>> ארבע שנים וחצי לאחר הגשת כתב האישום נגד גד זאבי בפרשת מלם מערכות, עומדת הפרשה לקראת פסק דין. בסיכומים המשפטיים שהוגשו לאחרונה על ידי שני הצדדים התעוררה הסוגיה הבאה: האם התנהגותו, האדישה יחסית, של זאבי באישור דמי ניהול עבורו בסך 10,000 דולר בחודש אמורה לפעול לרעתו, או שמא להצביע על כך שלא היה חלק במזימה עבריינית שנועדה להביא לאישור פסול של המשכורת?
התביעה מתארת בסיכומיה את זאבי כדנידין, גיבור בדיוני מתחום ספרות הילדים. בבליעת נוזל סגול היה הגיבור נעלם ומצליח להשפיע על התרחשויות שונות בזכות היותו בלתי נראה. הנמשל, לפי הפרקליטות, הוא שזאבי הסתתר, נמנע מליטול חלק בביצוע העבירה ושלח אנשים מטעמו לבצעה.
באי כוחו של זאבי טוענים שהרושם המתקבל מכתב התביעה הוא "כי התביעה ניסתה להתגבר על החסר הראייתי על ידי היפותזה מרחיקת לכת שהוא עשה מאמץ שלא להשאיר עקבות ונהפך ל'דנידין'. זהו שיאו של האבסורד: היעדר שמץ של ראיה הופך בעיני התביעה ל'יתרון' ול'ראיה' בפני עצמה", נכתב בסיכומי ההגנה.
זאבי התמנה באופן פורמלי לתפקיד יו"ר פעיל במלם בפברואר 2002. בכתב האישום, שהוגש באפריל 2006, נטען כי כמה מבכירי חברת מלם מערכות קיבלו ב-2002 במרמה את הסכמת האסיפה הכללית לאישור תשלום שכר חודשי בסך 10,000 דולר לזאבי. מכיוון שזאבי היה בעל שליטה בחברה, היה מדובר בעסקת בעלי עניין ולכך נדרשת הסכמה של שליש מבעלי המניות שאינם קשורים לזאבי.
ואולם, כך נטען באישום, הבכירים פעלו לסיווג מניות נגועות בעניין אישי - משום שהיו בבעלות חברת אחזקות של זאבי - כמניות ללא עניין אישי, וללא זיקה לזאבי. נושאי המשרה המואשמים במרמה הם זאבי, גלעד רבינוביץ', לשעבר מנכ"ל מלם, יובל אקר, לשעבר דירקטור בחברה, ועו"ד אסף טייבר שכיהן יועץ המשפטי של מלם לענייני שוק ההון. ב-2005 רכשה תים תעשיות של שלמה אייזנברג את אחזקותיו של זאבי (65%) במלם מערכות, שעסקה במתן שירותי תוכנה וחומרה, תמורת 126 מיליון שקל.
זאבי מסובך גם בפרשת בזק שבה הוא מואשם בקבלה במרמה של 20% ממניות בזק ב-99' כשהסתיר לפי האישום את שותפותו עם מיכאל צ'רנוי. פרשת ההגנה נמצאת בעיצומה כשהנאשמים המרכזיים כבר סיימו להעיד.
להכשיר את השרץ
השאלה המשפטית החשובה במשפט היא אם 17% ממניות מלם, שהיו של חברת "זאבי אחזקות נוסדה", ושועבדו כנגד הלוואה לחברת נאמנות של הבינלאומי, נחשבות כחלק מהשליש הבלתי נגוע . סוגיה זו טרם הוכרעה בבתי המשפט.
מי שהצביע בשם מניות אלה הוא עו"ד טייבר, שקיבל ייפוי כוח ספציפי מהחברה לנאמנות. התביעה סבורה כי זו הצבעה מוסווית למענו של זאבי, שמואשם בעבירות של קשירת קשר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד והכללת פרט מטעה בדו"ח.
