בריף לשלום

"הבריף הבלתי אפשרי" (the impossible brief) - כך הגדירו אנשי באומן-בר-ריבנאי את המשימה שעמה יצאו לדרך לפני כמה חודשים. מדובר במהלך שהניע משרד הפרסום הישראלי, בניסיון לאתר יצירתיות ומקוריות בקרב פרסומאים בעולם. המטרה: מעטפת שיווקית, שתייצר את האחווה והרצון הטוב הנדרשים כדי לצאת לדרך שתייצר בסופה פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המהלך, שיצא לדרך בפסטיבל קאן האחרון, כלל פנייה למשרדים מקומיים באמצעות סוכנות הפרסום הבינלאומית סאצ'י&סאצ'י (שעמה יש לבאומן-בר-ריבנאי הסכם ייצוג), פנייה יזומה לפרסומאים שהשתתפו בפסטיבל קאן, פתיחת קבוצה לקידום הרעיון בפייסבוק ועוד. הפרס שהובטח לזוכה שיעלה את הרעיון היצירתי ביותר: מימון מלא של השתתפות בפסטיבל קאן 2011. בחודשים שעברו מאז הגישו כבר כמה עשרות פרסומאים מהעולם את הצעותיהם לקמפיין שיווקי ישראלי-פלסטיני.

רוי ג'אן כריסטוף, ממשרד הפרסום betc paris, הציע להקים בנק דם ישראלי-פלסטיני. "האם תרצה להרוג מישהו שהדם שלך זורם בעורקיו?" הוא שואל. "בנק הדם האזורי ישמש את תושבי ישראל והפלסטינים, ויועסקו בו מתנדבים משני הצדדים", כתב בהצעתו.

גם ממדינות ערב הגיעו הצעות מעניינות. לון מסינה, בימאית פרסומות מדובאי יצאה למשל בקריאה: "פתחו את 2011 בהתחייבות בין שני העמים, לבניית תהליך שייקרא 'מדרגות לשלום'. בכל אחת מהמדרגות, לפי לוחות זמנים שייקבעו מראש, יתבקש כל מנהיג לייצר מחווה אחת בולטת לטובת הצד השני 'כסימן לעליית המדרגה לקראת השלום'". את המחוות יוכל המנהיג לאמץ מתוך רשימת צעדים רצויים שניסח הצד השני. כל עליית מדרגה תסוקר ותפוקח על-ידי הקהילה הבינלאומית יחד עם פעילי שלום מכל העולם. "2 בפברואר 2012 יוכרז יום דו-קיום ישראלי-פלסטיני", הוסיפה מסינה.

אימן סארהן, מהעיר ג'דה בערב הסעודית, פרסומאית במשרד הפרסום אוגילבי המקומי, כותבת: "המטרה שלכם היא לייצר תהליך שלום אמין ונקי. האתגר: להפוך את היריבים של היום לשוחרי השלום של מחר. הפתרון: פתרונות של סכסוכים כאלה לא יגיעו מפוליטיקאים או מאנשי צבא וקרב. הפתרון יגיע מהאזרחים, מהאנשים שיגדלו להיות מנהיגים שיביאו את השלום".

תחת הסיסמה "האם אתם יכולים להשאיר אותו בחיים?", מציעה סארהן להקים תוכנית חינוכית שבמסגרתה "קבוצות של ילדים משני הצדדים יקבלו עצי זית. מצלמה אינטרנטית תצלם לאורך כל היממה ועל פני שנים את המאמצים שעושות הקבוצות משני הצדדים לשתול, לטפל ולטפח את העצים הללו. זאת, מתוך מטרה משותפת להשאיר את העצים ואת בני האדם בחיים".

פרסומאי לבנוני בשם חאמד סינו, שמשרדו ממוקם בביירות, מציע אף הוא להסתמך על הילדים, אך לעשות זאת על בסיס קישור לתחום המוסיקה: "חפשו מוסיקאים משני העמים, וחברו אותם יחד", מבקש סינו. "אנשים אוהבים להאזין למוסיקאים, ואם אלה יעבירו מסר של שלום - המסר יעבור טוב יותר. הלהקות יוכלו להופיע יחד ולנגן מסרים אנטי-מלחמתיים".

הילדים הישראלים והפלסטינים, כך מסכימים מרבית הפרסומאים שהגישו הצעות, הם נקודת המוצא לפתרון הסכסוך. צ'אז בייפילד, פרסומאי ממשרד הפרסום ג'פרי שבלונדון, מכריז למשל, כי "הפתרון לסכסוך יגיע מהילדים". בייפילד מציע להקים מתחם שעשועים ענק דמוי דיסנילנד, שיתפרס על פני רצועת עזה וחלקים מישראל. יהודים וערבים שיעלו יחד על מתקנים יקבלו "הנחת שלום".

אדיטייה ראמאקרישנן, פרסומאי הודי העלה רעיון לארח את משחקי פיפ"א 2022, טורניר גביע העולם בכדורגל, בישראל ובשטחים הפלסטינים. "הילדים של היום יהיו שחקני הכדורגל של מחר בעוד 12 שנה", טוען ראמאקרישנן. "אם הם יתחילו להתאמן היום, בעוד כעשור יהיה להם הצמא לשלום".

