ירידה של 33% במספר המשרות הפנויות במגזר העסקי ברבעון הרביעי של 2001

ברבעון השלישי של 2001 המשיכה מגמת הירידה במספר המשרות הפנויות במגזר העסקי. המגמה החלה לאחר חידוש האינתיפאדה, ונמשכת מזה ארבעה רבעונים רצופים. מספר המשרות הפנויות הצטמצם ב-33% מ-32 אלף משרות פנויות בממוצע ליום ברבעון השלישי של 2001 ל- 22.6 אלף ברבעון הרביעי, כך עולה מנתוני הרשות לתכנון כוח אדם במשרד העבודה.



מהרבעון השלישי של 2000 ירד הביקוש לעובדים במגזר העסקי בשיעור כולל של 43%. בענפי הבנייה והחקלאות הירידה בביקוש היתה מתונה יחסית - 13%, לעומת ירידה של 52% בענפים האחרים במגזר העסקי.



מדיווחי מעסיקים עולה כי הצטמצם בהדרגה המחסור בעובדים בענף הבנייה והחקלאות. על פי הערכות הרשות לתכנון כוח אדם, הסתכם המחסור בענפים אלו ברבעון הרביעי של 2001 בכ-5,000 עובדים, לעומת מחסור של כ-20 אלף עובדים עם תחילת האירועים הבטחוניים.



ברבעון הרביעי של 2001 דיווחו כ-9% מכלל העסקים במגזר העסקי על הצעות לאיוש משרות פנויות בהשוואה ל-15% ברבעון שקדם לו, ורק 3.5% דיווחו על קיומם של קשיים באיוש משרות פנויות בהשוואה ל-8% ברבעון השלישי של 2001.



מספר המשרות שאוישו ברבעון הרביעי של 2001 עמד על 39 אלף בממוצע לחודש, לעומת 45 אלף משרות שאוישו בממוצע בחודש ברבעון השלישי של השנה - ירידה של 13%. במהלך חמשת הרבעונים האחרונים ירד מספר המשרות שאוישו ב-31%, ביחס לתקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה. ברבעון הרביעי של 2001 עמד שיעור העסקים בהם אוישו משרות על 19% מסך העסקים במגזר העסקי, לעומת 27% ברבעון השלישי ו-33% בתקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה.



מספר העובדים שנפלטו ברבעון האחרון של 2001 עמד על 54 אלף, עלייה של כ-6%, בהשוואה לרבעון הקודם לו אז נפלטו 51 אלף. במהלך חמשת הרבעונים האחרונים עלה מספר העובדים שנפלטו ב-18%, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה. העלייה במספר העובדים שנפלטו באה לידי ביטוי בענפי השירותים העסקיים, המסחר והתחבורה, ובהם עלייה קלה במספר הנפלטים מענף ההיי-טק. לעומת זאת, בענפי התעשייה והבנייה נרשמה ירידה במספר הנפלטים.



מספר קטן יותר של חברות פולטות מספר גדול יותר של עובדים




בניגוד לגידול במספר העובדים שנפלטו, המגמה במספר העסקים שדיווחו על עובדים שנפלטו היתה שונה. ברבעון הרביעי של 2001 חלה ירידה במספר העסקים שדיווחו על עובדים שנפלטו, ל-27% בהשוואה ל-36% ברבעון השלישי ובהשוואה ל-33% בתקופה שלפני פרוץ האינתיפאדה. ממצא זה, כך מסבירים ברשות לתכנון כוח אדם, מצביע על תהליך שבו מספר קטן יותר של חברות פולטות מספר גדול יותר של עובדים.



מאזן התעסוקה, הפער בין משרות שאויישו לבין עובדים שנפלטו, היה שלילי ברבעון הרביעי של 2001 ועמד על 14.8 - אלף עובדים בממוצע לחודש, גם ברבעון הקודם נרשם מאזן תעסוקה שלילי של 8.6 - אלף עובדים. מאזן תעסוקה שלילי, שהחל להסתמן כבר ברבעון הרביעי של שנת 2000, בא לידי ביטוי במרבית הענפים למעט בשירותים העסקיים והפיננסים ובחקלאות. מאזן תעסוקה שלילי במיוחד נרשם בענפי האירוח והאוכל (6,500-). בתחומי ההיי-טק נרשם מאזן שלילי של 2,800-.



מאזן התעסוקה השלילי לווה בציפיות של מנהלים במגזר העסקי לירידה ברמת הפעילות הכלכלית, ובהיקף התעסוקה ברבעון הראשון של 2002. ברבעון הרביעי של 2001 מדד הציפיות לשינויים בתעסוקה היה שלילי, לאחר שלושה רבעונים בהם היה חיובי.

מהרשות לתכנון כוח אדם נמסר כי משמעות הממצאים הינה התרחבות שיעור האבטלה בשנה הקרובה בנקודת אחוז אחת לפחות, וכי יש לצפות כי שיעור האבטלה בממוצע שנתי יגיע ב-2002 לכ-10.5%. ברשות צופים כי יגדל חלקם של המובטלים מעל 50 שבועות, וכי צפויה הרעה ניכרת באבטלתם של בעלי השכלה נמוכה, מבוגרים, תושבי ערי פיתוח ועולים.



מהרשות נמסר כי כדי למנוע את המגמות השליליות העלולות להתפתח ב-2002, יש להגדיל את מספר המשרות הפנויות ל-55 אלף בממוצע ליום, בהשוואה ל-25 אלף כיום, במקביל לגידול במספר המשרות המאוישות לרמה של 65 אלף משרות בחודש, בהשוואה לכ-40 אלף כיום. וזאת, ללא התרחבות פליטת העובדים מעבר לרמה הנוכחית - 50-55 אלף. לכך ניתן יהיה להגיע רק באמצעות הגברת שיעור צמיחת התוצר העסקי ל-4%, כך מעריכים ברשות לתכנון כוח אדם.