במשפט, המתנהל בפני שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דניאלה שריזלי, לא עלתה טענה כי זאבי לא פעל למען החברה. נהפוך הוא, הובאו ראיות שתומכות בפעילויות שונות שעשה למענה כדי להשיג לקוחות. כתשובה לשאלה מדוע חשבת שאתה זכאי לשכר ענה זאבי במשפט: "כל אחד שנותן שירות זכאי לשכר. כשזו חברה ציבורית והציבור נהנה מהעבודה שלי אז יש הצדקה לקבל שכר". לדבריו, "ב-2001 מלם הפסידה 17 מיליון שקל, ב-2002, לאחר שנכנסתי לתפקיד, ולא רק בגללי, החברה הרוויחה 16 מיליון שקל. מהפך של 31 מיליון שקל בשנה אחת. הציבור נהנה מדיווידנדים מכל תקופת היותי יו"ר". לדבריו, השכר שקיבל היה מגוחך והוא לא עסק בכך. התעקשותו על שכר, הבהיר, היתה עקרונית: מי שעובד זכאי לשכר.
לטענת ההגנה, לא זו בלבד שלא היתה מרמה אלא שמעורבות זאבי בהתנהלות הלגיטימית בנוגע לשכרו היתה זניחה. הראיות במשפט מצביעות על כך שזאבי היה מעורב למדי בגיבוש הסכם דמי הניהול, אך עסק באורח מועט באישור ההסכם באסיפה הכללית. דקדקנות בחלק הראשון וחוסר מעורבות בחלק השני, נטען על ידי התביעה, מעידים על רצון להסתיר ולהתרחק ממעשה עבירה.
לשיטת זאבי, עו"ד טייבר בחן את עניין ההצבעה וחוות דעתו היתה שהמניות המשועבדות אינן נגועות בעניין אישי. מנגד התביעה סבורה כי חוות הדעת לא היתה רצינית וניתנה בעל פה. יתרה מזו, בסיכומיה מודגש כיצד פנה טייבר לרשות כדי לברר את הסוגיה ומשנדרש להעביר פנייה בכתב לא חזר לשם שוב.
טייבר, שלא רצה להכריע בעצמו אם המניות נגועות בקשר לזאבי, ביקש מהבנק הבינלאומי להורות לו כיצד להצביע. הבנק הורה לטייבר להצביע לפי שיקול דעתו והוא הצביע בעד ההסכם. מכל מקום, קשה לראות כיצד טייבר היה מצביע בניגוד לעמדת זאבי. אגב, זאבי לא דיבר כלל עם טייבר, שהיה בקשר בעניין בעיקר עם המנכ"ל רבינוביץ.
"אני רוצה להגיד שזה פתטי איך איל הון כמו זאבי צריך עוד 10,000 דולר ואיך אני עורך דין טייבר שלא חסר לי גם נופל למלכודת פתאים כזאת", ענה טייבר לשאלות חוקר רשות ניירות ערך. "כל אחד מעדיף שהעבודה השחורה תעשה על ידי מישהו אחר, בסופו של דבר זה נפל עלי אבל זו לא מלה נכונה, אני יכולתי להגיד שאני לא מצביע. אם הייתי רוצה להישאר נקי טפלון, לא הייתי מצביע ואולי הייתי מאבד לקוח, אבל לא הייתי פוגש אותך בנסיבות אלה".
בחקירתו, שהוצגה כראייה במשפט, אמר טייבר שרבינוביץ אמר לו, "תכשיר את השרץ". עם זאת, טייבר הדגיש בחקירתו ברשות כי סבר בזמן אמת כי חוות הדעת שלו לגיטימית ולא הוכתבה לו על ידי רבינוביץ.
התביעה נתלית בדבריו של הדירקטור אקר בחקירתו ברשות ניירות ערך. שם אמר כי "זה היה לחץ שלו (זאבי - ע.ב.א( או יוזמה שלו באמצעות גלעד (רבינוביץ) וגם ישירות אלי כדי לקבל שכר טרחה בגין המינוי שלו...". במשפט אמר אקר כי הבחירה במלה לחץ היתה מוגזמת וכי זאבי לא לחץ עליו.
זאבי מיוצג על ידי עורכות הדין איריס ניב-סבאג, נוית נגב וליזי שובל. התביעה יוצגה במשפט על ידי עו"ד רחל צירקין.
***שליש בלתי נגוע
חוק החברות קובע כי עסקת בעל שליטה בחברה ציבורית צריכה לעבור בוועדת ביקורת, בדירקטוריון ובאסיפה הכללית. הרוב באסיפה צריך לכלול לפחות שליש מבין בעלי המניות שאינם נגועים בעניין אישי בעסקה
גד זאבי: לא הייתי מעורב באישור דמי הניהול שלי - אבל אני לא "דנידין"
מאת עמית בן-ארויה
14.9.2010 / 6:56