בעשור הקרוב יהיה קשה יותר להשיג 30% בשנה

>> 1,347% בעשר שנים. 30% בשנה. זו התשואה הפנטסטית שהניבה מליסרון לבעלי המניות שלה בעשור שחלף. החברה לא רצה לחפש נכסים בחו"ל, שרפה שעות טיסה, ישבה שעות אצל הבנקאים כמו חברות אחרות. את הגרוש מצאה מליסרון מתחת לאורות הלד של הקניונים, יותר נכון בקריון קריית ביאליק.

מיקום מצוין המשרת מאות אלפי בני אדם ברדיוס קטן בשילוב עם ניהול טוב, הובילו את הקניון בצפון לצמוח ולהגדיל את שטחי המסחר. זו למעשה הסיבה האמיתית לתשואה הגבוהה ב-15 השנים האחרונות. כך, מחברה עם רווח של 30 מיליון שקל ב-2000 קפצה לרווח של 266 מיליון שקל בשנת השיא של 2007 או רווח של 142 מיליון שקל במשבר של 2008.



שלשום השתנו הדברים. המשקיעים שהחזיקו לאורך השנים במניה הולכים לקבל חברה אחרת לגמרי. מחברה שניהלה שני קניונים עם "תת סיכון" היא מתעתדת להפוך לחברה ממונפת עם תיק נכסים גדול, הגדול ביותר במדינה בתחום הקניונים. הרכישות שינו גם את המאזן הפיננסי - מחברה עם מינוף של 50% וחוב של 800 מיליון שקל לבנקים ובאג"ח ב-2007, היא עברה לחוב של 2 מיליארד שקל ב-2009 עם מינוף של 60%, וזה עוד לפני גיוס של מיליארד שקל למימון העסקה.



בכיר באחד הגופים המוסדיים שהחזיק שנים במניית החברה נשמע אתמול מאוכזב מהעסקה. "איני חושב שיש ערך מוסף לקונה. הסינרגיה קיימת, אך אינה מהותית. הקניונים מתחו את דמי השכירות כלפי מעלה וחנויות האופנה מתקשות לעמוד בזה. לכן, דמי השכירות יתקשו לעלות. אז מה כן מצאו שם? כנראה שבמלסירון חיפשו להיות הגדולים ביותר, כך ידברו עליהם יותר והם יהיו יותר דומיננטיים". למרות זאת הוא אינו ממהר בשלב הזה למכור.



מליסרון הפכה להיות חברה עם פוטנציאל אולי נמוך יותר, אבל עם סיכון גבוה יותר. חברה עם נכסים בשווי של 4.5 מיליארד שקל מתכוונת לרכוש (יחד עם עופר נכסים) חברה עם נכסים בשווי כפול. במליסרון שכחו אולי דבר אחד: מרבה נכסים מרבה דאגה. לעתים אפשר להשיא תשואה גבוהה יותר עם מעט נכסים. לא בטוח שרכישת נכסים במחירים לא נמוכים של 2009 וסיכון גבוה יותר ישחזרו עשר שנים טובות נוספות. ייתכן שהתשואות יהיו נמוכות יותר בעשור הקרוב.