שיגעון סקטור מניות חיפושי הגז והנפט הפך זה מכבר למשחק לאומי פופולרי ונדמה שעם ישראל בהמוניו משתתף בחדווה. ביום שני השבוע חזינו בדוגמה לחגיגה: שמיר שבשליטת יולי עופר הודיעה שבכוונתה לרכוש נתחים מאזורי חיפושי נפט. להזכירנו שמיר תרכוש בעתיד ועדיין לא רכשה. ההודעה הביאה מייד לזינוק של 122% במניית שמיר במחזור כספי אדיר יחסית למניה של 12 מליון שקל. מילא לשמיר היה כבר זיכיון רשמי לחיפוש, מילא היא הייתה עומדת בפני גילוי מאגר, היא רק מחפשת הזדמנות לרכוש זיכיון. מוזר.
על רציו וקידוח הים לוויתן נכתבו שירי הלל רבים. בלוויתן יש סיכוי לכאורה של 50% למצוא גז וסיכוי של 17% בעומק רב למצוא נפט. כל זה הספיק להביא את רציו לשווי שוק של 3.2 מיליארד שקל כשלרציו יש רק 15% בזכויות קידוח לוויתן שעדיין לא נמצא בו אוצר למי ששכח.
שועלי בורסה לא מעטים הבינו שהשווי הלא מציאותי של רציו יכול להניב רווח והם מוכרים (בשורט) מניות בתקווה שיקנו בחזרה במחיר נמוך מהמכירה.
אופרה אחרת בתמר
את סקטור חיפושי הגז והנפט ניתן לחלק לשלושה חלקים: השותפות בקידוח תמר בו נמצא גז בכמות גדולה (ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים) המייצגות שווי כלכלי סביר. החלק השני: רציו, מודיעין, עמנואל, גבעות עולם, זרח, לפידות בעלות קידוחים וסיכויים לא ברורים. בשלישי נמנות חברות שמחפשות שטח לקדוח דוגמת שמיר ונוספות.
חלוקת שטחי הקידוח ע"י משרד האנרגיה הייתה בוננזה בפני עצמה לזוכים. מי שקיבל זיכיון מייד החל לסחור בו כמוצא שלל רב. כך מתפתח לו שוק משני לפיו זוכים בהיתר במים רדודים בין אשדוד לאשקלון מוכרים 20% מהזכות במיליוני דולרים ומשקיעים רבים מכל העולם נוהרים בחדווה לארץ זבת חלב ודבש ואולי גם גז. לא נגזים אם נדמה שהבהלה לזהב בנוסח ימי המערב הפרוע הגיעה לענף חיפושי הגז והנפט בישראל.
שווי כלכלי?
כאשר מדובר בקידוח ימי כמו בתמר או אולי בעתיד בלוויתן, ידוע שהוצאת פיתוח המאגר מוערכות במיליארדי שקלים לא כולל מציאת מקום אחסון הגז עד לשיווקו. לעלויות עצומות אלו צריך להוסיף מציאת שווקים. בגז בתמר תשתמש מדינת ישראל אשר תקלוט כמויות נוספות אם וכאשר ימצאו. במידה והתחזיות האופטימיות יתאמתו ונהפוך למעצמת אנרגיה נצטרך לייצא גז. עוד חזון למועד אבל תרחיש כזה יגרום לייקור נוסף בעלויות. בינתיים מתקבלת רושם שהוצאות קידוח, פיתוח, הובלה ואחסון, סיכויי מציאת גז, לא מעניינים את עם ישראל שמהמר בגדול.
המוני מומחים ופרשנים בגרוש
בפרוס השנה החדשה הבאה עלינו לטובה המוני בתי ישראל עסוקים בשיחות "מומחים" בפורומים אינטרנטיים ובמפגשים חברתיים בסיכויי התעשרותם. " שמתי 2000 שקל בגבעות עולם ואצא מהקידוח עם רכב חדש 2011 " הפך למשפט נפוץ. יש כאלה שמצפים לצאת עם דירה בת"א.
אין לנו רצון להשבית שמחה. מציאת מאגרים תהיה לתועלת כלכלת ישראל. יחד עם זאת ראוי שהמשקיעים יהיו סלקטיביים בין ישראמקו (תמר) לשמיר (ללא בור קידוח) ויזהרו בפיתוח חלומות. הסיכוי בלוטו הוא 1 לתשעה מליון, בחיפושי הגז והנפט הסיכוי טוב משמעותית אבל הסיכון גם קיים.
עד שנהפוך למעצמת אנרגיה בואו לא נהמר יתר על המידה ונשמור על פרופורציות. שנה טובה לקודחים, למשקיעים ובעיקר למהמרים. בתקווה שבשנה הבאה לא נמצא ים של דמעות אכזבה.
*עו"ד צחי כהן, סגל המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה