האם נוקיה עומדת לאבד את ההגמוניה?

אם צריך לרכז את כל הצרות של נוקיה במלה אחת - זו "אייפון".

החברה, שנתפסה כבלתי מנוצחת ונהנתה מנתח שוק של יותר מ-40%, מעולם לא הצליחה לרכוב על הגל האדיר השוטף זה שלוש שנים את שוק הסלולר העולמי. מאז קיץ 2007, כאשר הושק האייפון של אפל בארה"ב, הפכה נוקיה לבלתי רלוונטית. חוויית המשתמש פורצת הדרך של האייפון ועולם האפליקציות האדיר סביבה גרמו לחזית החדשות לחצות את האוקיינוס האטלנטי לכיוון מערב, והותירה את נוקיה של אולי-פקה קאלאסוואו ארכאית ואפורה. מי שבנתה את עצמה בנחישות ובהתמדה כחברה שמוצריה כיפיים ופשוטים לשימוש גילתה שאפל עקפה אותה בסיבוב.

בשנת 2009 הגיעה גוגל עם האנדרואיד, והתמונה מתחדדת: נוקיה עדיין לא מצאה תשובה לחדשנות של המתחרות בתחום הטלפונים החכמים. צעירי העולם, מובילי הדעה בשוק הזה, כבר לא מחכים להמצאה הבאה של המהנדסים הפינים. הם מעדיפים את תפיסת המכשירים החדשה שמובילים אפל וגוגל. החברה הפינית אמנם מחזיקה עדיין בנתח שוק עצום בעולם הניידים, אבל הובלה אינה נמדדת רק בנתח שוק, והמגמה שגוגל ואפל מובילות אינה עוד תפנית קלה בשוק הסלולר. מדובר בשינוי בסדרי עולם, כזה המעורר ספק באשר לסיכוייה של נוקיה להמשיך ליהנות מהגמוניה. תפנית זו התרחשה במשמרת של קאלאסוואו, ועל כך הוא שילם במשרתו.

אחת הפרדיגמות שמנחות את נוקיה זה שנים היא כי הלקוח האמיתי שלה הוא לא בהכרח המשתמש הסופי, אלא מפעילות סלולר עצמן, אלה שמוכרות את מכשיריה לצרכן (בישראל התופעה קיצונית - יותר מ-90% מהמכשירים נמכרים דרך המפעילים). לכן היא הציבה בראש סדר העדיפויות שלה דווקא אותן ועיצבה את המערכת שלה בעיקר כדי לרצות את צורכי ההכנסות שלהן. היא מעולם לא הרגיזה את המפעילות, וכך זכתה בחלק שוק הולך וגדל.

עכשיו באות אפל וגם גוגל ומראות שיחסים אפשר לנהל גם אחרת. מערכות ההפעלה של האייפון והאנדרואיד הן מחוץ לידיהן של מפעילות הסלולר. אפל וגוגל מנהלות מערכת יחסים ישירה עם הלקוח הסופי, ורק טובתו עומדת לנגד עיניהן.

עד אמצע 2009 לא פתחה נוקיה את ovi למפתחים עצמאיים, כפי שאפל פתחה את ה-appstore (חנות היישומים) וגוגל את האנדרואיד. היא חשבה שתוכל להמשיך לשלוט ביישומים שיותקנו על מכשיריה, והאמינה שתוכל להיות חדשנית מספיק ולהמציא בעצמה את כל היישומים שהמשתמש זקוק להם. חנוית היישומים האדירות של אפל וגוגל הוכיחו לה שטעתה.

אז האם נוקיה עומדת לאבד את ההגמוניה? אוהדיה הרבים של החברה אומרים שלא בהכרח. שזו חברה נחושה, שורדת, עם אופי, עם תרבות חזקה. יתרון מהותי אחד כזה, שיאפשר לנוקיה להמשיך ולהחזיק נתח שוק עצום גם בשנים הבאות, הוא שהחברה נערכה טוב מכולן לתפנית שעבר שוק הסלולר - מהשווקים המפותחים למתפתחים.

ואולם, יתרונות אלה לא יחזירו לה את ההובלה בתחום הסמארטפונים, כלומר, בתחום הצומח ביותר בשווקים הרוויים של מערב אירופה וארה"ב. בפניה עומדות שתי אפשרויות. האחת היא להמשיך את הקו שהתווה קאלאסוואו ולהילחם בכלים הישנים של נוקיה, אשר כבר הוכיחו בעבר את האפקטיביות שלהם. לשמור על מערכת הפעלה ייחודית שלה (קניינית) ולנסות לפתח סביבה אקוסיסטם של יישומים הדומה לזה שנוצר סביב האייפון וסביב האנדרואיד של גוגל. קאלאסוואו פעל בכיוון זה כאשר איחד כוחות עם אינטל ופיתח מערכת הפעלה מבוססת קוד פתוח הנקראת maemo. לפי שעה לא ברור מה עלה בגורלה של מערכת הפעלה זו, שעדיין לא הושקה.

מנגד, בפניה עומד כיוון התקדמות שונה, שבו הולכת בהצלחה רבה המתחרה הנושנה של נוקיה - מוטורולה האמריקאית. מוטורולה חוותה משבר בעצמה, ששורשיו דומים למשבר של נוקיה. שתי החברות הוותיקות הן חברות ברזלים, כלומר יצרניות מובילות של חומרה. כאשר שוק הסלולר הפך משוק של ברזלים לשוק של תוכן, הן נותרו מאחור. לאחר שנים של מאבקים, מוטורולה ויתרה. היא יצרה מכשיר נהדר שנקרא דרואיד (בישראל הוא נקרא מיילסטון), אך לראשונה ויתרה על מערכת ההפעלה הקנינית שלה אלא העמיסה על הדרואיד את מערכת ההפעלה של גוגל. ההחלטה מסתמנת כזו שעשויה להוציא את מוטרולה מהבוץ שלה, שכן הדרואיד נמכר כיום בקצב גבוה יותר מהאייפון.

נוקיה יכולה לנקוט אסטרטגיה דומה. לוותר על הסימביאן המיושן שלה ולאמץ גרסה כזו או אחרת של האנדרואיד. ברור שהיא תאבד את אחד הנכסים הגדולים שלה, ותהפוך לעוד חברה שמייצרת מכשיר סלולר כמעט גנרי, אך נראה ששם היתרון הגדול שלה. נוקיה יודעת היטב כיצד לפתח מכשירים מתקדמים אמינים, ולא פחות חשוב, זולים. שוק הסלולר הולך לאט ובבטחה למקום בו נמצא שוק המחשוב הביתי, כלומר החוכמה הגדולה היא בתוכן ולא בברזלים. עם זאת תמיד יהיה מקום ליצרני הברזלים. עדיף לנוקיה לשמור על מעמדה כיצרן המכשירים הגדול בעולם מאחר להילחם בטחנות רוח.