גביש: אין דבר כזה רטרואקטיבי; הכנסות המדינה יעלו ובג"צ יאשר

נציב מס הכנסה לשעבר, משה גביש, אמר הערב בכנס תמלוגי הגז המתקיים באוניברסיטת תל אביב כי "הפתרון לשאלת התמלוגים הוא זה גם הפשוט ביותר. לא צריך לחפש מנגנוני מיסוי מיוחדים - אפשר פשוט להעלות אותם. אין לי ספק שסך התקבולים של המדינה מתגליות הגז צריך לעלות".



לדבריו, "חברות הגז הצליחו ליצור שפה שאומרת דברים שונים מהמובן שלהם בציבור. אין שום 'רטרואקטיביות' בהעלאת התמלוגים או במיסוי על משאבי הטבע. שינוי מדיניות פיסקאלית על ההכנסות מהיום ואילך – זה לא רטרואקטיבי. אנשים מרמים את הציבור במובנן של מלים", הסביר.



גביש הדגיש כי נושא הרטרואקטיביות לכאורה נידון כבר ב-2003 בבג"צ לאחר הטלת מיסוי חו"ל – ונדחה. בשבוע שעבר, הזכיר עוד, דחה בג"צ עתירה אחרת נגד העלאת תקרת הביטוח הלאומי. "מה מבדיל את חברות הסלולאר שיאבדו בגלל הרפורמה בקישוריות 300-400 מיליון שקל בשנה? הן הרי השקיעו יותר לאורך השנים מאשר חברות הגז. אז הן ילכו לבג"צ – ונראה מה בג"צ יגיד. לדעתי, הוא יאשר את החלטת הממשלה גם כאן".



כדוגמה נוספת לסוגייה הציג גביש גם את כוונת הממשלה לבטל את ההטבות להן זוכה החברה לישראל בחוק עידוד השקעות הון בתחום כריית המחצבים. "המלחמה שמנהלת משפחת עופר היא לגיטימית – אבל לא מתנהלת כמו המלחמה כאן. ממתי הממשלה ויתרה על סמכותה לשנות את המדיניות הפיסקאלית שלה?", שאל.



גביש קרא לוועדת ששינסקי שלא לוותר על גביית התמלוגים לטובת מערכת מיסוי מורכבת, וטען כי מדינות אשר ביטלו בעבר את גביית התמלוגים התחרטו על כך. באשר לטענה לפיה חברות הגז יגלגלו את ייקור התמלוגים על הציבור באמצעות ייקור מחיר הגז השיב גביש: "ספקיות הגז תמיד ירצו לנקוב במחיר המקסימום שיוכלו לקבל – גם אם המס יעמוד על 0%. התמחור ייקבע רק בידי התחרות".



בהתייחסו לקמפיין המכפיש שנוהל נגד פרופ' איתן ששינסקי, התבטא גביש בחריפות: "חברות הגז עשו משהו שלא נעשה מעולם בישראל. אני לא יודע מי מימן את זה – אבל זה עלה הרבה. תקפו אישית את ששינסקי ואת אשתו, ואת הארגונים השונים. פירסמו מודעות שלפיהן מי שמצדד בהעלאת התמלוגים – בוגד במדינת ישראל ומשרת גורמים עוינים הפועלים נגד האינטרסים שלה. לא זכורה לי מלחמה שכזו, ותמיד מפתה לחשוב שמי שנזקק לטיעונים כאלה – כנראה שהטיעונים שלו לא ממש חזקים".



עמית מור: "עלות פיתוח 'תמר' כפולה; אין אפשרות לייצא את הגז"



ד"ר עמית מור, בעלי חברת הייעוץ אקו-אנרג'י, שהשתתף באותו הכנס אמר כי "הבעיה של יזמי החיפושים היא מציאת פתרון טכנולוגי שיוכל לאפשר את יצוא הגז הטבעי". לדבריו, לא קיימת היום בעולם טכנולוגיה להנזלת גז טבעי בעומק הים, והנחת צינור ליוון או לטורקיה תיארך 10-15 שנים לפחות, וגם אז תביא לתמחור גבוה יחסית של הגז (עד 10 דולר למיליון btu) - כך שספק אם מכירתו תהיה כדאית.



