסיבה השנייה היא שחברות טלקום אינן מציגות צמיחה משמעותית בהכנסות או ברווחים. במריל לינץ' מעריכים כי שורת הרווח הנקי של חברות הטלקום תצמח בכ-5% בלבד בתוך שלוש שנים. לעומת זאת, הרווח של בזק צפוי לצמוח בכ-13% בשנה, "והדבר אמור לבוא לביטוי גם בשווי המניה", אומר ישראל. הסיבה לשיפור ברווח היא ההתייעלות המתמידה שעוברת בזק, ובעיקר בשל פריסת רשת התקשורת החדשה ngn. רשת תקשורת זו מורידה את עלויות התפעול באופן חד ביותר ויוצרת שיפור ברווח. כך, למשל, בזק מפעילה כיום 130 מרכזות שמחברות בין קווי התקשורת בישראל. לעומת זאת, רשת ה-ngn דורשת רק 20 מרכזות, והדבר מוזיל באופן משמעותי את עלויות התחזוקה, וכמו כן את העלויות התקורה, כמו חשמל ומסים שונים.



במריל לינץ' מעריכים כי הירידה החדה בדמי הקישוריות (עלות שגובות החברות בעבור שיחה מול רשת אחרת) תיצור הכי פחות נזק לבזק, שכן מרבית השיחות הן שיחות לחברת סלולר, כך שבזק תשלם פחות קישוריות.