לקנות זה החלק הקל

>> מליסרון הודיעה לפני כשבוע כי היא עתידה לרכוש את בריטיש ישראל, חברת הקניונים השנייה בגודלה בישראל, בכ-1.7 מיליארד שקל. ההוצאה של הכסף מהכיס היא החלק הקל בעסקה. כל שנדרש הוא מחיר מתאים ואישור של בעלי המניות.

אבל עכשיו מתחיל החלק המורכב עבור מליסרון. בפני החברה עומדות שתי אפשרויות: האחת היא לא לגעת בבריטיש ישראל, כלומר לתת לה להמשיך כחברה עצמאית. ההכנסות של בריטיש ישראל יציבות והן מגיעות בממוצע ל-150 מיליון שקל ברבעון. אך בכך תהפוך מליסרון לבעלים של שתי חברות ציבוריות. התוצאה תהיה עלויות כספיות מיותרות, שכן אין כל יתרון באחזקה של שתי חברות ציבוריות שתחום הפעילות שלהן. האפשרות השנייה והנכונה יותר מבחינה כלכלית היא מיזוג החברות.



הגיוני שהחברה שתיבלע צריכה להיות החברה הקטנה יותר - מליסרון. חברת בריטיש ישראל מנהלת 21 קניונים, וניהול חמשת הקניונים הנוספים שבהם מחזיקה כיום מליסרון לא אמור להיות בעיה משמעותית. מליסרון רכשה את בריטיש ישראל במחיר הגבוה ב-30% משווי השוק של בריטיש ישראל. כדי להחזיר את ההשקעה הזאת עם ריבית, על מליסרון להמשיך להשביח את הנכסים החדשים שנקנו.



אלא שהמיזוג טומן בחובו סיכון גדול. הסטטיסטיקה מעידה כי רק 15%-20% מהמיזוגים והרכישות מצליחים. כדי להצליח במהלך על מליסרון לוודא שהם בונים תוכנית מיזוג תוך שמירה על היתרונות העסקיים שהם רכשו בחברת בריטיש ישראל - כמו ידע ארגוני ועסקי בניהול קניונים - ולא רק רכישת הקניונים עצמם. בלי הידע הארגוני והעסקי שמיצב את בריטיש ישראל כחברת הקניונים השנייה בגודלה בישראל ובלי תוכנית פיתוח עסקי, תקבל מליסרון 21 מבנים במיקומים שונים בישראל, ללא יכולת להפיק מהם תוספת רווח, שאמורה להחזיר את ההשקעה.



מיזוג חכם נדרש גם כשבוחנים את החובות של בריטיש. לחברה חוב של 5.2 מיליארד שקל שפרוס עד 2023, ותשלום הקרן הראשון הוא ב-2012. עד 2017 היא צריכה להתמודד עם תשלומים שנתיים לבעלי האג"ח ולבנקים - הנמוכים מהתזרים השנתי שלה - 250 מיליון שקל בשנה, שהוא פנוי דיווידנד. כדי ליהנות מהמיזוג ולשרת את החוב עם רווחים נאים שנשארים בצד - מליסרון צריכה לא רק לשמור על הקיים, אלא להשביח את הרכישה החדשה במיזוג מושכל.