>> תעשיית הטכנולוגיה נחשבה במשך שנים הדינמית, המבטיחה ביותר בין התעשיות בארה"ב - ומושא קנאתן של התעשיות האחרות. היא כמעט לא נפגעה במיתון האחרון, ורווחיה השנה גבוהים במיוחד.
אבל מתברר כי חרף המאמצים האדירים שמשקיעות הרשויות האמריקאיות בשיפור מצבו של שוק העבודה המקומי, אפילו חברות ההיי-טק לא ממהרות להעסיק עובדים חדשים - מה שמלמד עד כמה קשה המאבק באבטלה הגואה בארה"ב. בשבוע שעבר פורסמו נתונים אודות מספר המובטלים במשק האמריקאי באוגוסט; החדשות הטובות הן המשרות החדשות הרבות יחסית ש"נפתחו" במגזר הפרטי, אבל שיעור האבטלה עדיין גבוה מאוד - 9.6%.
הנתונים המאכזבים על מספר המשרות החדשות בתעשיית הטכנולוגיה מציבים סימן שאלה גדול לגבי יכולתה של תעשייה זו להתניע מגמת התאוששות ולשמש קטר צמיחה בשוק העבודה האמריקאי בעשור הקרוב. יותר ויותר כלכלנים תוהים: "אם בהיי-טק לא מגייסים עובדים, איפה יגייסו?"
"אנחנו מדברים על אנשים עם כישורים ייחודיים, שאינם דרושים כרגע", אומר בארט ון ארק, כלכלן ראשי ב-conference board, ארגון מחקר עסקי-כלכלי. "אפילו בתעשייה הזו שורר חוסר ביטחון עצום".
דו"חות התעסוקה הממשלתיים שפורסמו השנה, כולל הטרי מביניהם, מציגים תמונה עגומה למדי של הזדמנויות פוחתות בתחומים הדורשים עובדים מיומנים מאוד. הגידול במספר המשרות בתחומים כמו עיצוב מערכות מחשוב ופרסום תכנים ברשת היה אטי בשנה האחרונה, ונתוני התעסוקה בתחומים כמו עיבוד נתונים ומכירת תוכנה אף מלמדים על צניחה. מנתחי מערכות ומתכנתי מחשבים פועלים בסביבה שבה שיעור האבטלה הגיע לכ-6% ברבעון השני.
על אף שנתונים אלה עשויים להיראות מעודדים בהשוואה לאבטלה הגואה במגזר הייצור, הרי שמדובר בשיעור אבטלה גבוה משמעותית ביחס למקצועות צווארון-לבן אחרים. המחסומים העיקריים שניצבים בפני פתיחת צוואר הבקבוק בשוק העבודה עתיר הטכנולוגיה בארה"ב הם אוטומציה גוברת ועובדים מיומנים בחו"ל. התוצאה: לא מספיק עובדים אמריקאים עם כישורים ייחודיים שחברות טכנולוגיה מעוניינות בהם, ויותר מדי אנשים עם יכולות שניתן לשכפל אותן במדינות אחרות ובעלות נמוכה יותר.
מהנדסי תוכנה מובטלים, שכישוריהם מתחילים להתיישן כמעט ברגע שבו הם מפוטרים לאור הדינמיות בתעשייה, חשים זאת על בשרם. "אני שולחת המון קורות חיים; לכל מקום בטווח של 80 ק"מ", מספרת רוזמריה קרבונל-מאן, מהנדסת תוכנה בת 49 שאיבדה את מקום עבודתה ביוני, כשהמעסיק שלה סגר את הסניף בקורבאליס, אורגון, והעביר את המשרות לסין.
קורבאליס היתה פעם חממה לסטארט-אפים טכנולוגיים. אלא שלדברי קרבונל-מאן, כתוצאה מגל פיטורים בחברות טכנולוגיה באזור, כולל ב-hp, מהנדסים רבים מוצאים עצמם במצב דומה לשלה: מהנדסת עם תואר שני - ומובטלת. "אני מגישה מועמדות לכל דבר, אבל אין כמעט משרות באזור", היא מדגישה.
חרף האמור, בחברות היי-טק רבות, גדולות כקטנות, אומרים כי קשה למצוא עוברים מוכשרים. "אנחנו מפעילים את תוכניות הגיוס שלנו בקולג'ים, כדי לנסות למלא את המשרות הללו - אבל התחושה היא שאנחנו רודפים אחריהם, לא הם אחרינו", מספר גלן קלמן, מנכ"ל redfin, סוכנות תיווך נדל"ן מקוונת הפועלת בסיאטל ובסן פרנסיסקו. עם זאת, מדגיש קלמן: "יש מובלעת אחת שלא הושפעה מהמיתון - תלמידי מדעי המחשב בסטנפורד".