מור אמר עוד כי הקמת מתקן הנזלה יבשתי בישראל אינה ריאלית מבחינה ציבורית, ולכן נשקלה האפשרות לעשות שימוש במתקני ההנזלה הקיימים במצרים. באשר ל"תמר", אמר מור כי לדעתו עלות הפרויקט תגיע ל-4-5 מיליארד דולר - ולא 2.9 מיליארד דולר כפי שדיווחו עד כה השותפות. מכאן, טען מור כי התחזיות לרווחים עצומים מוקדמות.



באשר לדיון הציבורי הסוער שהתפתח סביב סוגיית התמלוגים אמר מור כי "אני חרד לרמת הטון הציבורי שהתפתח בחודשים האחרונים. כל איש ציבור זוכה לקיתונות של בוז, ולך תוכיח שאין לך אחות. זה מעורר דאגה רבה לשיח הציבורי. יש ארגונים שאני לא יודע מאיפה באו, משני הצדדים, ואני מבקש מכולנו להוריד את הטונים של הוויכוח ולהתמקד עניינית בדיון החשוב הזה".



פרופ' אמיר ברנע: "תגליות הגז לא היו אירוע חריג"



פרופ' אמיר ברנע שנשכר על ידי חברות הגז לכתיבת חוות דעת הנוגדת את הכוונה להעלות את נתח המדינה בתגליות, אמר בדיון כי "מציאת הגז לא היתה אירוע מכונן או אירוע חריג בעל חשיבות חד פעמית שמחייבת את המדינה לשנות את מדיניותה הפיסקאלית דווקא בתחום חיפושי הנפט והגז בלבד".



לדבריו, לאי הוודאות הפיסקאלית יש כיום השלכה על מחיר ההון של חברות הגז. "אם אתה לא יודע מהי המדיניות הפיסקאלית – מחיר ההון יעלה, ומכאן שזה יכול גם לעכב את הליך חיפושי הנפט והפקתו ולהשליך על הנכונות להשקיע בתחום", הזהיר ברנע. "היכולת של גוף לתת מימון לפרויקט כזה תלויה בתזרים שישרת את החוב. אם התמלוגים יועלו - תהיה פגיעה פוגע ביכולת להשיג מימון", הוסיף. ברנע טען עוד כל כי שינוי בעלויות של חברות הגז יגרור את ייקורו לצרכנים - ומכאן את ייקור החשמל – ויביא להקטנת חלק הגז המקומי לטובת הגז המצרי.



בתגובה לדבריו, אמר מנהל מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, כי חברות הגז טוענות כי 52% מהכנסותיהן מועברות למדינה – משום שהן משקללות את המע"מ ואת הבלו (מס דלק) – שאינם נלקחים בחשבון בחישוב נתח המדינה בחו"ל (government take).



לדבריו, חשוב לשמור על פרמטרים נכונים כדי שההשוואה למדינות העולם לא תחטא לאמת. זאת, לאחר שמחלקת המחקר קבעה כי נתח המדינה כיום מתגליות הגז עומד על 31%-33% בלבד – ועתיד עוד לרדת ל-28%, עם ההפחתה הצפויה במס חברות. צדיק ציין עוד כי חברות החיפושים ממשיכות להשקיע במדינות בהן קיימת אי ודאות פיסקאלית – דוגמת אלסקה, אשר שינתה את מדיניותה ארבע פעמים – או אנגליה, העושה זאת אחת לשנתיים בממוצע.



בתגובה לדבריו של ברנע, העיר ד"ר איציק ספורטא בציניות, כי "אם אין בתגליות דבר, אז למה החברות מעסיקות אותך, ומוציאות על קמפיינים מיליוני דולרים?". ספורטא, חבר פורום "פעולה אזרחית" של הרב מלכיאור, אמר מעל הבימה: "לא שמעתי שמישהו הגיש בג"צ נגד הפחתת מס חברות, וכשהורידו את שכר המינימום והקצבאות – לא שמעתי צעקות. רק כשזה נוגע לעסקים – זה תמיד הופל מסובך, ונדרשות וועדות".