לצורך המהלך גיבש ראמאקרישנן תוכנית שכוללת הקמת קבוצה משותפת, שתתמודד יחד במשחקי גביע העולם, עם תלבושת אחת והמנון אחיד. כל התהליך, לרבות בניית איצטדיון ימומן על-ידי כספים מתקציבי הביטחון של שני העמים. אירועי המונדיאל של אותה שנה יתעסקו בנושא האחדות.

פרסומאי הודי אחר, טדייה אנופקומר, משלוחה מקומית של סוכנות הפרסום הבינלאומית y&r, מציע להפוך את שטח ירושלים כולו, לרבות שטחי המגורים שבה, למוזיאון למען האנושות. "ירושלים - מוקד הסכסוך - תיהפך למוזיאון למען האנושות", מקווה אנופקומר. "ההסכם ייחתם בטיפת דם שבאמצעותה יחתום כל אחד מהמנהיגים. הדם יסמל את ההתחייבות שלא יישפך יותר דם. כל אדם, מכל מקום בעולם, יוכל להגיע לירושלים כדי לחזק את ההתחייבות כי היא שייכת לאנושות כולה, עיר שפועלת למען הטוב האנושי".

ריצ'רד צנג, קופירייטר עצמאי מאונטריו שבקנדה, כותב: "אומרים שלטלוויזיה היה תפקיד מרכזי בסיומה של מלחמת וייטנאם. אני מציע לחשוף את האנשים בשני הצדדים לתוצאה הברוטלית של המעשים שמייצרים ה'מגינים' של שני העמים. ערוצי טלוויזיה ואינטרנט שמציגים את הצד האלים של הסכסוך, מראים כיצד הוא גורם לסבל בקרב אנשים בשני הצדדים".

צנג מציע רעיון נוסף: "ציירו על-גבי הצד הישראלי של חומת ההפרדה את פניהם של הילדים הפלסטינים. על-גבי הצד הפלסטיני, ציירו את פניהם של הילדים הישראלים. כך, עיניהם של הילדים משני הצדדים תמיד יעמדו לנגד עיניו של מי שחוצה את החומה.

"תתחילו ממשהו ששתי הדתות - היהדות והאיסלאם - מאמינות בו: העזרה לזולת והחמלה כלפי החלש", כותב סרג'יו מולר, ממשרד הפרסום rapp שבמילאנו, איטליה. "הקימו במשותף מרכזים לסיוע לחלשים. פתחו מסלולים ייעודיים באוניברסיטאות, שבהם ילמדו יחד רופאים ישראלים ופלסטינים, מורים, אמנים, אנשים שכל ייעודם יהיה לשפר את חיי האזרחים בשני הצדדים. ארגוני השלום בעולם יממנו את התוכניות הללו בשמחה כדי לקדם את השלום במזרח התיכון".

ברוח היתולית יותר, מבקש דייב ווילקי מאורלנדו שבפלורידה, לייצר משחק פריסבי (צלחת מעופפת) במיתוג ישראלי-פלסטיני משותף, שתחולק חינם. "התחילו בחופי הים של תל אביב, צלמו את המשחקים המשותפים והעלו אותם ליוטיוב", ממליץ ווילקי. "חלקו את הפריסבי בקניונים, במסעדות, באוניברסיטאות ובמקומות ציבוריים - בעיקר בפארקים ובגני משחקים. אם אתה פלסטיני שמקבל כזו צלחת, עליך למצוא ישראלי לשחק אתו - וכך גם להיפך. מצאו שתי דמויות מפתח משני העמים וצלמו אותן משחקות יחד. בסופו של דבר, יצטרפו גם נתניהו ועבאס למשחק. הווידאו שלהם משחקים יחד ייהפך לוויראלי ביותר בפייסבוק, יוטיוב וכו'.

"פריסבי הוא משחק שכולם מכירים. הוא מסמל משהו שעובר מיד ליד, מחבר בין אנשים. לא צריך שפה או תרבות כדי להבין את השימוש בו. זהו משחק שמעלה חיוך, מילדים ועד מבוגרים".

ברוח דומה מציעים הפרסומאים אליס בוטרי ופרצ'סקו בזיל, ממשרד הפרסום מקאן אריקסון שברומא, לקיים תחרות כלל-אזורית של משיכת חבל: "שיחות רבות נערכו, חוזים רבים נחתמו, אבל השלום לא הגיע", אומרים השניים. "כל צד ממשיך להפגין את כוחו ולנסות להתחזק על חשבון הצד השני. אנחנו מציעים קרב משיכת חבל. הכללים: לכל נבחרת יהיו 150 משתתפים. כל נבחרת תמשוך ותמשוך, וללא קשר מי ינצח - זו תהיה המלחמה היחידה בינהן".

מדינות נוספות מהן נשלחו הצעות: ברזיל, פורטוגל, ארה"ב, גרמניה, בריטניה, מאוריציוס, צרפת, טורקיה, קולומביה, דרום אפריקה, אוסטרליה, מצרים, ירדן ועוד. הרעיון הזוכה ייבחר על-ידי פאנל משולב של פרסומאים ישראלים וערבים מבאו מן-בר-ריבנאי ויזכה בכרטיס לפסטיבל קאן 2011.

"הרעיונות היצירתיים ביותר שיגיעו יאוירו וייערכו לספר, שיישלח לחברי פרלמנט פלסטינים וישראלים - ובראשם אבו מאזן ובנימין נתניהו", נמסר מהמשרד. "הספר אמור לתת השראה ולספק זווית חדשה ומרעננת לתהליך המדיני הסבוך, שנגרר יותר מ-60 שנה".