השוק מדשדש, אבל הישראלים ממשיכים לקנות קרנות

>> בתוך חמישה ימי מסחר בלבד בספטמבר צמחה תעשיית קרנות הנאמנות ב-2 מיליארד שקל - כך עלה מסיכום של ענף הקרנות של בית ההשקעות מיטב. הבורסה המדשדשת, העננים המתקדרים באירופה והסימנים המדאיגים מאמריקה - אינם מפריעים לתעשיית הקרנות לחגוג גיוסים של 33 מיליארד שקל מתחילת 2009. אוגוסט היה החודש שבו עברה התעשייה בראשונה בתולדותיה את סף 150 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים.



הריבית הנמוכה בישראל, שמבריחה את החוסכים מהפיקדונות בבנקים שבהם התשואה על הכסף אפסית, מחזירה אותם לשוק ההון. כך, הכסף זורם לקרנות. מתחילת השנה גדל היקף הנכסים המנוהלים בתעשיית הקרנות ב-13%, שהם 17.5 מיליארד שקל. בערך 13 מיליארד שקל מסכום זה מקורם בגיוסים והיתר בעליית שווי נכסים.

שליש מהנכסים בקרנות אג"ח קונצרניות



בסוף 2008, לאחר נפילות בשווקים ופדיונות שהגיעו בעקבות המשבר, ניהלה תעשיית קרנות הנאמנות 98 מיליארד שקל. בדו"חות הכספיים של אותה שנה נאלצו גופים מוסדיים רבים שרכשו את קרנות הנאמנות מהבנקים לבצע הפחתות בגין הרכישות. לשם הערכת השווי, הזמינו החברות מחברת הייעוץ דלויט עבודה, ובה הופיעו גם תחזיות של חברת הייעוץ על ענף קרנות הנאמנות. דלויט סבורה כי בסוף 2014 תעשיית הקרנות תנהל 231 מיליארד שקל.



נשמע מופרך? ובכן, התחזית של דלויט לסוף 2010 היתה כי התעשייה תנהל 132.8 מיליארד שקל. למעשה, לפי התחזיות של דלויט את הקפיצה הגדולה צריכה התעשייה לעשות ב-2012-2013. ואולם השנתיים המצוינות שעוברות על התעשייה מעמידים אותה כיום מעבר לרף שהציב דלויט.



עם זאת, נראה שדלויט לא פגעה בהערכת תמהיל הקרנות. לפי התחזית, הקרנות הכספיות היו אמורות לפרוח והיקף הכספים בקרנות האג"ח אמור היה לרדת - עקב תחרות עם תעודות הסל והקרנות המחקות. ואולם הציבור סבור אחרת. את הימים שבהם אג"ח קונצרניות עוררו פחד המשקיעים כבר אינם זוכרים, ועל הדאגה בדבר "בועה באג"ח הקונצרניות" קשה לשמוע ממנהלי קרנות הנאמנות שרואים את הקרנות הולכות ותופחות.



הכספים זורמים בעיקר לקרנות האג"ח הקונצרניות והחברות, וככל שהשנה מתקדמת גם קרנות מעורבות - המשקיעות באג"ח קונצרניות במקביל למרכיב מנייתי מסוים - צוברות תאוצה. מתחילת השנה גדל היקף הנכסים המנוהלים בקרנות אג"ח חברות וכללי ב-14 מיליארד שקל, וקרנות אלו מנהלות בסך הכל שליש מנכסי התעשייה.



הגיאות בקרנות האג"ח מתבטאת גם במדדי האג"ח, המתודלקים בין היתר בביקושים שמגיעים מקרנות הנאמנות. מדד האג"ח הכללי עלה ב-7% מתחילת השנה. מדד תל בונד 60 עלה ב-12% בשנה האחרונה.



בדלויט העריכו גם באותה עבודה כי דמי הניהול בקרנות האג"ח יירדו מ-1.13% ל-1% עד אמצע 2014. ואולם כיום בקרנות האג"ח הקונצרניות דמי הניהול הממוצעים הם 1.32%, כשהם נעים בטווח של 0.25%-3%.



