בית הדין לעבודה: דיסקונט למשכנתאות יפצה עובדת שפוטרה למרות גילה המבוגר ומצבה האישי הקשה

>> בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק השבוע כי בנק דיסקונט למשכנתאות יפצה בגובה שמונה משכורות עובדת שפוטרה בעקבות צמצומים, בלי להתחשב את מצבה האישי.

אביגיל צוברי, 56, שהועסקה בדיסקונט למשכנתאות עד לפיטוריה במאי 2006, תבעה את הבנק, באמצעות עו"ד אלכס ספינרד, על כך שפוטרה בשל צמצומים למרות שביצעה את עבודתה לשביעות רצונם המלאה של הממונים עליה. לטענתה היא קיבלה את הודעת הפיטורים ללא כל הסבר או שימוע.



לדבריה, היא פירטה בפני הממונים עליה את מצבה האישי, היותה ערירית, והסיכוי הנמוך למצוא עבודה חלופית בגילה, אך אלה השיבו לה: "אנחנו כאן לא עזרה סוציאלית".



דיסקונט למשכנתאות טען, באמצעות עו"ד איתמר נצר, כי תפקידה של צוברי בוטל במסגרת שינוי ארגוני וכי היא לא התאימה למבנה המחלקה החדש, בהתחשב בכישוריה הנמוכים.



השופטת סיגל דוידוב-מוטולה שוכנעה כי תפקידה של צוברי התייתר, בהתחשב במחשוב התהליכים במחלקה ובכך שמטלותיה "נבלעו בתוך תפקידה של עובדת אחרת, שמילאה מלכתחילה תפקיד מקצועי יותר". עם זאת, השופטת קבעה שהבנק היה צריך לשקול אפשרות להעביר אותה לתפקיד מתאים אחר. "הבנק לא שקל כלל את אפשרות הניוד הפנימי, ומיהר להגיע למסקנות בדבר 'כישורים נמוכים' של התובעת, מסקנות שלא הוכחו כלל", היא ציינה. בנוסף קבעה השופטת שהבנק לא שקל כלל את השלכותיה של החלטת הפיטורים בהתחשב בנתוניה האישיים.



"מעסיק השוקל פיטורים מחמת צמצומים, אמור לקחת בחשבון, כחלק מחובת תום הלב וההגינות, גם את המאפיינים האישיים של העובדים, לרבות גילם, מצבם האישי, מצבם הכלכלי והוותק שלהם במקום העבודה", כתבה השופטת דוידוב-מוטולה בפסק הדין. "הבנק עצם את עיניו מראיית התובעת כאדם והתייחס אליה כאל פיון על לוח השחמט. בכך הפר את מחויבויותיו כלפיה".



השופטת הוסיפה כי "במקרה שהבנק בדעה שעל העובד לשפר את תפקודו, ישתדל נא להביא לידיעת העובד את אי שביעות רצונו מתפקודו, יתריע על כך בכתב, וייתן לעובד ארכה מתאימה לתקן את המעוות. רק אחרי מתן ההזדמנות ולאחר שמעוות לא תוקן, ינקוט הבנק בצעדים המתחייבים".



השופטת קבעה שהבנק יפצה את העובדת ב-33,720 שקל, שהם שמונה משכורות, בצירוף פיצויים על עגמת נפש בסך 10,000 שקל. הבנק גם יישא בהוצאות המשפט בסך 5,000 שקל. (תע"א 07-4598)