מסימני התכווצות המשק: ירידה נוספת של 2.3 מיליארד שקל בהיקף האשראי במשק בדצמבר

היקף האשראי שהעניקו הבנקים לציבור עמד נכון לסוף חודש דצמבר 2001 על 628.4 מיליארד שקל - 2.2 מיליארד שקל פחות מחודש נובמבר, כך עולה מנתוני בנק ישראל על מצרפי הכסף והאשראי. הירידה בהיקף האשראי החלה כבר בחודש נובמבר, ומאז הצטמצם היקף האשראי בכ-5 מיליארד שקל.



את הירידה באשראי ניתן להסביר בהקשחת מדיניות האשראי של הבנקים, והיא גם מצביעה על ההאטה בפעילות הכלכלית המתבטאת בירידה בביקוש להון. עם זאת, מתחילת השנה נרשם גידול ניכר של 6.9% באשראי הכולל במשק (לפי כל סוגי ההצמדה). הגידול באשראי מתחילת השנה התבצע על רקע המיתון בישראל, שמקשה על הפירמות לבצע גיוסי הון ועל משקי הבית לממן את פעילותם השוטפת.



את הביטוי לגידול הניכר באשראי במשק בשנים האחרונות ניתן היה לראות בדו"חות הכספיים שפירסמו הבנקים ברבעון השלישי של השנה, בהם ביצעו הבנקים הפרשות גבוהות לחובות מסופקים, דבר שפגע ברווחיותם. גם בבנק ישראל מודאגים מהגידול הניכר באשראי, והפיקוח על הבנקים הורה לבנקים לבצע הפרשות מוגדלות לחובות מסופקים.



מהנתונים עולה כי בתחילת 2000 עמד האשראי במשק על כ-533 מיליארד שקל, כך שבמשך תקופה זו חלה עלייה חדה של כ-18%. בעשור האחרון גדלה כמות האשראי מרמה של 96.7 מיליארד שקל בסוף שנת 1991, ל-630.4 מיליארד שקל כיום - גידול ניכר של 550%.



לפי נתוני בנק ישראל, מרבית האשראי של הציבור הינו צמוד מדד, והוא הסתכם ב-254.4 מיליארד שקל בחודש דצמבר. האשראי הלא-צמוד הסתכם בחודש דצמבר ב-180 מיליארד שקל. בשנת 2001 גדל האשראי צמוד המדד ב-7%, ואילו האשראי הלא-צמוד ב-5.8%. האשראי שהציבור נטל במט"ח עמד בדצמבר על 130 מיליארד שקל, גידול של כ-12% מתחילת השנה, ושל כ-23% מתחילת 2000.



מהנתונים שפירסם הבנק עולה כי סך המזומן שבידי הציבור עלה במעט ל-14.3 מיליארד שקל, וכי היתרה בפיקדונות העו"ש גדלה בכ-980 מיליון שקל לכ-15 מיליארד שקל.