הציבור לא חוזר לקרנות מנייתיות



החל מסוף 2009 חיכו בענף הקרנות לציבור שיחזור לקרנות המנייתיות. אחרי שנה מופלאה למדדים המנייתיים, המשבר של סוף 2008 נראה רחוק מספיק, התיאבון לסיכון של הציבור גדל, ויותר מזה 2009 היתה השנה בה הצליחה התעשייה להכות בבירור את מדדי היחס.



כך, לפי נתוני מיטב, קרנות המתמחות במניות של מדד ת"א 100 רשמו ב-2009 תשואה של 100%, לעומת 88.8% שעשה המדד. קרנות המתמחות במניות היתר רשמו תשואה של 151.4%, לעומת 114.6% שעשה המדד. קרנות מניות כללי רשמו תשואה של 101.6%, לעומת 78.7% שרשם המדד.



ואולם למרות התוצאות המרשימות הציבור לא נהר לקרנות המנייתיות. מתחילת 2010 אפילו קטן היקף הנכסים המנוהל בקרנות המנייתיות, בעיקר בשל השפעות של קרנות מנייתיות בחו"ל. חלקם של הקרנות המנייתיות כיום הוא 6.5% מהתעשייה.



ב-2009 וגם ב-2010 הציבור כן הפנה כספים לאפיק המנייתי, אך עשה זאת בעיקר דרך תעודות סל, מה שהתבטא בכך שתעודות הסל (התעודות העוקבות אחרי מניות) הן האפיק שגייס יותר מכל.



הציבור, שנכווה באמצע העשור מביצועים בינוניים של קרנות הנאמנות המנייתיות בתוספת דמי ניהול גבוהים ביותר (ממוצע דמי הניהול בקרנות אלו כיום הוא 2.75% ויכול להגיע עד 3.8%), לא מיהר להחזיר את כספו אליהן. במקביל, ככל שעברו החודשים לתוך 2010 היתרון המובהק שהיה לקרנות על פני השקעה במדד החל להיטשטש. לפי נתוני מיטב, ב-12 החודשים האחרונים עד אוגוסט רק 36.3% מהקרנות המנייתיות היכו את מדדי היחס.



הקרנות המחקות אינן מחכות



בתחילת 2010 נדמה היה בענף הקרנות שהקרנות המחקות הולכות להיות הלהיט של 2010. כל החברות שמו את הקרנות המחקות במרכז, וחברות שמנהלות גם תעודות סל ערכו שינויים מבניים והקימו "חטיבות מדדים" שבהם ינוהלו כל מוצרי ההשקעה הפאסיביים - גם תעודות הסל וגם קרנות הנאמנות המחקות.



כלל פיננסים ואחר כך מגדל הציעו קרנות מחקות ב-0% דמי ניהול כדי להתחרות בתעודות הסל. החשש ממלחמת קרנות שתחתוך את הרווחיות, בדומה למה שהתרחש רק שנתיים קודם בקרנות הכספיות - גבר. ואולם שמונה חודשים לתוך 2010 הקרנות המחקות מנהלות כ-3 מיליארד שקל בלבד, כשתעשיית תעודות הסל כבר מנהלת 50.5 מיליארד שקל.



מגדל שוקי הון וכלל פיננסים מובילות את ענף הקרנות המחקות עם 950 מיליון שקל מנוהלים כל אחת. אחריהן נמצאת פסגות עם 430 מיליון שקל. בשוק יש תמימות דעים כי למכשירי ההשקעה הפאסיביים יש עוד לאן לצמוח וייתכן שהעיכוב בפריצה של הקרנות המחקות הוא זמני בלבד.



שני גורמים עוצרים את הקרנות המחקות עד שלא תעבור הצעת החוק שלפיה קרנות אלו יוכלו להיסחר לאורך כל יום המסחר בדומה לתעודות הסל, הן נמצאות בנחיתות לעומתן. אף שדמי הניהול בקרנות המחקות נמוכים ומסתכמים ב-0.22%, עדיין בעיני הציבור תעודות סל נתפשות כמכשיר השקעה ב-0% דמי ניהול שנותן בסופו של יום את אותה התוצאה.



