>> אדם שעבד בשגרירות ארה"ב בישראל ופוטר מעבודתו בה, לא יכול לתבוע את השגרירות או את ממשלת ארה"ב בשל פיטוריו והוא גם אינו זכאי לפיצויי פיטורים הקבועים בחוק הישראלי - כך קבע בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שדחה תביעה של עובד שפוטר מהשגרירות.
עזאם חסן קיק, מכונאי רכב תושב ירושלים, הגיש תביעה נגד השגרירות לביטול פיטוריו שנעשו "מהיום להיום", לטענתו. חסן קיק התקבל לעבודה בקונסוליה הכללית האמריקאית בירושלים כמכונאי בספטמבר 2003. לפני קבלתו לעבודה ואף לאחריה עבר המכונאי תחקירים ביטחוניים מצד גורמי ביטחון של ממשלת ארה"ב המוצבים בישראל. כשלוש שנים לאחר שהחל לעבוד, הוא נעצר על ידי משטרת ישראל בשל חשד שיש לו קשרים עם גורמים איסלאמיים עוינים.
בעקבות מעצרו של חסן קיק ומידע נוסף שהגיע לידי גורמי הביטחון האמריקאיים בנוגע למעורבותו של אביו בתנועת החמאס, הגיעו רשויות הביטחון של השגרירות והקונסוליה למסקנה שהוא מסר מידע כוזב במסגרת התחקירים המוקדמים שנעשו לו סמוך לקבלתו לעבודה, שעל יסודם הוחלט לאשר את העסקתו כעובד השגרירות.
בספטמבר 2006 נערך לו שימוע שבו הציגו בפניו אנשי השגרירות מידע חמור, לכאורה, אודותיו שהגיע אליהם. בסיום השימוע מסרו נציגי השגרירות לחסן קיק מכתב המודיע לו על פיטוריו המיידיים. בעקבות זאת הגיש חסן קיק תביעה לבית הדין לביטול פיטוריו שנעשו, לטענתו ללא קשר לתפקודו ובניגוד לחוק.
שגרירות ארה"ב טענה, באמצעות עורכי הדין חגי כרמון ואיתי כרמון, שלבית משפט בישראל אין סמכות להורות לממשלת ארה"ב שלא לפטר עובד, בפרט כאשר הפיטורים נעשו מנימוקים ביטחוניים.
השופט דניאל גולדברג קיבל את טענת השגרירות לפיה פיטוריו של העובד, ובמיוחד מנסיבות ביטחוניות, הם פעולה שלטונית המעניקה לה חסינות מפני שיפוט בפני ערכאה ישראלית.
"התערבות בשיקוליה הביטחוניים של ממשלת ארה"ב אינה סבירה, שכן קביעת הסיווג הבטחוני של אדם שהוא למעשה עובד של ממשלת ארה"ב היא עניין שלטוני מובהק", קבע השופט. גולדברג דחה גם את תביעתו של חסן קיק לקבלת פיצוי בשל הלנת כספי הפיצויים המגיעים לו. "לנוכח האופי העונשי של הפיטורים, חיוב ממשלת ארה"ב לשלם לאיש פיצויי הלנה היא בגדר הפרה של כללי ההדדיות והנימוס בין המדינות, שהם חלק מהמשפט הבינלאומי והנוהג", קבע.
עובד שפוטר משיקולים ביטחוניים אינו זכאי לפיצויים
מאת חיים ביאור
13.9.2010 / 6:49