בנק ישראל : "בתקופת המשבר הציבור העדיף להחזיק מזומן על פני פיקדונות בבנקים"

ערכו של מחזור המטבע במשק גדל מסוף שנת 2008 ב-21% והגיע בסוף 2009 לכ-41.5 מיליארד שקל. גידול היקף המזומן שבמחזור נמשך ביתר שאת בתקופת המשבר - כך עולה מסקירה לשנת 2009 של מחלקת המטבע בבנק ישראל. מגמה דומה נצפתה בתקופה זו במדינות רבות - גידול האוכלוסייה והתרחבות השימוש בעסקאות מזומן.



בבנק ישראל מציינים, כי בתקופת המשבר ואי ודאות השוררת במשק, העדיף הציבור להחזיק בידיו, ולא בפיקדונות נושאי ריבית, יתרות מזומנים גדולות יותר מאשר בתקופת הגאות, וזאת, בעיקר בגלל רמת הריבית במשק הנמוכה במיוחד.



חלקו של מחזור השטרות עמד על 97% ושל המעות על 3% נוספים מסך ערך המחזור המזומנים כולו. בשנת 2009 הוגברה הפצתו של שטר 200 שקל במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים, משקלו במחזור המזומנים המשיך לגדול ב-33% נוספים והיווה כ-57% מסך גידולו של מחזור השטרות ב-2009.



כ-52% מכלל מספר המעות שבמחזור בשנת 2009 הן מעות של 10 אגורות, המשמשות בעיקר למתן עודף בתחבורה הציבורית העירונית. המטבע של 1 שקל, שמרבים להשתמש בו במדחנים ובמכונות הממכר, היווה כ-21% ממחזור המטבעות. חלקן של מעות 5 שקל ו-10 שקל, הסתכם בכ-3% כל אחד בלבד. מספר המעות של 2 שקל, שהונפקו לראשונה בדצמבר 2007, גדל ב-54%, והם מהווים 2% מכלל מספר המטבעות שבמחזור.



חלק לא מבוטל מן המטבעות שבמחזור הולך לאיבוד וזו היא תופעה טבעית הנובעת משימוש שוטף במטבעות כאמצעי תשלום בעל ערך נמוך. שיעור האובדנים במחזור הוא ביחס הפוך לשווי המעה ולגודלה הפיזי, לפי ההערכה הוא נע בין 40% ל-70%.



עוד מציינים במחלקת המטבע כי בשנת 2009 נמשכה מגמת הגידול של מספר האמצעים למשיכת מזומנים. מספר מכשירי הבנק האוטומטיים למשיכת מזומנים (כספומטים) גדל ב-2%. כמו כן, התווספו חלופות אחרות למשיכת מזומנים: באמצעות רשתות השיווק, תחנות הדלק והתקנת מכונות בבעלות חברות פרטיות ( cash dispenser) המתופעלות על ידי בתי העסק שבהם הן מוצבות.



שיוער הזיופים של המטבע הישראלי נמוך יחסית לגוש היורו וארה"ב



שיעור הזיופים של השטרות והמעות נשאר נמוך יחסית לגוש היורו ולארה"ב. מרבית הזיופים נתגלו בשטרות של 100 שקל ובמטבעות של 10 שקל.



באוקטובר 2009 נכנסה לתוקפה המדיניות החדשה של בנק ישראל בתפעול מערך המזומנים במשק, במטרה לשמור על איכות גבוהה של המזומנים שבמחזור, להקטין העלויות של תפעול המזומנים הן לבנק ישראל והן לעוסקים במזומנים ולשפר רמתו של השירות לציבור.



במסגרת מדיניות זו, רוב הפעילות לטיפול במזומנים הועברה מבנק ישראל למרכזי מזומנים, שהוקמו על ידי הבנקים המסחריים הגדולים. בנוסף, הוחל תקן איכות כמותי, אשר קבע מבחן שמגדיר את ההבדל בין שטרות ראויים, המיועדים לשימוש חוזר, ובין שטרות המיועדים לגריסה על ידי בנק ישראל - זאת על מנת לשפר איכות השטרות במחזור.



במקביל, נמשך תכנון ההנפקה של סדרה חדשה של המטבע במדינת ישראל אשר מקיף נושאים כגון עיצוב השטרות והמטבעות, החומר שהשטרות עשויים ממנו וסימני ביטחון חדשים. הסדרה החדשה מתוכננת להיכנס למחזור בתוך כשלוש שנים. כמו כן, מגיעות פניות של הציבור לבנק ישראל בתגובות על הנפקת מטבעות ושטרות חדשים, כהצעות ופניות בעניין עיצוב השטרות והמעות.



במחלקת המטבע של בנק ישראל מזכירים כי הציבור יכול להחליף בקופת הסניף שבבנק ישראל בירושלים את המטבע הפגום, לקבל שירותי פריטה וצריפה של עריכי מזומנים. כמו כן, שטרות מהסדרה הישנה של השקלים החדשים, שהוצאה מהמחזור ב-1999, ומטבעות של 5 אגורות, שהוצאו מהמחזור ב-2008, ניתנים להחלפה ללא עמלה עד סוף שנת 2010 (את אלה ניתן להחליף גם באמצעות משלוחם בדואר רשום וזיכוי חשבון הבנק של השולח בסכום המתאים וגם בסניפי הבנקים), ולאחר מכן, לא ניתן יהיה להחליפם יותר.