השנה הגדולה של הקרנות הכספיות



2010 אולי תיזכר כשנתן הגדולה של הקרנות הכספיות, לאחר צניחה חדה בהיקף הנכסים ב-2009. מתחילת השנה צמח היקף הנכסים בקרנות הכספיות ב-2.6 מיליארד שקל - הצמיחה השנייה בגובהה אחרי האפיק אג"ח חברות וכללי. כיום מנוהלים בקרנות הכספיות 19.5 מיליארד שקל, 13% מתעשיית הקרנות. הגיוסים בקרנות הכספיות מרוכזים בקרנות בודדות.



אם מסתכלים על רשימת הקרנות המגייסות של 2010, ארבע מתוך עשר הקרנות הן כספיות: פסגות בטא כספית (שהיא שיאנית הגיוסים עד כה ב-2010), אקסלנס כספית פרמיום, הראל פיא כספית ודש כספית פרמיום. מנגד, חמש מתוך עשר הקרנות המדממות מתחילת 2010 הן כספיות - פסגות כספית שקלית, אקסלנס ג'מבו פק"מ כספית, מגדל כספית פרמיום, דש כספית שקלית והראל פיא כספית פרמיום.



ב-2010 הקרנות הכספיות הן קרנות שונות מאשר ב-2008. אם ב-2008 הן נועדו להיות מקלט למשקיעים המבוהלים מהירידות ונתפשו כתחליף וכאופציה סולידית לקרנות נאמנות, סביבת הריבית הנמוכה שמובילה לתשואות נמוכות בקרנות אלו הופכת אותן כעת לתחליף למוצרי הפק"מ, הפז"ק והמק"מ שמציעים הבנקים.



היד של הציבור קלה על ההדק



בצד הצמיחה המהירה והיפה בהיקף הנכסים המנוהלים, צריך לזכור שהציבור הישראלי חסר סבלנות, ומח"מ האחזקה שלו בקרן מסתכם בכ-4-6 חודשים. היד על לחצני הטלפון לפקיד כדי שימכור את האחזקה קלה מאוד. הריבית הנמוכה היא שמתדלקת את התעשייה. ואולם גם מנהלי הקרנות יודעים שהעולם עדיין רועד ובשורות רעות שמגיעות מעבר לים מעיבות על החגיגה ויכולות לגרום לפדיונות.



גם איומים רגולטוריים יש על התעשייה. עם תום פגרת הקיץ, אמורים להתחיל בכנסת הדיונים על תיקון 13 לחוק קרנות הנאמנות, שכבר הפך לתיקון 15. בתיקון יש הרבה מאוד הוראות שימשיכו וישנו את ענף קרנות הנאמנות - החל ממתן היתר למנהלי הקרנות לגבות מהחוסכים דמי ניהול דיפרנציאליים בהתאם לקריטריונים שונים, וכלה בתיקונים שיאפשרו כניסה של קרנות נאמנות זרות לישראל.



אחד התיקונים היותר שנויים במחלוקת הוא הצעה לבטל את דמי ההפצה שמשלמים מנהלי הקרנות לבנקים, כשבמקביל הבנקים יוכלו לגבות מהציבור דמי קנייה ומכירה בקרנות הנאמנות, כפי שנעשה כיום בתעודות הסל. ככל שחולף הזמן נשמעות יותר ויותר התנגדויות למהלך זה בטענה שהוא יוביל לכך שהבנקים יגבירו את קצב הקנייה והמכירה של הקרנות כדי להגדיל את הכנסותיהם.



בינתיים כדאי לשים לב שסוג חדש של קרנות צובר תאוצה בחודשים האחרונים - קרנות אגד החוץ, כלומר קרן שמאגדת כמה קרנות חו"ל. מתחילת השנה עלה שווי הנכסים המנוהלים בקרנות אלו ב-1.34 מיליארד שקל, וכיום הן מנהלות 1.8 מיליארד שקל. באוגוסט גייסו קרנות אלו כ-80 מיליון שקל בשבוע. ממוצע דמי הניהול בקרנות אלו הוא 1.12%.