הגלובליזיציה של שוק העבודה מקשה, כאמור, על מציאת עבודה בקרב עובדים אמריקאים, בעיקר מהנדסים ותיקים. אין סטטיסטיקות מדויקות לגבי מספר המשרות הדורשות כישורים ייחודיים שעוברות לחו"ל - אבל כלכלנים מציינים כי כמה מהחברות המובילות במדינה, שפיטרו עובדים רבים בתקופת המיתון, כמו יבמ, מרחיבות את כוח העבודה שלהן מחוץ לארה"ב.
"אין ספק שרבות מחברות ה-it הללו, וגם חברות תוכנה בסיסיות כמו אורקל, מאמצות מדיניות של עבודה כלל-עולמית, או כפי שהן מנסחות זאת: 'מאזנות מחדש' את כוח העבודה שלהן", אומר רוניל הירה, פרופסור למדיניות ציבורית במכון הטכנולוגי ברוצ'סטר.
העובדים האמריקאים, שהיו חשופים בעבר לסיכון של איבוד משרתם בגלל הגלובליזציה בשוק העבודה, היו בעלי המיומנות הנמוכה. אבל עכשיו הכלכלות הצומחות קוצרות את פירות ההשקעה ארוכת הטווח שלהן בחינוך למתמטיקה ולמדעים, ומושכות אליהן חברות היי-טק רבות - ולא רק מפעלי טקסטיל ומוקדי שירות.
"המיומנויות הייחודיות האלה נהפכו למוצרים", מסבירה קתרין מאן, פרופסור לכלכלה עולמית בבית הספר הבינלאומי לעסקים באוניברסיטת ברנדיס, שחוקרת את מיקור החוץ. "שפת התכנות ++c היא כעת שפה בינלאומית - אם זה כל מה שאתה יודע, אתה מתחרה באנשים מהודו ומסין, שיעשו את אותה עבודה תמורת פחות כסף".
נוסף על משכורות נמוכות יותר, מציעים במדינות המתפתחות שוק צרכני צומח - מה שמספק לעסקים סיבה לייצר יותר מוצרים קרוב לקונה, ולשכור כוח עבודה מקומי. יתרה מזאת, מרכזי המחקר החדשים וה"זולים" האלה, גם אם במקור נועדו להתאים מוצרים לשימוש מקומי - נהפכים למקור חדשנות.
"פעם היה מקובל להניח שיש היררכיה עולמית של עבודה - שכל עבודת השירות היוקרתית, עבודת הידע, המחקר והפיתוח תישאר בארה"ב, בעוד שכל העבודות היוקרתיות פחות יעברו לשווקים צומחים", מדגיש האל סאלזמאן, פרופסור למדיניות ציבורית בראטגרס. "ההיררכיה הזו הופרעה, בלשון המעטה. יותר ויותר מהחדשנות מגיעה מהשווקים המתעוררים".
קרבונל-מאן, מהנדסת התוכנה המובטלת מאורגון, מודעת להתפתחות זו. לדבריה, בשלב ראשון המעסיק שלה אמר לה כי הוא פותח סניף בסין, כדי שיעבוד עם בתי הקזינו במקאו ובאוסטרליה, יתאים את מוצרי החברה לצרכים המקומיים ויעשה קצת עבודת תפעול. אלא שאחרי שנה הסניף החדש קלט אליו את כל הפעולות שביצע הצוות בקורבאליס.
"זו הפעם השנייה, מאז קיבלתי את התואר השני במדעי המחשב לפני שני עשורים, שהמעסיק שלי העביר את המשרה לחו"ל", מספרת קרבונל-מאן. "הפעם הקודמת היתה ב-2001".
ביקוש גובר לעובדים בתעשיית הבריאות
השבוע מתחילה קרבונל-מאן ללמוד בתוכנית של שנה לשדרוג כישורי התכנות שלה, שמממנת המדינה במטרה לסייע לעובדים שפוטרו כתוצאה מהתגברות הסחר הבינלאומי. הניסיון שלה ושל רבים נוספים מרמז כי לא ברור אם תעשיית הטכנולוגיה אכן יכולה להיות המושיעה של שוק העבודה האמריקאי ושל הכלכלה כולה - אף שממשל אובמה קרא להתעוררות של לימודי המתמטיקה והמדעים והדגיש את הצורך בכך שחברות אמריקאיות יובילו בתחומים כמו אנרגיה נקייה.
במקום זאת, כלכלנים וקובעי מדיניות פונים אל תעשיית הבריאות כדי שתוביל גל של גיוס עובדים. הם מצביעים על הדרישה הגוברת בתעשייה הזו לשירותים חדשים, על הצורך בקרבה פיסית בהליכים רפואיים רבים ועל ביורוקרטיה הכוללת שכבות על שכבות של משרות.
נראה שזו גם הסיבה לכך שקרבונל-מאן שוקלת באחרונה הסבה מקצועית לתעשיית הבריאות. "זה משהו שאי אפשר לעשות לו מיקור חוץ, עד כמה שאני מבינה. אבל זה לא כל כך בשבילי - אני לא מסוגלת לראות דם של אנשים אחרים".
המשבר בארה"ב פוגע גם בעובדים החזקים של תעשיית ההיי-טק
מאת ניו יורק טיימס
14.9.2010 / 6:56